$
בארץ

"ההמלצה על צמצום השימוש במזומן לא ישימה, זה פתח למאכערים"

מבקר המדינה, יוסף שפירא, יוצא נגד המלצות ועדת לוקר: "מי יטפל בזה? היום לא מצליחים לאכוף שומות". יו"ר ועדת הכספים, ניסן סלומינסקי: "אני מפחד שנהיה משועבדים לבנקים שיודעים לעשות עלינו קופה"

עמרי מילמן 20:0911.06.14

"מסקנות ועדת לוקר אינן ישימות", כך אמר מבקר המדינה יוסף שפירא בפאנל בכנס לשכת רואי החשבון באילת. לפני כשבועיים החליטה הוועדה לצמצום והגבלת השימוש במזומן בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר כי הרף להגבלת עסקאות במזומן יעמוד על 7,500 שקל.

 

 

"מי יטפל בזה? היום לא מצליחים לאכוף שומות. מי יאכוף? הבנקים? זה חוק שלא ניתן לאכוף", אמר שפירא. "יהיה פתח למאכערים שייקחו מזומן ויתנו צ'קים או כרטיסי אשר, מה לגבי תיירים וזרים. זה יחול גם עליהם? תייר שרוצה לקנות לאשתו שעון בעשרת אלפים שקלים ואין לו כרטיס אשראי, יקחו ממנו צ'ק מבנק בחו"ל. ועובדים זרים, מי ייתן להם כרטיסי אשראי או צ'קים ומה לגבי מי שלא יודע לכתוב או לקרוא? וקשישים? זה יוצר המון בעיות.

 

"הכוונה הייתה טובה, אך זה לא ישים. ללכת לפנסיונר, שלא יודע לקרוא ולכתוב, יש אלפי אנלפתבים בישראל, הם צריכים לבדוק את הדף של חברת האשראי אולי גנבו להם כסף. אין סוף בעיות", סיכם מבקר המדינה.

 

גם יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי, אמר: "הרי לא מורידים את עמלות הבנקים. אני מפחד שנהיה משועבדים לבנקים שיודעים לעשות עלינו קופה". כאשר ענה לו סגן שר האוצר מיקי לוי כי עמלות הדביט יהיו מינימליות, ענה לו סלומיאנסקי כי "גם האשראי התחיל ככה, ותראה איפה זה היום". צריך לשמור על סכום שממנו לא ירדו. אסור לסגור צד אחד.

 

בנושא זה אמר סגן שר האוצר, מיקי לוי כי "לגבי הגבלת השימוש במזומן אנחנו חייבים לסיים את הנושא של הסבת צ'קים שהוא רעה חולה ואין סיבה שלקוח ישלם לעורך דינו עשרות אלפי שקלים במזומן. צריך לתת לאזרח לשלם בכרטיסי דביט. יש סקטורים שלמים שעובדים רק במזומן, הסקטור הערבי למשל וזה פתח להעלמות של מיליוני שקלים. חייבים להתקדם. למה אנשים צריכים להסתובב עם מזוודות של מזומנים. לפני שבועיים אבי ארדיטי תפס בן אדם עם מזוודה שבתוכה שמונה מאות אלף שקל".

 

עופר מנירב רואה חשבון, ועדת המסים של לשכת רואי החשבון עופר מנירב רואה חשבון, ועדת המסים של לשכת רואי החשבון צילום: אוראל כהן

 

באותו נושא אמר עופר מנירב, יו"ר ועדת המסים של לשכת רואי החשבון כי "לא הגיוני שכל יושב הועדה הם עובדי ממשלה ואין אף נציג ציבור, אף נציג שמכיר את השטח". עוד אמר מנירב כי "כדי להצדיק את המהלך לוקחים דוגמאות ספורדיות הקשות ביותר בכל מדינה המדינה ומחילים אותה בישראל. למה לא מתייחסים לתפיסה האמריקאית בכללותה שם אין הגבלה על מזומן? למה לא מתייחסים לדירקטיבה האירופית אלא בחוקים פרטניים של מדינות קטנות".

 

"האוצר ישקול בדיוני תקציב 2015 לבטל את הפטורים על המע"מ", אמר לוי. "אנו צריכים לשאוף להחזיר את גובה המע"מ לרמות נמוכות יותר כפי שהיה בעבר". סלומינסקי חיזק אותו ואמר: "מרגע שנתת פטור קשה מאוד להשיב את הגלגל, כך עם המע"מ על פירות וירקות, כך עם המע"מ באילת וכך יהיה גם עם הפטור ממע"מ על דירות". גם דודי גולדברג , נשיא לשכת רואי החשבון, אמר כי יש להטיל מע"מ על פירות וירקות ולהחזיר למשפחות נזקקות את המע"מ ישירות לפי מספר הנפשות. כך ניתן להוריד מסים.

 

לוי התייחס לחלוקת ההון השחור: "180 מיליארד שקל - 10 מיליארד מחשבוניות פיקטיביות, 20 מיליארד שקל מפשיעה, סחר בנשים וסמים, השתלטות על אדמות דמי חסות. 20 מיליארד שקל מבעלי מקצועות חופשיים. והיתרה מתרגילי מס. אין לי עניין במורה שנותנת שיעורים פרטיים, אנחנו מדברים על 23% מהתמ"ג. אנחנו רוצים להדמות בארה"ב לא למדינות כמו רוסיה שם ההון השחור הוא עשרות אחוזים מהכלכלה.

 

"היינו בודקים 17% מהתיקים, היום בודקים 3% מהחוקים. אני לא נטפל למדווחים כדין. יש חברות שקמות למספר חודשים, מפיצים חשבוניות ונעלמות. אנחנו צריכים 600 תקנים  עד שלא יהיה שיפור טכנולוגי חובת הדיווח לא תהיה יעילה", אמר לוי.

 

סלומיאנסקי: "להערכתי הדבר המרכזי ביותר הוא החינוך. לא נוכל להתעלם מזה. צריך לחנך את הציבור לאזרחות טובה, בכסף שאוספים מאיתנו נותנים לנו שירותים, עוזרים לחלשים".

 

דורון כהן, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר: "אני מסכים המבקר שצריך חובת דיווח כללי, אך אנו לא מוכנים ולא ערוכים לזה. לא חסר כוח אדם .החלטנו לפני כמה שנים שצריך להוסיף 700 איש, להערכתי הם כבר נקלטו וזה מספיק. אם יהיה חובת דיווח ולא יבדקו הדוחות, זה יהיה תמריץ שלילי יותר מאשר העדר ויכוח. הצהרת הון צריכה להיות בדיקה אנליטית של ההון הנצבר מול ההכנסות המדווחות. אם הצהרת הון לא ממחושבת איך זה ניתן? יש לרשות המסים את שע"ם (שירות עיבודים ממוכנים) והיא רוצה לעשות את הכל אצלה בבית. כדי שזה יעבוד צריך לעשות אאוט סוסרינג, ואז חובת הדיווח, תהיה יעילה".

 

מבקר המדינה: "הדיווח האחיד צריך להתחיל מגיל 18 או אחרי צבא, ואז הוא צריך לתת את הצהרת ההון הראשונה שלו. הכלל הראשון זה קודם כל לקבע את העד על גרסתו. אדם שבגיל 21 נותן הצהרת הון, יהיה זהיר ומוסרי יותר. אם כולם יעשו זאת הפן המוסרי אולי יתחזק. אולי זה מסובף אך אולי נחסוך לעצמנו מבוכה לא קטנה לעם הזה. לא צריך לחכות לנשיאות בשבל הצהרת הון. שרים וסגני שרים מחויבים להגיש דוח הצהרת הון למבקר המדינה. אתמול פרסמתי מספר שמות של שרים וסגני שרים, אפילו ראש הממשלה".

 

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, אמר כי "חובת דיווח כללית כן, אך אם אנחנו רוצים להביא להצלחה במאבק בהון השחור צריך לשאול את השאלה המרכזית- איך במדינת ישראל נוצרה נורמה שאנשים נורמטיבים במדינה לא מרגישים לא בנוח לגנוב את המדינה. איך יש כזו קוטביות בערכים שלנו? אנחנו מסכימים למות בצבא בשביל המדינה, ויום אחר כך מסכימים לגנוב אותה. אנשים שיכולים להיות בסודות האטום של המדינה, איך מגיעים לזה? יש משבר אמון בין העוסקים למס הכנסה. כל עוד אין אמון אין מס אמת. אם ארגיש שדופקים אותי לא ארצה לשלם. לא יהיה אמון לא תהיה מס אמת.

 

"אנחנו צריכים להעלות מודעות, חינוך, ולהעלות כדאיות. אם נשנה את שיטת המע"מ, לא יהיה תמריץ לגנוב. לא יהיה על מה להתחלק. נעצור את תופעת חשבוניות הפיקטיביות. בשיטת מעמ כזו ובמשבר אמון כזה ואם לא נעקור מהשורש את הנורמה להעלים מס ההון ישראל רוחבי כחוט השני בכל ענפי המשק. אני בעד דיווח כללי, ובעד שישתמשו באופן נכון כדי להצליב רכישות, וצריך גוף שיתכלל את זה וכל תכליתו תהיה מאבק בהון השחור. המלחמה היא לפני שזה מגיע לרשות המסים", אמר גינדי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x