הוצאות הממשלה הנמוכות יקלו את ההחלטה להוריד את הריבית

הבשורה הטובה בנתוני ביצוע התקציב וגביית המסים שפרסם אתמול משרד האוצר היא שהגירעון בתקציב המדינה נמצא במגמת ירידה כבר חמישה חודשים רצופים. בחודש מאי הסתכם הגירעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים רק ב־2.4% מהתוצר.

מתחילת השנה רשמה הממשלה עודף תקציבי של כ־800 מיליון שקל, לעומת גירעון של כ־6.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה, והגירעון נמוך מהיעד המתוכנן לשנת 2014 של 3% מהתוצר (כ־31 מיליארד שקל).

הבשורה הפחות משמחת בסיפור היא שנתוני התקציב המעודדים בחמשת החודשים הראשונים של השנה לא בהכרח ישפיעו על מה שמחכה לנו בתחום זה בשנה הבאה. הסיבה הראשונה לגירעון הנמוך היא שהוצאות משרדי הממשלה האזרחיים (ללא משרד הביטחון) עלו מתחילת השנה ב־4.1% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, לעומת עלייה מתוכננת של 7.6%. אלא שניסיון העבר מלמד שמשרדי הממשלה מוציאים בדרך כלל את מלוא תקציבם השנתי, כך שהעודף התקציבי הוא כנראה זמני.

שר האוצר יאיר לפיד צילום: עמית שאבי

הריסון התקציבי של משרדי הממשלה, גם אם הוא זמני, צפוי להשפיע באופן מיידי על מדיניות הריבית של בנק ישראל. כאשר הממשלה חורגת מתקציבה ומגדילה את הגירעון, היא מזרימה כספים למשק וגורמת להגברת הביקושים ולעלייה באינפלציה. במקרה כזה, צריך הבנק המרכזי להעלות את הריבית, כדי למתן את עליות המחירים.

המציאות ההפוכה שמתרחשת בינתיים יוצרת עודף תקציבי. בסוף החודש תחליט הוועדה המוניטרית של בנק ישראל על גובה הריבית לחודש יולי. האטת הפעילות במשק מחייבת הפחתת ריבית, והוועדה המוניטרית מחפשת נתונים כלכליים נוספים שיסייעו לה לקבל החלטה בכיוון זה. נתוני ביצוע התקציב שפרסם אתמול האוצר תומכים בהחלטה

אפשרית להפחית את הריבית.

מנגד, הגירעון הנמוך לא בהכרח יאפשר לממשלה לעמוד היעד הגירעון השאפתני שהציבה לשנה הבאה: 2.5% (כ־27 מיליארד שקל). שכן הגירעון הנמוך בתחילת 2014 נובע גם מעודף בגביית מסים: מחודש ינואר גבתה הממשלה מסים מעבר למתוכנן בסכום של כ־4.2 מיליארד שקל. חלק גדול מהגבייה הלא מתוכננת נובע מהכנסות חד־פעמיות על חשבון עסקות מהעבר, כמו מכירות החברות ישקר ווייז.

בחודש שעבר הבהיר בנק ישראל כי כדי לעמוד ביעד הגירעון יהיה על הממשלה להטיל ב־2015 גזירות בהיקף כ־18 מיליארד שקל, מהן לפחות 6 מיליארד שקל בעזרת תוספות מסים. כך שהעודפים בתקציב כעת לא יספיקו.