הירושה של אייפקס לסינים: מערכת יחסים עכורה בין תנובה לרשות ההגבלים

במסגרת עסקת הרכישה של השליטה בתנובה, מקבלת ברייט פוד הסינית מקרן אייפקס ירושה שהיא ודאי הייתה שמחה לוותר עליה: מערכת יחסים עכורה בין תאגיד המזון הישראלי לרגולטור שמעורב הכי הרבה בעסקיו – רשות ההגבלים העסקיים. העסקה אומנם אינה זקוקה על פניו לאישור מיזוג של הממונה על ההגבלים, דיויד גילה, משום שלסינים אין כל פעילות בישראל. עם זאת החקיקה שהובילה הרשות בשנים האחרונות להחלשת כוחה של תנובה: החקירות הפליליות שנפתחו נגדה, והקנסות המינהלים שהוטלו עליה, אינם מעידים על עתיד ורוד בין שני הגופים.

ברשות ההגבלים לא מתלהבים כבר כיום מכוחה הרב של תנובה בשוק המזון הישראלי - מונופול מוכרז בחלב לשתיה ובמוצרי חלב מאז דצמבר 1988. בתחום החקיקה, הרשות אישרה לאחרונה תיקון לחוק המבטל את הפטור מהתאגדות בקרטל של משווקי תוצרת חקלאית. במהלך הדיונים בכנסת אמר גילה במפורש כי מטרת התיקון הוא להחליש בין היתר את כוחה של תנובה שנהנתה מהפטור.

בנוסף, ולאור המלצת חברת הייעוץ מקינזי שתנובה אימצה בעבר כדי לעלות את מחיר הקוטג' בשל נתח השוק הגדול שלה, הרשות עוררה לחיים תיקון ישן בחוק ההגבלים, שמאפשר לה לפעול מול מונופולים הגובים מחיר מופרז מצרכנים. על פי גילוי דעת שפרסם גילה בחודש שעבר, הרשות תטיל קנסות של עד 24 מיליון שקל על מונופול שיגבה מהצרכנים מחיר הגבוה מ-20% מעלות הייצור. בנוסף, הרשות תמכה בעבר בהחלטת משרד הכלכלה לבטל את הפטור שניתן לתנובה לייבוא של אבקת חלב בפטור ממכס.

משרדי תנובה בגלילות. הסינים מקבלים בירושה גם את מערכת היחסים העכורה עם רשות ההגבלים צילום: צביקה טישלר

דו"ח מקינזי גם עמד בלב חקירה פלילית שנפתחה נגד תנובה בספטמבר 2011, בחשד להסתרה, לכאורה, של חלקים ממנו. הרשות דרשה מתנובה להעביר אליה את הדו"ח המלא שהוכן עבור אייפקס לפני רכישת השליטה בענקית המזון בסוף 2007. העבודה הוכנה על ידי מקינזי בשיתוף הכלכלנית הראשית של תנובה ד"ר שולה פסח. חלק ממסקנות העבודה היו כי תנובה יכולה להעלות את מחירי הקוטג', הגבינה הצהובה והגבינה הלבנה ב־15% לפחות מבלי שהביקוש למוצרים ייפגע. במסגרת צו מוסכם (הסדר פשרה) בין הרשות לתנובה, שאושר על ידי בית הדין להגבלים, שילמה תנובה 3 מיליון שקלים והתיק נגדה נסגרה.

נגד תנובה פתוח עדיין תיק חקירה נוסף וגדול יותר, שבו המחלקה המשפטית ברשות צריכה להחליט אם להגיש כתב אישום על הסדרים כובלים עם רשתות השיווק. מדובר בחקירה פלילית שנפתחה ביולי 2012 בחשד שתנובה ביצעה התערבות אסורה בנעשה על המדפים ברשתות השיווק, בהן שופרסל ומגה. הרשות חקרה בעבר בכירים בתנובה בתיק זה. בשבוע שעבר פשטו חוקרי הרשות והחרימו מסמכים ומחשבים ממשרדי שופרסל ומגה במסגרת השלמת חקירה.

גם בתחום ההפרות המינהליות הצליחה תנובה להסתבך עם הרשות. בחודש שעבר הודיע גילה שהוא שוקל להטיל קנס מינהלי (עיצום כספי) בגובה מיליון שקל על תנובה וקנס מינהלי בגובה 300 אלף שקל על החברה הבת (50%) טיב טירת צבי בגין היותן צדדים להסדר כובל. על פי קביעתו של גילה, החברות לא ביקשו הארכת פטור מהסדר כובל עליו חתמו, כפי שמחייב החוק, במשך כשלוש שנים.

חברות, בטח אם הן זרות, מתעקשות בדרך כלל לרכוש חברות ישראליות כשהן נקיות מהליכים פליליים נגדן. עסקאות עבר במשק כבר הוכיחו שרגולטורים יודעים למצוא פתרונות יצירתיים כדי שזה יקרה. כך למשל כאשר אותה קרן אייפקס, שכעת מוכרת את תנובה לסינים, רצתה לרכוש את פסגות, בית ההשקעות שילם לרשות ניירות ערך כופר של 150 מיליון שקל כדי לסיים הליכים פליליים נגדו בפרשת הרצת אגרות החוב הממשלתיות.

מערכת היחסים רווית החיכוכים בין הרשות לתנובה עשויה בקרוב להתלהט עוד יותר. על הרשות מופעלים לחצים רבים לפעול לפירוק תנובה למספר חברות. עקרונית לממונה ישנה סמכות לפנות לבית הדין להגבלים ולבקש לעשות זאת, אם יוכיח שהמהלך יוביל להגברת התחרות. בשלב זה הנושא עדיין לא עומד על הפרק, אבל איש לא מבטיח לבעלי הבית החדשים שמהלך כזה לא יצבור תאוצה.

מלבד רגולטור חשדן, הסינים צריכים להתמודד גם עם תביעות ענק נגד תנובה על גביית מחירים מופרזים לכאורה מצרכנים. תביעה ייצוגית אחת שמתנהלת בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, עוסקת במחיר שגבתה החברה על הקוטג' - אירוע שהיה ממחוללי המחאה החברתית. התובע, באמצעות עו"ד שחר בן מאיר, דורש להורות לתנובה להחזיר לצרכנים 125 מיליון שקל.

תביעה ייצוגית נוספת שמתנהל במחוזי מרכז היא של החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר, ירון זליכה. באמצעות עורכי הדין אופיר נאור ורונן גרשט, דורש זליכה לפצות את הצרכנים ב-498 מיליון שקל בגין גביה של מחיר גבוה על שמנת מתוקה 38% וגבינה לבנה 5%, שהוכנסו לאחרונה לפיקוח מחירים.