יעל גרמן: הוועדה החליטה שלא יהיה שר"פ בבתי החולים הציבוריים
במסגרת מסיבת עיתונאים שבה הוצגו מסקנות הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות, אמרה שרת הבריאות: "משרד הבריאות והאוצר יקצו מיליארד שקל לקיצור תורים, במיוחד במעמד של רופאים שיבצעו ניתוחים אחר הצהריים". על תיירות המרפא: "עד שלא תהיה מערכת ניטור תורים לא נוכל להיכנס לתוכנית"
אחרי עבודה של שנה, פרסמה היום (ד') הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות בראשות שרת הבריאות יעל גרמן את מסקנותיה. במסגרת מסיבת עיתונאים אמרה גרמן כי הוועדה החליטה כי לא יהיו שירותי רפואה פרטית בבתי החולים הציבוריים. "כל חברי הועדה מרגישים שהמסקנות מחקות את מערכת הרפואה הציבורית", אמרה גרמן. "אנחנו מקווים שבעזרת המלצות הוועדה האזרח הישראלי יקבל יותר, ישלם פחות ויחכה פחות בתור לניתוח".
- ליצמן: "ועדת גרמן משתקת כבר שנה את משרד הבריאות"
- תמרור אזהרה לוועדת גרמן
- קפלן נגד מסקנות ועדת גרמן: "תוקפים את הביטוחים הפרטיים ללא הבנה"
ארבעה חברי ועדה הצביעו בעד השר"פ: פרופ' קובי גלזר, לאה ופנר מההסתדרות הרפואית, פרופ ' יוגין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ופנינה קורן, המקורבת לגרמן. גרמן עצמה, יחד עם שמונה חברי ועדה נוספים, הצביעה נגד. לדברי גרמן, "אנחנו ממליצים לחשוב מחדש על השר"פ בבית החולים באשדוד, אותו אמורה להקים אסותא. אסותא קיבלה אישור לבצע שר"פ בשיעור של 25% מהפעילות הרפואית כדי לתמרץ אותה להקים את בית החולים".
עוד אמרה גרמן: "משרד הבריאות והאוצר יקצו מיליארד שקל לקיצור תורים במיוחד לרופאים במעמד של 'פול-טיימר' שיבצעו ניתוחים אחר הצהריים. לראשונה מדינת ישראל באה ומצמידה את התקציבים של סל הבריאות למדד הדמוגרפיה על פי הלמ"ס, שהוא 1.88% בשנה. זה מה שיאפשר למערכת לקצר תורים ולתת טיפול יותר מסור ויותר ממוקד למטופלים ולכל האזרחים ויאפשרו את כל הרקצף הטיפולי שמדברים עליו כל כך הרבה, יתחיל בקופות החולים, ימשיך בבתי החולים ויחזור לקופות החולים".
לדברי גרמן, מיליארד השקלים יתחלקו באופן הבא: "300 מיליון חד-פעמי יעבור כבר ב-2014 להרחבת חדרי הניתוח והכשרת האחיות וכדומה. 700 מיליון יגיעו לקופות החולים בפריסה לשנתיים 2016-2015, ובעזרתם הם יממנו את פעילות בתי החולים אחר הצהרים".
לגבי תיירות מרפא אמרה גרמן כי "עד שלא תהיה מערכת ניטור תורים לא נוכל להיכנס לתוכנית תיירות מרפא כפי שאנחנו רוצים. רק בתי החולים שימדדו וימסרו נתונים יוכלו לקיים את התיירות מרפא".
אחת ההמלצות העיקריות של הוועדה הוא שינוי דרמטי של ביטוחי הבריאות, השב"נים של קופות החולים ואלו של חברות הביטוח. הוועדה ממליצה כי הביטוחים יפורקו לשלושה רכיבים, הראשונה בחירת מנתח וחוות דעת שנייה, השנייה תרופות מחוץ לסל, טיפולי שיניים ועוד והשלישית רובד פרימיום כמו אסתטיקה.
ראש צוות הביטוח בוועדת גרמן, שלומי פריזט, אמר כי "אלה לא רבדים אלא רכיבים. ההבדל בין רכיב לרובד זה שרבדים יושבים אחד על השני ורכיבים הם בלתי תלויים, כלומר אפשר לרכוש בחירת מנתח ואפשר תרופות מחוץ לסל או שיניים וזה לא תלוי אחד בשני".
פריטז אמר עוד כי "המלצות הוועדה הן שחברות הביטוח יוכלו להמשיך ולבצע חיתום, בניגוד לקופות החולים. לכן יופעל מנגנון איזון סיכונים שיסוכם מול האוצר ויאפשר לקופות החולים לקבל משאבים במנגנון איזון סיכונים". הסיכון שעליו מדבר פריזט הוא שצריך לקבוע קבוצות גיל רחבות יחסית לפרמיות, כלומר אי אפשר יהיה לקבוע פרמיה שונה לכל גיל אלא לקבוצות גיל רחבות. כך, לדברי פריזט, יתבצע סבסוד צולב בתוך הקבוצה. מי שיבצע החרגה, כמו חברת הביטוח, יעביר משאבים למי שלא מבצע החרגה על מנת ליצור איזון בסיכוים, אולם מהו בדיוק אותו מנגנון טרם נקבע".
גרמן הוסיפה כי "לדעתנו אם אנשים יוכלו לוותר את חלק מהביטוחים נוכיל להוריד את הר הכסף במערכת הפרטית. ככל שנחזק את המערכת הציבורית גם ההוצאה הפרטית שלנו תלך ותרד. אנחנו רוצים לסובב את הגלגל לאחור".
גרמן הוסיפה כי לפי שעה אין כוונה למסות את הביטוחים המשלימים, כפי שאמרה בעבר שראוי לעשות כדי להעביר כסף למערכת הציבורית. ואולם לדבריה לא מן הנמנע כי יהיה מיסוי בעתיד.
"כל קופת חולים תעשה הסדר של 3 בתי חולים שהאזרח יוכל לבחור מהם"
לגבי השב"ן (שירותי בריאות נוספים), אמרה השרה: "השב"ן יופרד לרבדים כך שהרובד העליון יהיה רובד של בחירת רופא, וכל אדם יוכל לראות שהוא שילם שלוש פעמים על אותו הדבר. לאחר שנפריד ונממש את כל הרפורמה כל אזרח יוכל לדעת מה יש לו. הוא יוכל גם לבטל את אחד הביטוחים. הוא יוכל להיכנס למערכת ממוחשבת להשוואת ביטוחים וכאשר יראה שיש כפל הוא יוכל לבטל. בכוונתנו שהאתר הזה יוקם גם לשב"ן וגם למערכת הפרטית".
עוד אמרה גרמן: "כל קופת חולים תצטרך לעשות הסדר של שלושה בתי חולים לפחות שהאזרח יוכל לבחור מהם. אם היום האזרח יכול לבחור רק בבית חולים אחד או שניים ומפנים אותו לאחד מסוים, מחר הוא יוכל לבחור כל אחד מהשלושה. אנחנו מאמינים שיהיה עומס קטן יותר בבתי החולים. אני מדברת גם על קיצור תורים בחדר המיון. ממוצע ההמתנה הוא בין 5 ל-7 שעות. מחר הם ייועדו גם לקיצור תורים בבתי החולים, לניתוחים וגם לקיצור זמן ההמתנה במלר"דים (מחלקות לרפואה דחופה - מ"פ). תהיה לנו גם שקיפות בתורים וגם במדדי הבריאות. נכניס לתוך מערכת הבריאות מערכת ממוחשבת שדרכה נוכל לדעת מה קורה בכל בית חולים לגבי אורך התורים, הניתוחים ועוד. בהתאם נוכל לקבוע גם תיירות המרפא".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, אמר במהלך מסיבת העיתונאים: "שמנו כיעד הראשון שלנו את חיזוק קופות החולים והאיתנות הפיננסית שלהם. הבשורה של הגידול במדד הדמוגרפיה בבסיס לפי הגידול הדמוגרפי זה מסר חשוב. לא הצמדנו לגידול כולו, כ-2.4%, כי יש חשיבות גם להתייעלות".
אפק אמר עוד כי אין כרגע תכנית מסודרת להפעלת ה'פול-טיימר' ויעבדו על התכנית מול מנהלי בתי החולים. לדבריו "לדעתי המקום הנכון הוא לא בחדר הניתוח אלא ברופאים בכירים שיעבדו בחדרי המיון, עד 11 ו-12 בלילה".
אפק מודה כי בעבר תמך בהכנסת שר"פ אך גילה כי לשר"פ יש הרבה מאוד חסרונות. לדבריו, "כששקלתי את השיקולים אני חושב שהדרך הקלה של השר"פ היא לא הדרך הנכונה והדרך שאנחנו בחרנו, גם אם היא קשה יותר, תשפר את השירות הרפואי לאזרחים".
עוד אמר אפק: "הוועדה תגיע אל בתי החולים ותבדוק כמה ניתוחים עוד אפשר לעשות על התשתיות הקיימות. בשלב הראשון מדובר על תוספת של 20,000-15,000 ניתוחים בשנה למערכת הציבורית ואני מקווה שנוכל לרדת ל-60 ימים בממוצע".