"גם הסינים מפחדים, אסור לעצור את עסקת תנובה. המחירים לא יעלו, הם יירדו"

"העסקה של ברייט פוד עם תנובה והעסקה של כלל ביטוח הן נקודות השבח הגדולה ביותר שהכלכלה הישראלית קיבלה בשנה האחרונה. עולם המזרח מכיר באיכות העבודה והידע הישראלי, ובדרגות הבכירות ביותר. הרוכשות לא יוכלו להשפיע על הרגולציה הישראלית בתחום המזון, ולא בתחום הפיננסים – קרי המפקח על הביטוח". כך אומר אמיר גלאור, מבין אנשי העסקים הישראלים הבולטים הפעילים בסין.  

גלאור חי בבייג'ינג כבר 7 שנים והוא מייסד ומנהל את קרן אינפיניטי שהשקיעה בעשרות השקעות ישראליות - סיניות, בעיקר בחברות טכנולוגיה. גלאור הוא בעל היכרות עמוקה יחסית הן עם התרבות העיסקית הסינית, והן הישראלית. הוא מכיר את עסקת תנובה כלל ומכתשים אגן ואת הנפשות הפועלות בה.

החשש הגדול הינו מכך שתנובה תהיה למעשה חסינה מפיקוח אמיתי של הרגולטור הישראלי, בשל חשש הממשלה להתעמת עם הממשל הסיני שהוא הבעלים של ברייטפוד, במקרה שברייטפוד תפעל שלא על פי אמות מידה מקובלות. וישראל לא רוצה לחיות תחת איום אקדח סיני תמידי ואף להפוך למדינת חסות סינית.

"אנחנו במידה רבה מדינת חסות של אמריקה, האמריקנים תומכים בנו מדינית בטחונית ויכולים לכופף אותנו. איזה אקדח בדיוק יש לסינים? הם לא יצביעו לטובתנו באו"ם בגלל תנובה? אנחנו ונישאר בחסות אמריקאית. אבל מותר וכדאי שיהיו לנו עוד ידידים בעולם".

עד כמה המימשל הסיני מעורב בניהול החברות שבבעלותו?

"ברייט פוד הינה בעלים של חברה נסחרת, בורסאית. חברות כאלה מקבלות מהממשלה הסינית חופש פעולה, לא מכתיבים להם איך להתנהל עסקית אלא אם כן מדובר ברגישות ליציבות המשטר, דרישות אפשריות של הממשלה הן רק בנוגע לשיפור בטיחות המוצר, במקרה זה איכות החלב".

"אפשר להתגונן מפני הסיכונים מפני שמדובר בחברות שפועלות בשוק המקומי, הן בביטוח והן בשוק החלב. הרגולטור יכול להפעיל את מלוא סמכותו להגן על הצרכן הישראלי, האיכות הישראלי והזהות הישראלית. מה שחסר כיום בישראל זו הגדרת מדיניות כוללת להשקעות זרות בישראל ולאו דווקא בהתייחסות למדינה זו או אחרת. הנסיון לעצור מכירה של אחזקה של קרן בריטית, שחלק ממשקיעיה באים ממדינות ערביות שרחוקות מלהיות ידידות של ישראל, לחברה ציבורית סינית, לא צריכה לעורר התערבות ישראלית. כן צריך דיון על אסטרטגיה של השקעות זרות ועבודה מול סין, בקשר הכלכלי".

אמיר גלאור

תנובה לא בהכרח תצא נשכרת מהוצאת הידע שלה החוצה לסין.

"נוכל ללמוד ממקרה אדמה (מכתשים אגן) ששווה היום פי שניים מהמחיר שבו נרכשה גם בזכות הגישה לשוק וידע סיני, הגישה לשוק הסיני צפוי להעלות את השווי של תנובה ותפתח פתח לחברות ישראליות נוספות לייצא לסין על גבי הגשר שנוצר, תנובה תוכל לבנות מודלים חדשים שיאפשרו גישה לשווקים חדשים ותמלוגים עבור ידע".

מהן התחושות של הסינים?

"מפליא לשמוע שגם הם חוששים, הם יודעים שהם לא שולטים על מערכת התפעול ומערכת הרגולציה, וחוששים גם ממצב ביטחוני מדרדר או שינוי רגולטורי שיגרום להם לאבד כאן נכסים. הם מודעים לאתגר של הפער התרבותי בדיוק כמו שהישראלים חוששים".

מה אתה מעריך שנראה בתנובה לאחר המכירה?

"מהיכרותי ממקרים קודמים בשלב ראשון לא יהיה שינוי מהותי , נראה סינים שיגיעו ויתחילו להסתובב בחברה, ללמוד את השווקים, האנשים, התהליכים. בשלב הבא ישלחו לכאן אנשי מקצוע להפריה הדדית ובנית תשתית לפיתוח ידע נוסף , אני מאמין שהסינים יעבירו ידע לישראל לא פחות מהידע שישראל תעביר לסין".

איזה ידע הסינים יכולים להעביר לכאן?

"ידע בייעול מערכות בהיקפים גדולים. ידע של עבודה מול חברות מהמזרח וסין בפרט. ידע על טעמים של תרבויות מהמזרח, ידע בנושא ניהול מערכות הרכש, יעול עלויות של חומרי גלם ותהליכים תעשיייתיים. ישראל תתרום ידע בתחום הנדסת המזון, מוצרים חדשניים. תנובה יכולה תהפוך למרכז טכנולוגיות מזון אחרות שאינן קיימות בה היום.

"מעבר לידע , הנקודה הכי משמעותית הינה אסטרטגית: כיוון שסין הופכת להיות שחקן דומיננטי גלובלי, כדאי וצריך לבנות קשרים של תקשורת איתם, ועדיף שלא על בסיס בטחוני. רכישות סיניות כמו של מכתשים, תנובה וכלל מהוות מעבר להכל – ערוצי היכרות הדדיים , ערוצי תקשורת, בסיס להתקרבות תרבותית ולאומית. ככל שיהיו נכסים משותפים – בעת משבר, כשנרצה את הסינים, סיכויינו לקבל את תמיכתם הפוליטית עולה משמעותית, כי הנכסים שלהם גם כאן.

"עצירה של העסקאות מול הסינים תשיג תוצאה הפוכה. כמי שחי שבע שנים בסין, ומכיר את ההשקעות הסיניות בישראל, כולל חברת שלקייס (אותה יזמה ומימנה אינפיניטי) שהונפקה בסין ונסחרת בשווי 1.5 מיליארד דולר, אני רואה תהליך מדהים של היכרות הדדית והערכה הדדית, שניזון מההערכה הסינית העמוקה לתרבות היהודית העתיקה (כמו הסינית) ולמוח היהודי. כעם יהודי יש לנו נטיה קלה לפראנויה. זה לא אומר שלא רודפים אחרינו, אבל זה גם לא יכול להיות הקו המנחה היחידי

האם אתה מעריך שהם ייקרו את המוצרים של תנובה?

"לא רק שלא ייקרו. להיפך: האסטרגטגיה הסינית היא להוריד מחירים. הם טובים בייעול תהליכים ועלויות ולא יגעו בעובדים. זה נושא פוליטי מבחינתם והם לא רוצים להיכנס לשם, בנוסף הסינים יעזרו לבנות אסטרטגיה ותשתית ארוכת טווח בניגוד לגישה אופורטוניסטית כמו של קרנות הון המוגבלות בזמן".

ומה לגבי איכות המוצרים?

"כאן יש סיכון, אבל יש רגולטור והוא זה שצריך לפתור אותו, בעזרת תקנות, ביקורות. אני בהחלט מבין את החשש מהלא מוכר, מהפגיעה באיכות, והחשש ממה שיקרה בעת חירום להערכתי הדברים החיוביים עולים על השליליים ובאלה אפשר לטפל בעזרת רגולציה. עדיף שהסינים יהיו בצד של הידידים שלנו ולא של האויבים".

כיצד תשפיע העסקה על עסקאות נוספות של חברות סיניות בישראל?

"העסקה תעודד משמעותית השקעות נוספות בישראל והקמת מרכזי פיתוח , כבר היום ישנם עוד כ 10 עסקאות בתהליך מתקדם בתחומי הרפואה, חקלאות, ומערכות מידע, המסר הממשלתי הסיני הינו בעל משמעות לשטר החברות ויתן רוח גב לגופי רבים להגביר את ההשקעות ושיתופי הפעולה, רצוי שממשלת ישראל תגדיר מדיניות ותוכנית בנושא ״