בועת סבון

לפני כשבועיים הופיעה בעיתון Forbes כתבה שטענה שלמעשה הביצועים הטובים יחסית של הכלכלה הישראלית אחרי המשבר הם בסה"כ התפתחות בועתית שגורלה להתפוצץ. הכותב מציין את התחומים שבהם קיימת לדעתו בועה במשק הישראלי הכוללים את הנדל"ן, תעשיות ההיי טק ושוק האג"ח. לדעתו, גם מציאת הגז הרבה פחות משמעותית ממה שמנסים לתאר.

כותב המאמר מודה שהוא מתמחה בתחום "הבועות" ולא רק בישראל. בהקשר זה ראוי לציין כי "הבועולוגים" באופן עקרוני לא מאמינים בהתאוששות הכלכלית בעולם מאז המשבר של 2008 וטוענים שכל ההתאוששות היא למעשה פיקציה מבוססת על הדפסת כסף ע"י הבנקים המרכזיים. כפועל יוצא מזה, אך טבעי היא כי הם צופים שכל העסק הזה יתפוצץ לרסיסים. מבחינת "הבועלוגים" היה עדיף לתת לכלכלה לתקן את עצמה לבד. הדרך לתיקון מבחינתם, הוא הרס של כל מה שלא מוצדק מבחינה כלכלית ולאחר מכן בניית יסודות חדשים.

השנים לאחר המשבר של שנת 2008 היו די מאכזבות מבחינת "הבועולוגים". אומנם אלה לא היו שנים של פריחה ושגשוג אבל הכלכלה גם לא קרסה, כפי שניבאו. גם האינפלציה לא התפתחה, למרות הדפסת כספים מאסיבית ע"י הבנקים המרכזיים. אולם, "הבועולוגים" לא מתייאשים וממשיכים לספק תחזיות שחורות.

המאפיין הנוסף של תחזיות אלה שהן תמיד נראות כמו סרט הוליוודי. יש טוב ורע, שחור ולבן. סרט צרפתי, מורכב ולא חד משמעי, אינו מעניין את נביאי זעם. אולם, מה לעשות, העולם הוא בדרך כלל לא שחור-לבן. לריבית נמוכה ולרכישות של הבנקים המרכזיים, כמו לכל תרופה, יש תופעות לוואי, אך לא מוותרים על ריפוי החולה גם אם יודעים על תופעות אלו.

וכעת לענייני הכלכלה הישראלית. לפי מיטב המסורת, הסיפור "ההוליוודי" של הכתבה מתאר את המשק המקומי כבועה אחת גדולה. ישראל, לפי כותב המאמר, כמו המדינות המתפתחות הרבות האחרות, ספגה זרם של כספים מחו"ל שניפחו את שווי הנכסים.

בועת סבון צילום: שאטרסטוק

ננסה לפרק את הסרט ההוליוודי של כותב הכתבה לפרטים קצת פחות חד משמעיים.

קודם כל, כמעט לא היו בישראל השקעות זרות פיננסיות, כך שמבחינה זו אין דמיון ביננו לבין המדינות המתפתחות, כפי שמתואר בכתבה. הכסף הזר שנכנס לישראל הופנה בעיקר לתחומים הריאליים שלרוב התמקדו בתעשיית ההיי טק. מגזר הטכנולוגיה הגדול והמגוון של ישראל מהווה יתרון ולא נקודת תורפה. אכן, רבות מהרכישות של החברות הישראליות בתקופה האחרונה היו מבוססות על השווי המנופח ככל הנראה של החברות הרוכשות מחו"ל. אולם, האם וכאשר שווי השוק של ענקי אינטרנט בעולם יתקרר תקרוס כל תעשיית היי טק המקומית? לא ממש.

הכותב מציין את ההתרחבות של הגירעון המסחרי של ישראל כעדות לכך שהשקל החזק, שהוא תוצאה של כסף זר שמנפח את ערכו, הורס את היתרון התחרותי של התעשייה המקומית. כמובן שבעיית השקל החזק לתעשייה המקומית די משמעותית, אך מה שכותב המאמר לא מציין שלצד עלייה בגירעון המסחרי צומח עודף בחשבון השירותים, שכוללים בעיקר שירותי פתוח ומחקר תוצרתה של חברות טכנולוגיה הישראליות. אין מה לעשות, המשק עובר טרנספורמציה ומתבסס יותר ויותר על התחומים שבהם יש לו יתרון תחרותי.

בתחום הנדל"ן ישנה התנפחות מחירים בשוק הישראלי הנובעת, ללא ספק, גם מהריבית הנמוכה שהחזיק בנק ישראל. לכן, אכן קיים סיכון לירידה חדה של המחירים אשר תגרום לבעיות של הלווים ושל הבנקים. יחד עם זאת, להבדיל מהמדינות כמו ארה"ב או ספרד ואירלנד, בהן התנפחו בועות הנדל"ן בעשור האחרון, בישראל יש עדיין מחסור בדירות. לכן, סיכון של נפילה חדה במחירי הנדל"ן נמוך יחסית. זאת גם הייתה המסקנה של קרן המטבע הבינלאומית שפרסמה את מחקר על שוק הנדל"ן המקומי לאחרונה.

הכותב מציין שכתוצאה מגידול בכמות הכסף הייתה בישראל עלייה באינפלציה אשר הובילה למחאה החברתית. למען הדיוק, לא הייתה בישראל אינפלציה גבוהה ובשנים האחרונות. להפך, האינפלציה הייתה נמוכה מדי. יוקר המחיה בישראל אינו תוצאה של גידול בכמות הכסף, אלא של משק לא מספיק תחרותי.

התייחסות לגז הטבעי כאל סיפור לא מוצלח במיוחד כפי מתארים אותו נראית כבר ממש לא רלוונטית. אכן הערכות לגבי השפעת הגז על המשק לא וודאיות, אך אין ספק שזו התפתחות מאוד חיובית ותשפיע משמעותית על הכלכלה המקומית לאורך זמן.

למשק הישראלי יש בעיות קשות ולא מעטות. אולם, לטעון שכולו בועה אחת גדולה זאת כבר הגזמה שמצטיירת נהדר בתקשורת אך מפספסת פרטים חשובים. הראיה דרך פריזמה של תורת הבועות בדרך כלל פשטנית מדי מכדי לשקף את המציאות.