בדיקת כלכליסט
הסעיף המסתורי שמהווה כמעט חצי ממאזן הנמל
הדו"חות הכספיים של נמל אשדוד מגלים תמונה חריגה: הנמל הוא עסק תפעולי, אבל 54% מהרווח שלו מגיעים דווקא מהכנסות מימון שרובן נובעות מהפרשות יתר לטובת העובדים. למה? אין לדעת, העמודים הרלבנטיים בדו"ח פורסמו ריקים
נמל אשדוד הוא נמל רווחי. בשלוש השנים האחרונות הסתכם הרווח הנקי המצטבר של הנמל ב־332 מיליון שקל. במציאות שבה חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל רושמות הפסדים כבדים, ואחרות כמו דואר ישראל נמצאות בסכנה קיומית ועלולות ללכת בדרכה של אגרקסקו, רווח נקי הוא לא עניין טריוויאלי.
לכל הכתבות בפרשת נמל אשדוד לחצו כאן
- נמל אשדוד: המשטרה תבקש להאריך מעצרו של אלון חסן ב-9 ימים
- כץ: "ראשות הוועד בנמל אשדוד עברה מאב לבן. יש שם רקב גדול"
- החשד: אלון חסן קיבל 20% מסניף שיפודי ציפורה באשדוד ללא תמורה
נמל אשדוד העביר בשלוש השנים האחרונות דיבידנד למדינה בהיקף של 544 מיליון שקל. 330 מיליון שקל עברו ב־2012 בזכות רווחי החברה בשנים 2009–2011, ו־214 מיליון שקל הועברו לפני כחודש עבור רווחי החברה ב־2012–2013.
למעשה, פרט לרפאל, נמל אשדוד היא החברה הממשלתית היחידה שמעבירה דיבידנדים תלת־ספרתיים לקופת המדינה. אם מביאים בחשבון את העובדה שב־2013 היו 94 חברות ממשלתיות שהשיגו הפסד מצטבר של יותר מ־800 מיליון שקל, קל לראות שנמל אשדוד היא אחד "היהלומים" בפורטפוליו של רשות החברות הממשלתיות.
כאשר הנמל מחלק דיבידנד למדינה הוא מחלק ברוב המקרים גם בונוסים לעובדים בגובה 10% מהדיבידנד.
סעיף מנופח במיוחד
לנוכח מעמדו המונופוליסטי של נמל אשדוד ניתן היה לצפות שהרווח שלו יגיע מהפעילות העסקית השוטפת שלו. נמל אשדוד כבר הוכרז על ידי הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה כמועמד לתואר "מונופול אזורי" בתחום פריקת וטעינת המכולות, ועומד בפני שימוע כמונופול בתחום יבוא ואחסנת כלי רכב. זאת משום שלפי נתוני משרד התחבורה, כ־55% מכלי הרכב החדשים שמגיעים לישראל בשנה נכנסים דרך שערי נמל אשדוד. אלא שניתוח הרווח הנקי של הנמל מגלה תופעה מעניינת - חלק ניכר מהרווח לפני מס נובע מסעיף הכנסות המימון של הנמל שמהוות בממוצע 54% מהרווח.
בסוף 2013 הסתכמו יתרות הנזילות של נמל אשדוד ב־690 מיליון שקל. כמחציתן נמצאות בפיקדונות בנקאיים לזמן קצר שנושאים ריבית מזערית של פחות מ־1%, והיתרה מושקעת באיגרות חוב, רובן ממשלתיות. ההשקעות הסולידיות של נמל אשדוד אמורות להניב תשואה של כ־3%, ובמילים אחרות רווח של כ־20 מיליון שקל, אלא שהכנסות המימון של הנמל הסתכמו בשנת 2013 ב־113 מיליון שקל - לכאורה, רווחים שמשקפים תשואה פנומנלית של 16% בשנה. אלא שמתברר שנוסף לקופת המזומנים המדושנת שלו, נמל אשדוד נהנה מהכנסות מימון ממקור אחר ומפתיע - סכומים שהופקדו לכיסוי ההתחייבויות של הנמל לעובדים למצבים של סיום יחסי עובד־מעביד.
ההתחייבויות של נמל אשדוד בשל סיום יחסי עובד־מעביד מסתכמות ב־856 מיליון שקל. אולם נראה שבנמל לא לוקחים סיכון, ובחשבון המיועד לכיסוי אותן התחייבויות נמצאים 1.6 מיליארד שקל - כמעט פי שניים מההתחייבויות. בעוד השינויים האקטואריים, ובהם שינוי באומדני השכר ובתקופת ההעסקה של העובדים, מוחרגים לסעיף מחוץ לדו"ח רווח והפסד, הרווחים מהכספים המופקדים בקופה נזקפים לטובת הנמל. כך שאף כי מדובר ב"כסף צבוע" למטרה ברורה, הכנסות המימון שנובעות ממנו נרשמות ברווחי הנמל ומהוות כאמור את חלק הארי מהרווח לפני מס של נמל אשדוד.
סעיף היעודה לכיסוי התחייבויות בגין סיום יחסי עובד־מעביד הוא הסעיף המשמעותי ביותר במאזן של נמל אשדוד. למעשה, הוא מהווה 41% מכל הנכסים של הנמל.
צנזורה עצמית חשודה
הגודל היחסי של הסעיף המדובר בא לידי ביטוי גם בביאורים המצורפים לדו"חות הכספיים. מתוך 59 עמודי הדו"ח לשנת 2013, 12 עמודים מוקדשים לביאור על התחייבויות הנמל בשל סיום יחסי עובד־מעביד. אלא מה? העמודים הללו לבנים. ריקים מכל תוכן של ממש.
נראה שמישהו בנמל אשדוד הגיע למסקנה שהסעיף שמהווה כמעט מחצית מהמאזן לא צריך לעניין את המשקיעים. או שאולי מישהו חשב שדווקא הסעיף המשמעותי הזה, שעוסק בנושא הטעון של עובדי נמל אשדוד, יעניין יותר מכל והיתה לו סיבה להחביא ולהצניע אותו.
נמל אשדוד אינו היחיד שמבצע "צנזורה" לנתונים בדו"חות שלו. גם דואר ישראל נהג להשחיר את הסעיף המקביל בדו"חות שלו. בין שמדובר בהלבנת עמודים לפי שיטת נמל אשדוד ובין שמדובר בהשחרתם בגרסה של דואר ישראל, מדובר בצעד פסול. היות שמדובר בחברות ממשלתיות, לציבור יש זכות לדעת כיצד הן מתנהלות, גם אם מדובר בסעיפים שלא מחמיאים לגורם כזה או אחר.
הגיעה העת שרשות החברות הממשלתיות, שפועלת מכוח חוק ומהווה את גורם המטה הממשלתי לעניין חברות ממשלתיות, לרבות בנושא פיקוח, תטיל את מרותה על החברות שתחת אחריותה, ותחייב אותן לפרסם את כל המידע שנמצא בדו"חות הכספיים - מבלי לאפשר לאיזשהו גורם בעל אינטרס להסתיר מידע שלא נוח לו שייחשף.
כמו כן, רשות החברות יכולה לפרסם לציבור דו"חות רבעוניים ולא רק שנתיים, ולו בשביל השקיפות. אפשרות נוספת היא הנפקה בבורסה של יותר מ־20% - צעד שגם יכניס משקיעים זרים וגם יחייב בדיווחים מיידיים שוטפים.