סיכון מוסרי תמיד יתממש

הוועדה הבין־משרדית לאיגוח בישראל — או אם נקרא לה בשמה האמיתי "הוועדה להעברת סיכוני המשכנתאות שלקחו הבנקים מהמאזנים שלהם לתיק הפנסיוני של הציבור" — תגיש בקרוב את המלצותיה וכבר כעת ישנן כמה נורות אדומות מהבהבות.

הרגולטורים מסבירים שוב ושוב מדוע אין זה דבר רע שיהיה איגוח בישראל: מסחר בסיכונים, שיכלול שוק ההון והעמקתו, מתן אפשרויות השקעה נוספות למוסדיים במכשירים פיננסיים מתוחכמים ופינוי חלק ממאזני הבנקים (כך שיוכלו לתת אשראי נוסף). כל הספרים האקדמיים לבניית שוק הון מודרני ומתקדם, יתמכו בכך שיש מקום לשוק איגוח מתוחכם בישראל. אולם, צריך לזכור שבשורה התחתונה מדובר בפיתוח מכשירים להעברת עוד ועוד סיכונים לתיקי החוסכים לפנסיה.

מי דואג לחוסכים?

התמריץ של בנק ישראל למהלך ברור — הבנקים התנפחו בתיקי משכנתאות בשנים האחרונות. אך אף שתרחישי הקיצון של בנק ישראל מראים שצריכה להתרחש קטסטרופה כדי שהדבר יהווה סיכון למערכת, עדיין מדאיג את בנק ישראל היקף החשיפה למשכנתאות. מבחינתו, עדיף היה אם הסיכון היה עובר למישהו אחר. גם התמריץ של רשות ניירות ערך ברור — הקמת שוק הון מפותח ומשוכלל, וזו לא תהיה הפעם הראשונה שבישראל ישתמשו בכספי החוסכים לפנסיה להשגת מטרה זו.

השאלה גדולה היא מי שומר על החוסך? מי מייצג את האינטרס שלו? האם אגף שוק ההון באוצר שם לנגד עיניו את המטרה החשובה של יציבות המערכת הפיננסית, המטרה של פיתוח השוק, או שהוא באמת שומר על הפנסיה של החוסכים? כי אם האיגוח יתברר כפלופ, אף גוף פיננסי לא יקרוס, רק החוסך יקבל קיצבה יותר נמוכה.

תנאי האיגוח הסופיים טרם פורסמו, אבל יש אמיתות שברור שיקרו בשוק הזה: איפה שיהיה סיכון מוסרי (moral hazard) הוא יתממש, הבנקים לא ימהרו להיפטר מההלוואות הטובות, הסיכון במכשירים אלו לא יתומחר במלואו (כחלק מתמחור חסר בכל השוק שנובע מעודף היצע של כספי חוסכים) והכי חשוב: המוסדיים שיקנו את המכשירים האלו תמיד יהיו בעמדת נחיתות מבחינת מידע על ההלוואות ויכולת להגיע ללווה, לעומת הבנק שנתן את אותן הלוואות. לכן צריך לבחון בשבע עיניים כל השפעה שיכולה להיות לאיגוח. נסיון העבר מלמד, כל סיכון מוסרי ולו אף הקל והבלתי סביר ביותר צריך להיות מנוטרל, ואסור להניח שהמוסדיים כבר יידעו להתנהל נכון בשוק הזה.

מסכנים את הפנסיה צילום: שאטרסטוק

אפס בסבלנות

קובעי המדיניות צרכים להביא בחשבון דבר אחד נוסף — לחוסכים יש אפס סבלנות לשלם "שכר לימוד" על רפורמות לפיתוח שוק ההון. בשנת 2014 הפנסיה של החוסכים חבולה, חבוטה, פצועה, מדוללת ומצומקת לאחר תשלום שכר לימוד של מיליארדים, גם עבור פיתוח השוק הקונצרני וכללי הסדרי החוב, גם עבור הסיבוב שעשו המשווקים הזריזים בהעברות כספים בין קופות תוך העלאת דמי הניהול וגם עבור תגמול נדיב שלקחו לעצמם המנהלים את כספי החיסכון.

מצב שבו עוד מיליארדים ייחתכו מהפנסיה של הציבור עבור "שכר לימוד" לפיתוח שוק איגוח ולשיחרור הבנקים מעול המשכנתאות, הוא בלתי נסבל גם אם ימכרו את זה לחוסכים כהפסד של שבריר אחוז מהחיסכון של כל אחד.