רק להוסיף קלקר

סטודיו האדריכלות הצרפתי Multipod שעומד מאחורי הקונספט הזה מכנה את המבנה בית הפופ־אפ, על שם הקלות והמהירות שבה הוא מסוגל לצוץ. הוא משתרע על שטח של 150 מ"ר, ועלה לפי המתכננים כ־200 יורו למטר מרובע - סכום מגוחך בהשוואה למחירים שאליהם התרגלנו בבנייה. 30 אלף יורו יקנו מבנה ללא גימורים (חיפוי חיצוני, צנרת, חשמל וכו') שמתהדר בתקן של בית פסיבי. הקונספט הזה לא רק מאפשר דיור זול להמונים (לתשומת לב ממשלת ישראל), הוא גם חוסך כמויות עצומות של אנרגיה - שליש מצריכת האנרגיה הגלובלית הולך לחימום וקירור של מבנים, ובית הפופ־אפ צורך אותה בכמות מזערית.

בית פופ אפ

הסוד של שיטת הבנייה הזו פשוט: לוחות ה־EPS מגיעים בעובי של 30 ס"מ - מסת בידוד רצינית - ולכודים בין קורות עץ ברוחב 30 ס"מ בעזרת ברגים באורך מטר. בעוד קורות העץ לוכדות את לוחות הבידוד, לוחות הבידוד מצדם מעניקים לעץ יציבות, משום שקשה לו להתכופף או להתקפל תחת לחצים. זה מגביר את היציבות של המבנה כולו, כך שאפשר אפילו לבנות קומות בשיטה הזו. ה־EPS עצמו ספוג בחומר עמיד באש, והקלות והגמישות שלו מאפשרות לו לעמוד היטב ברעידות אדמה. לאחר הקמת הקירות הם מחופים במסך דוחה לחות. זה מגן על העץ ויוצר בידוד מפני קרינה אולטרה־סגולה ששוחקת אותו. ואז מגיע פיניש של חיפוי עץ מודרני חיצוני, בעוד בפנים הקירות מטויחים והתקרה פתוחה לכל אפשרות של חיפוי פנימי וחיצוני, שבו נעשה שימוש בבנייה קונבנציונלית. ב־Multipod טוענים שמבנה כזה יחזיק עשרות שנים, וגם אם חלקים בו נשחקים, הם ניתנים להחלפה במהירות ובזול.

בית הפופ־אפ סובל כמובן גם מחסרונות. הוא עדיין לא מאושר לתקנים עירוניים, הוא עושה שימוש בחומר מבודד שנוי במחלוקת (אבל גם מציע אפשרות להחליף את הקלקר בשעם, חומר טבעי וידידותי לסביבה). אבל הוא מתווה דרך לבנייה מהירה, קלה וזולה שמציעה יעילות אנרגטית בשבריר מהמחיר של האלטרנטיבות הקיימות.