"לא ידעתי שהמצב בהדסה כה חמור כשמוניתי למנכ"ל"

אתמול בבוקר, 12 שעות לאחר שהגיש לבית המשפט את מתווה תוכנית ההבראה החדש, איים מנכ"ל הדסה אביגדור קפלן (74) בהתפטרות בשל דרישת המדינה להכניס חשב מלווה להדסה במהלך תקופת ההבראה, שתימשך עד 2020. החשב אמור לוודא שהיא שומרת על מתווה ההבראה ולהשגיח כי ההוצאות וההכנסות מאוזנות. לדברי קפלן, ככה אי אפשר לנהל בית חולים.

בשבוע הבא קפלן יסגור שנה כמנכ"ל הדסה. גורמים במערכת הבריאות מעריכים כי האיום שלו בהתפטרות הוא ניסיון לירידה מכובדת מהעץ של מי שכבר מיצה את התפקיד. בראיון ל"כלכליסט" קפלן עצמו מגדיר זאת כך: "החוזה שלי עם נשות הדסה הוא לשלוש שנים, אבל יש לי תמיד את האופציה לקצר אותו. בגילי, שלוש שנים זה די והותר".

אביגדור קפלן מנכ"ל בית חולים הדסה צילום: ענר גרין

"לא התנגדתי לשקיפות"

רגע לפני שהעובדים יצביעו על אישור התוכנית (ראו מסגרת), קפלן מתפנה לסיכום ביניים: "הגירעון הגדול של הדסה נגרם בחלקו בשל רגולציה, וחלקו מסיבות ניהוליות פנימיות. וגם משום שהדסה הוא בית חולים ייחודי שעוסק במחקר ואקדמיה ועוסק בהוצאות גדולות יותר ותמהיל המקרים שמגיע לטיפולו הוא יותר מסובך ויקר. בתוכנית ההבראה הצלחנו להגיע לוויתורים כמו צמצום כוח האדם וקיצוצי שכר. אני מקווה שהממשלה לא תטיל עלינו קשיים שיכבידו על הניהול השוטף".

הבנת למה אתה נכנס כשלקחת את התפקיד?

"ידעתי שהדסה במצב קשה, אבל אני יכול להגיד בדיעבד שלא ידעתי את ממדי הקושי. לא שאני מצטער לרגע. זו שליחות חשובה מאוד".

מדוע הודעת שאתה שוקל את צעדיך בעקבות מינוי החשב המלווה?

"מעולם לא התנגדתי לשקיפות מלאה בהדסה, שנתון לביקורת של מבקר המדינה, הממונה על השכר, חוק חובת מכרזים וכדומה. אני מאוד מתנגד למינוי אדם חיצוני להדסה, שיהיו לו סמכויות חתימה ויוכל להטיל וטו על החלטות מנכ"ל, כפי שקיים בעיריות. בית חולים עוסק בהצלת אנשים, ותפקיד החשב הוא להפקיע סמכויות מהמנכ"ל ולהגיד 'אמנם אתה צריך את הציוד הזה והזה, אבל אין תקציב, אז אני מונע ממך לרכוש אותו'. כשמדובר בתכניות פיתוח כמו הקמת מבנים חדשים שממילא מצריכות רישיון של משרד הבריאות, אז ברור שצריך להביא את זה לאישור מראש. אבל כשמדברים על ציוד מתכלה, כמו סטנטים (קפיצי מתכת המשמשים בניתוחי צנתור - ג"ח ומ"פ) למשל, לא אוכל לתת לזה יד.

"ארבע קופות החולים מקבלות מיליארדי שקלים ממדינת ישראל ואין להן חשב מלווה, לבתי החולים הממשלתיים אין חשב מלווה. למה לנצל את חולשתה של הדסה ולהטיל עליה מגבלה?".

"יש אפליה במימון הממשלתי"

השאלה המרכזית של מתווה ההבראה הוא מה יבטיח שהמשבר לא יחזור בעוד 10 או 20 שנה. כשקפלן נשאל על כך הוא מטיל את האחריות על הרגולטור, שצריך להבטיח שבית החולים יקבל מקופות החולים תשלום הולם על הוצאותיהם, ועל המנהלים שיחליפו אותו שיידעו להימנע מהגדלה מאסיבית של הוצאות השכר.

לדבריו, "אם המדינה לא תעדכן את מחירי האשפוז בהתאם למצב המשק, לא ניתן יהיה לאזן את בית החולים. יש אפליה מאוד קשה במימון הממשלתי בין הדסה לבתי החולים של המדינה או של שירותי בריאות כללית. צריך לזכור שאנחנו לא בית חולים פרטי כמו אסותא, אנחנו בית חולים ציבורי שנותן שירותים לכל מי שבא בשעריו, גם אם נפסיד ים של כסף. היו בהדסה גם בעיות ניהוליות פנימיות כמו עודף כח אדם ומשוכורת מופרזות. מנכ"ל הדסה, יהיה אשר יהיה, יוכל לפחות למנוע את החלק שבשליטתו ואת החלק שלא בשליטתו (הרגולציה והמימון הממשלתי – ג"ח ומ"פ) הוא לא יוכל למנוע".

במלים אחרות, דבר במתווה הנוכחי לא מבטיח שמה שהיה בהדסה לא יקרה שנית.

מה חשבת על התנהלות המדינה?

"הביקורת היחידה שלי היא על הסתרבלות הדיונים. הפתרון יכול היה להיות קל יותר אם אכן היה נגמר קודם לכן".

זה לא תקדים מסוכן שמזרימים כסף דרך קופות החולים, כלומר על חשבון ההכנסות של בתי חולים אחרים?

המדינה מעדכנת את הרכש שאפשר לרכוש מקופות החולים, וטוב תעשה אם העדכון לא יבוא אחד על חשבון השני. המדינה גם צריכה לתת עדיפות גדולה יותר בסל הבריאות ולהעמיד לרשות משרד הבריאות תקציב מתאים.