בדרך ל-0% מע"מ: מדוע נותרו בני ההתיישבות העובדת בחוץ?

הצעת החוק להטבת מע"מ בשיעור אפס לרוכשי דירה ראשונה נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים, אך עתידם של בני ההתיישבות העובדת נותר לוט בערפל.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום ב' השבוע את הצעת החוק לפטור רוכשי דירה ראשונה מקבלן ממע"מ. על פי הצעת החוק, יינתן הפטור למי ששירתו שירות חובה בצה"ל ורוכשים דירה ראשונה מקבלן בסכום של עד 1.6 מיליון שקלים, ולמי שלא שירתו בצה"ל (מסיבות שאינן רפואיות) ורוכשים דירה ראשונה מקבלן בסכום של עד 950 אלף שקל.

מעל ל-500 אלף תושבי הישובים הכפריים נותרו מחוץ למעגל מקבלי ההטבה צילום: אלכס קולומויסקי

שר האוצר מצהיר מעל כל במה ופודיום שהורדת מחירי הדיור היא משימה לאומית ושהטבת המע"מ נועדה להבטיח את עתידם ואת ביטחונם הכלכלי של זוגות צעירים ממעמד הביניים, שיוכלו לרכוש לעצמם קורת גג בטווח הקרוב. אז איך קרה שבדרך "נשכחו" אלפי זוגות צעירים, מלח הארץ, שעומדים בקריטריונים הנדרשים אך לא יוכלו ליהנות מהפטור?

מעל ל-500 אלף תושבי הישובים הכפריים ברחבי הארץ, שרובם ככולם נמצאים בפריפריה, נותרו מחוץ למעגל מקבלי ההטבה. עשרות אלפי זוגות צעירים בני ההתיישבות העובדת עומדים בקריטריונים הקבועים בהצעת החוק – הם בוגרי שירות צבאי מלא (רובם ביחידות קרביות), נשואים, הורים לילדים, עובדים ומשלמים מיסים, והם מבקשים להקים את ביתם הראשון במרחב הכפרי המרוחק ממרכז הארץ, חלקם אף באזורי עדיפות לאומית. אז מדוע לא יוכלו ליהנות מהפטור?

העדיפות הלאומית כבר לא כל כך לאומית

הצעת החוק קבעה קריטריונים ספציפיים להטבת המע"מ, שאינם חלים ולא יוכלו לחול על בני המושבים, ומגדירים דירות "זכאיות" ככאלה שנבנו בבניה רוויה ועל ידי קבלן. המושבים מטבעם אינם מאפשרים ואינם יכולים לקיים בנייה כזאת. המשמעות היא, שבני המושבים נדונו לבנות את בתיהם בעצמם (באמצעות קבלן אבל לא ברכישה ממנו), בבנייה פרטית, מחוץ למסגרת ההטבה ובמחיר מלא כולל מע"מ.

ברצוננו להזכיר, כי ההתיישבות בנגב ובגליל היא משימה לאומית – בעיר ובכפר – ויש בה כדי להקל על הלחץ האדיר לבנייה מאסיבית במרכז הארץ ולשמר את השטחים הפתוחים והריאות הירוקות המצומצמות בגוש דן והסביבה. נתונים ידועים אלה רק מגבירים את האבסורד שבהוצאת בני המושבים מחוץ להטבה. למעשה, יש בכך אף סתירה למדיניותה המוצהרת של הממשלה, שכן נראה כעת כי עדיף לצעירים אלו לנטוש את המושבים, לעזוב את הפריפריה ולהתמקם – כמו כולם – במרכז על מנת לזכות בהטבה.

אנו רוצים לקיים את החזון הציוני הלכה למעשה ולחזק את החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן, על פיהן יישוב הנגב והגליל נמצא בראש סדר העדיפות הלאומית. בשם כל אלה הבענו את מחאתנו בפני שר האוצר טרם אישור הצעת החוק, אך ללא הועיל, ומשורות אלה יוצאת קריאה נוספת לקבינט הדיור: גם בני המושבים זכאים! גם להם מגיע לבנות בית בארץ ישראל!

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין