רשות ההגבלים תצמצם כוחן של מחצבות גדולות

רשות ההגבלים העסקיים מכינה מודל גיאוגרפי להגברת התחרותיות בשוק המחצבות, הסובל מריכוזיות שמשפיעה על רמת המחירים. כך נודע ל"כלכליסט". על פי המודל, שפיתחו כלכלני הרשות, שלוש חברות החציבה הגדולות - רדימיקס, שפיר והנסון, השולטות יחד בכ־80% מהשוק - יוכלו להחזיק במספר מצומצם של מחצבות בכל אזור ביקוש בארץ.

מטרת המודל היא לקדם תחרות בין החברות בחומרי הכרייה העיקריים לשוק הבנייה והסלילה - חצץ, חול ואבן גיר - שתוביל לירידת מחירים בענף הבנייה. למהירות יישום המודל עשויה להיות השפעה גם על תחום אחר שהמדינה בוחנת כיום: התמלוגים על חומרי כרייה אלה (ראו מסגרת).

למנוע עובדות בשטח

המודל של רשות ההגבלים ייושם בעקרונותיו בחוק המזון. בענף המזון קבעה הרשות כי רשת שיווק גדולה, שמחזיקה בנתח גדול מ־30% מפדיון המכירות באותה קבוצת תחרות, תהיה חייבת אישור של הממונה על הגבלים כדי לפתוח חנות נוספת באזור שהיא כבר פועלת בו.

הקריטריונים הסופיים למודל התחרות האזורי בשוק המחצבות טרם נקבעו. מבחינה גיאוגרפית, הביקושים בענף מתחלקים כך: כ־50% באזור המרכז, 35% בצפון ו־15% בדרום. ברשות ההגבלים חוששים כי חברה שמפעילה מספר משמעותי של מחצבות באזור מסוים תוכל למנוע מהמתחרים לפתוח מחצבה באזור זה ולהציע מחיר תחרותי.

בשלב זה ביקשה רשות ההגבלים מרשות מקרקעי ישראל, שאחראית לחלוקת רישיונות החציבה ושיווק המחצבות, להעביר כל בקשה לפתיחת מחצבה חדשה לאישורה. בקשה זו נועדה למנוע ניסיון של חברות החציבה לקבוע עובדות בשטח.

הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה צילום: אוראל כהן

את המודל של רשות ההגבלים הציג לאחרונה סגן הכלכלן הראשי של הרשות גיא בר צור בפני הוועדה לבחינת מדיניות המקרקעין בתחום המחצבות. ועדה זו הוקמה בדצמבר 2013 בידי מועצת מקרקעי ישראל, ובראשה עומד הממונה על התקציבים לשעבר רם בלינקוב.

המטרה שלשמה הוקמה ועדת בלינקוב היא לבחון את דרכי ההקצאה המיטביות בתחום המחצבות ולמנוע את הריכוזיות בענף. "הענף הזה סובל מכשל משמעותי בנושא התחרות", אמר בני דרייפוס, עוזר שר הבינוי והשיכון, בישיבה החגיגית בדצמבר. עם זאת, בפרוטוקול שבו אושרה הוועדה נקבע שהיא לא תבחן את נושא התמלוגים, שמטפלת בו ועדת ששינסקי 2, שהוקמה ביוני 2013.

המסקנות מתעכבות

על פי החלטת המועצה, ועדת בלינקוב תוכננה להגיש את מסקנותיה ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל אורי אריאל בתוך שישה חודשים, כלומר בעוד שלושה שבועות. אלא שלפי גורמים בוועדה, יידרשו לפחות עוד כמה חודשים לפרסום המסקנות. בשלב זה פרסמה הוועדה קול קורא לחברות הכרייה להגיש את עמדותיהן וקיימה כמה פגישות, אך טרם קיימה שימועים בעל פה.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "הוועדה הוקמה בידי מועצת מקרקעי ישראל וצריכה לדווח לה על התקדמותה".

תמלוגי הכרייה נתקעו בין שתי ועדות

"ועדת ששינסקי 2 החליטה שלא לעלות את התמלוגים על חצץ וגיר, בין היתר משום שוועדת בלינקוב עדיין לא הגישה את מסקנותיה" - כך טוען גורם המעורב בדיוני הוועדה, שבוחנת את חלקה של המדינה במשאבי טבע וצפויה להגיש את מסקנותיה בימים הקרובים.

בוועדת ששינסקי 2 סבורים שהעלאת התמלוגים בתחום הכרייה, מבלי שהריכוזיות בשוק זה תיפתר, עשויה להוביל בעקיפין לעלייה במחירי הדירות וסלילית הכבישים. אלא שבמנדט שניתן לוועדת בלינקוב נקבע שהיא לא תעסוק בנושא התמלוגים, משום שהוא מטופל בוועדת ששינסקי 2.

כיום גובה רשות מקרקעי ישראל תמלוגים של 4.4 שקל לטונה חצץ או אבן גיר. בעבר הזמינה הרשות דו"ח מהכלכלן רן חקלאי, שהמליץ להעלות את תמלוגי החצץ בהדרגה עד ל־22.7 שקל לטונה ב־2014. על פי הדו"ח שנגנז העלאת התמלוגים היתה מכניסה לקופת המדינה כ־400 מיליון שקל בשנה. נציגי איגוד יצרני חומרי החציבה טענו בפני וועדת ששינסקי 2 כי אם התמלוגים יתייקרו ל־15.5 שקל לטונה, צפוי מחיר דירה ממוצעת לעלות ב־1%.