קרטלים של מכבסות במקום תאגידי ענק
שלושה סיפורים על ההתנהלות הרפה והלא ממצה של רשות ההגבלים מול הכוחות הדורסניים בשוק
משהו לא טוב עובר על רשות ההגבלים העסקיים והעומד בראשה דיוויד גילה. הרגולטור כנראה התעייף, אחרת קשה להסביר את ההתנהלות הרפה, האיטית ובעיקר הלא ממצה של הרשות מול כוחות חזקים בשוק כמו כיל, תנובה וחברות הגז - וכל זאת בשעה שעובדי הרשות משקיעים מאמצים במרדף אחרי קרטלים לכאורה של מכבסות וקבלני גיזום.
- גילה: החלפת מידע על מחירים, עלויות ולקוחות - אסורה גם במסגרת בדיקת נאותות
- רשות ההגבלים תצמצם כוחן של מחצבות גדולות
- מסתמן: קנס מינהלי של 1.3 מיליון שקל לתנובה ולטירת צבי על הסדר כובל
1.
הדוגמה הטריה ביותר להתנהלות התמוהה של הרשות היא מול מפעלי ים המלח מקבוצת כיל. לפני חודש הודיע גילה רשמית שנמאס לו - הוא מתחיל לטפל במחירים המופרזים של המונופולים. יוזמה בהחלט מבורכת, למרות כל הקשיים המשפטיים והכלכליים שהיא מעלה. אלא שרגולטור שמאיים צריך גם לפעול ולא רק לדבר, וכרגע נראה שהרשות נבהלה מהאיומים של עצמה. הליך בוררות בין מפעלי ים המלח לחיפה כימיקלים שנחשף בימים אלה, מנפק ראיות להתנהלות כוחנית של כיל, שבאה לידי ביטוי במחירים לכאורה מופרזים שהיא גובה, שבסוף משפיעים על הסלט של כולנו, כי מחיר האשלג מגולם במחירי הפירות והירקות. החוק קובע שכל מה שהרשות זקוקה לו כדי להגיע לבית עסק ולאסוף מסמכים זאת ראשית ראיה, אפילו לא חשד סביר לביצוע עבירה כמו המשטרה. ומה עושה הרשות? בינתיים כלום. מחכה.
הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה צילום: אוראל כהן
2.
אם בוררות האשלג היא עניין טרי, אז חקירת הרשות נגד תנובה כבר החמיצה. כמעט שנתיים חוקרת הרשות חשד שלפיו תנובה הפרה את צו הספקים שאוסר עליה להתערב בנעשה ברשתות השיווק. מדי פעם הרשות עוד עושה רעש, לפני שבועיים אפילו שלחה חוקרים לאסוף מסמכים ממגה ושופרסל. אבל תשתית ראיות מגובשת בטרם הגשת כתב אישום, לפחות כרגע, עדיין אין. עובדה שהחברה עדיין לא זומנה לשימוע. גילה הגדיר בעבר את החקירה כ"תנובה הגדולה" וככזאת שמעלה חשד לפגיעה ממשית בתחרות. אם היא גדולה וחשובה, מה לוקח כל כך הרבה זמן?
3.
ובצד כל אלה נמצא ההסדר עם חברות הגז הטבעי. גילה הכריז בסמוך לכניסתו לתפקיד לפני שנתיים וחצי שהוא שוקל להכריז על השותפות במאגר לווייתן כעל הסדר כובל. בעת הרכישה ב־2007 החברות לא ביקשו פטור מהסדר כובל וכיום, לאחר גילוי מאגר תמר, הן מחזיקות בידיהן כמעט את כל מאגרי הגז מול חופי ישראל. שנים של הליכים, התכתבויות ופגישות עם עורכי דין הובילו אותו למסקנה שצריך להתפשר. החברות ימשיכו להחזיק במאגרים הגדולים, אבל ימכרו מאגרים קטנים יותר. הסדר כזה עדיף על שנים של דיונים בבית הדין להגבלים, אמרו גורמים ברשות. אבל אם זה מה שהנחה את גילה, זאת סיבה לדאגה. רגולטור אמיץ ונחוש לא צריך לפחד מבית הדין, הוא צריך להיאבק על מה שהוא מאמין בו.
