מסתבך והולך: המשטרה חקרה גם את בנו של בנימין בן־אליעזר
היחידה הארצית לחקירות הונאה חושדת שבנו של המועמד הפורש לנשיאות המיר עבור אביו את הכסף הזר למאות אלפי שקלים. ברשות המסים ידעו על הכסף כבר לפני שמונה חודשים אך לא יכלו לחקור
חקירת החשדות נגד ח"כ בנימין (פואד) בן־אליעזר נמשכת. היום נחקר אחד מבניו של בן־אליעזר במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה, שכן לפי המשטרה הוא זה שפרט עבור אביו כסף זר בעמדת המרת מטבע זר בתל אביב, והמיר אותו למאות אלפי שקלים. אותו כסף עומד במרכז חשדות המשטרה שלפיהם בן־אליעזר הלבין הון, וכעת היא מנסה להבין מי נתן אותו לבן־אליעזר וכיצד הוא הגיע לבנו.
- הפנטהאוז של בן־אליעזר: דופלקס עם נוף לים ב־9 מיליון שקל
- הגלים מהנמל הגיעו עד המירוץ לנשיאות
- רגע לפני הבחירות: בן אליעזר נחקר באזהרה
במשטרה בודקים חשד ולפיו חלק מהכסף שהגיע לבן־אליעזר ניתן במסגרת "עסקאות סיבוביות", כלומר עבר ידיים שונות עד שהגיע אליו.
על פי המידע שבידי המשטרה מדובר במיליוני שקלים, אם לא בעשרות מיליונים. כמו כן המשטרה בודקת חשד כי אנשי עסקים נוספים מלבד אברהם נניקשווילי העבירו לבן־אליעזר כסף, אם כי עד כה איש מלבד בן־אליעזר, בנו ונניקשווילי לא נחקר.
הלוואה שלא דווחה עם תנאים לא ברורים
ההסתבכות של בן־אליעזר נובעת מהעובדה שהתגלה כי הוא לא אמר אמת בהצהרת ההון שהגיש ב־2011 לכנסת, ובכך שהסתיר את ההלוואה שקיבל מנניקשווילי כאשר המשטרה החלה את חקירתה. בהצהרת ההון שלו כתב בן־אליעזר כי הוא מכר דירה בראשון לציון ובכוונתו ליטול משכנתא עבור רכישת דירה אחרת, בלי אזכור כלשהו של ההלוואה. בן־אליעזר הסביר בחקירת המשטרה כי התכוון לקחת משכנתא אך נדחה בשל גילו, וכי הצהרת ההון לא עודכנה כתוצאה מתקלה.
בן־אליעזר הציג שלושה מקורות שמהם מימן את רכישת הדירה שבבעלותו: 3 מיליון שקל שקיבל ממכירת הדירה שהיתה בבעלותו בראשון לציון, 2 מיליון שקל שקיבל כהחזר מס עבור שבע שנים לאחור מרשות המסים שקיבל לאחר שהוכר כנכה בשיעור של 100% בעקבות מחלה, והכנסות מהפנסיה התקציבית שהוא מקבל עבור שירותו בצה"ל וכהונתו כשר מהממשלה, לצד משכורתו כחבר כנסת.
מעבר לחוסר הדיווח על העברת הכספים בגובה 400 אלף דולר מנניקשווילי לבן־אליעזר, ההלוואה התגלתה כבעייתית בשל העובדה שעד כה היא לא הוחזרה ולא ברור מהו מתווה ההחזר שלה. זאת אף שמצדו של בן־אליעזר נטען כי הסכם ההלוואה נחתם בנוכחות רואה החשבון של נניקשווילי.
עוד נודע כי לפני כשמונה חודשים עבר נניקשווילי בדיקת מס, אז עלה המידע הראשוני בדבר העברת הכסף לבן־אליעזר. עם זאת, אף שהמידע היה בידי רשות המסים זמן רב, הוא לא הספיק כדי להבשיל לחקירה. המידע היה מועט, וככל הנראה הרשות לא הצליחה לעשות איתו דבר מלבד לצבור אותו ולחפש מידע נוסף שיצטלב עמו ויעבה אותו, באופן כזה שיאפשר לה לפתוח בחקירה רשמית.
המידע הראשוני הגיע לרשות המסים באופן חלקי מהרשות לאיסור הלבנת הון, שכן על פי חוק אין לרשות המסים גישה למידע שנמצא ברשות לאיסור הלבנת הון. רשות המסים מנסה לשנות את החוק הזה, אך המהלך תקוע כבר יותר מחצי שנה בוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת.
אם כן הרשות היתה חשופה במידה כלשהי למידע שהגיע אליה מגופי ממשלה אחרים, אך ככל הנראה לא יכלה לפעול משום שהחוק לא מאפשר לה לעשות בו שימוש.
מה שהביא להתפתחות היה החקירה בנמל אשדוד, שבה רשות המסים לקחה חלק מרכזי ונניקשווילי הוא אחד ממוקדי הפרשה. המידע החדש מנמל אשדוד היה הטריגר לפתיחת החקירה הרחבה יותר של רשות המסים, שהביאה למידע מספק בשביל לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בעניין בן־אליעזר.
גם אם ההלוואה נעשתה כחוק קיימת בעיה מיסויית
גם היום, ככל הנראה, יושבים לפתחה של רשות המסים קצוות מידע רבים על אישי ציבור, חברות ואנשים פרטיים. בהנחה שאין לרשות אינטרס בבזהות האדם שייבחר בסופו של דבר לתפקיד נשיא המדינה הבא, מה שמגביל אותה לטוב או לרע הם בעיקר החסמים החוקיים לגישה למידע שקיים אצל גופים אחרים (ובעיקר הרשות לאיסור הלבנת הון) — חסמים שאם יוסרו, יפגעו בפרטיות של כולנו מצד אחד, אך יאפשרו לה להיות יעילה יותר במקרים כמו זה מצד שני.
הפן המיסויי הוא ככל הנראה החלק המרכזי בחשדות נגד בן־אליעזר. הכסף שהועבר לו מנניקשווילי היה חייב במס בין שיוחלט שהוא נחשב להכנסה חוקית ובין שלא חוקית.
בן־אליעזר בכל מקרה לא דיווח על הכסף לגופים השונים כנדרש מתפקידו והוא לא שילם עליו מס כחוק.
מלשכתו של בן־אליעזר נמסר בתגובה כי "אין בכוונתנו להתייחס לחקירה".