הסדר הטיעון המקל עם אייל גולן: תקדים מסוכן

השבוע התבשרנו באמצעות כלי התקשורת כי רשות המסים השיגה הסדר טיעון מקל עם הזמר אייל גולן. על פי הפרסומים, כנגד גולן הוגש כתב אישום בעבירות מע"מ ומס הכנסה. באותם פרסומים נאמר כי לגולן יוחסו עבירות של העלמת הכנסה בגובה של 2.5 מיליון שקלים ועבירות לפי חוק מע"מ של ניכוי חשבוניות פיקטיביות במטרה להתחמק ממס בסך של כ-2.3 מיליון שקלים.

חשוב לזכור: משמעות הגשתו של כתב אישום כנגד נאשם היא כי בידי הרשות התובעת יש די ראיות כדי להרשיעו. במילים אחרות, כאשר מוגש נגד נאשם אישום ההנחה היא שככל שלא תיסתרנה ראיות התביעה על ידי הנאשם, יש ראיות ממשיות המוכיחות את אשמתו של הנאשם במעשה.

והנה כי כן, ובזהירות הראויה, איך שלא נצייר זאת, בפנינו אדם שנאשם בהעלמת 2.5 מיליון שקלים ובניכוי חשבוניות פיקטיביות. ולא סתם העלמה, כי אם העלמה בכוונה להשתמט מתשלום מס. למעשה, על פי הפרסומים, גולן נאשם בעבירות חמורות מסוג פשע, שהעונש בצדן הוא עד שבע שנות מאסר בפועל לעבירות מס הכנסה ועד 5 שנות מאסר (גם כן, בפועל) לעבירות מע"מ. על-פי הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי העונש שייגזר על גולן הוא 4 חודשי עבודות שירות (בנוסף לקנס ומאסר על תנאי). בפועל? תגידו אתם.

צילום: דנה קופל

עתה נשאלת השאלה כיצד הגיעו הצדדים להסדר מקל שכזה הסוטה באופן קיצוני ממתחמי הענישה שנקבעו בשנים האחרונות לעבירות מס והסוטה דרמטית מההלכה של בית המשפט העליון לפיה מקומו של עבריין המס מאחורי סורג ובריח, שכן מעשיו של עבריין המס שקולים למעשה גניבה מהקופה הציבורית.

ההסבר היחידי שנשמע עד עתה הוא העובדה שגולן נושא באחריות למעשים מתוקף היותו "מנהל בחברה". ובכן, בכל הכבוד זהו ניסיון לסמא את עיני הציבור, שכן חוקי המס קובעים שמנהל חברה, גם כשהוא זמר, נושא באחריות פלילית לכל מעשה שנעשה על ידי החברה כל עוד לא הוכיח שלא ידע על אותם מעשים או שנקבע בפעולות כדי למנוע את אותן פעולות. אלא שהסיכוי ליהנות מהגנה זו שבחוק הוא מצומצם ביותר, שכן ההנחה היא שמנהל החברה מודע להיקף ההכנסות בחברה (במיוחד כאשר מדובר בשירות אישי) פועל יוצא מהאמור עליו היות מודע להיקף החבות במס.

מכאן שקשה עד מאוד להבין את ההסדר המקל עם גולן. הדעת אינה סובלת שמדובר כאן בהפלייתו של גולן לעומת נאשמים אחרים ולאור חזקת הכשרות אותה אני מייחס לעוסקים במלאכה אינני נכון לקבל הסבר שכזה להסדר המקל. מאחר שבעניינו של גולן לא נוהל משפט, הרי שגם לא ניתן להניח שנחשפו בתיק ראיות שלא היו ידועות לתביעה ביום הגשת כתב האישום.

ואולי, בעצם העונש המקל והמוסכם הוא העונש המתאים בנסיבות העניין? אולי מעשיו של גולן אינם חמורים כל כך? אולי המתואר בכתב האישום אינו משקף את חומר הראיות שבתיק? אך כמי שעסק בעברו בניסוחם של כתבי אישום גם לכך קשה להאמין. גם נסיבות אישיות מיוחדות הרי לא קיימות בעניינו של גולן.

הנה כי כן, נראה כי נותרנו עם סימני שאלה רבים מדוע נערך עם גולן הסדר מקל כל-כך. כשלעצמי, אני רוצה להניח שמעשיו של גולן פשוט אינם חמורים כל-כך ושלא כל העלמה של 2.5 מיליון שקלים מצריכה ענישה מאחורי סורג ובריח (וזאת חרף דברי בית המשפט העליון). אולי האווירה הציבורית המבקשת לראות "דם" בעבירות כלכליות, תתחלף באווירה לפיה במי שבא לפגוע בקופה הציבורית יש לפגוע בכיסו – באופן כואב ונחרץ, אבל להיזהר מאוד בפגיעה בחירותו של עבריין המס.

כך או אחרת, ברור שאם בית המשפט ימצא לנכון לאמץ את ההסדר, וכיום יש פתח צר מאוד לבית המשפט להתערב בהסדרי טיעון בין התביעה לנאשמים, בעתיד, יקשה מאוד על התביעה להצדיק את עמדתה בתיקים דומים של העלמות מס וניכוי חשבוניות פיקטיביות, בהם היא תבקש לגזור מאסר בפועל.

הכותב מתמחה בדיני מסים אזרחיים ופליליים ושותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות'