8 טריליון מתחת לבלטה
הכלכלן גבריאל זוקמן חקר מהו סכום הכסף שמגיע למקלטי מס, והגיע למספר 7.6 טריליון דולר, שהם 8% מההון האישי העולמי
לא הרבה אחרי שתומס פיקטי כבש את פסגת רבי־המכר הכלכליים, מגיע שוב כלכלן צרפתי ומכה גלים בבריכת הפיננסים העולמית. גבריאל זוקמן (Gabriel Zucman), בן טיפוחיו של פיקטי ועוזר פרופסור בבית הספר לכלכלה של לונדון, הצליח לפתור תעלומה גלובלית רבת־שנים: כיצד ייתכן שהמאזנים העולמיים מציגים תמונה שבה ההתחייבויות תמיד עולות על הנכסים? האם העולם נמצא בחוב לעצמו? התשובה המקובלת בחוגי הכלכלה לשאלה זו היא "התחמקות ממס" - כלומר, התהליך שבו תאגידים בינלאומיים עושים שימוש בצבאות של יועצי מס, רואי חשבון, עורכי דין ומנהלי חשבונות, כדי להעביר נתחים עצומים מהרווחים שלהם למקלטי מס. כשהכסף הולך למקלט, נרשמת במאזן שורה בצד ההתחייבויות, אבל מכיוון שהוא פשוט מתנדף במקלט המס, הוא כבר לא מופיע יותר בנכסים. ועכשיו זוקמן כנראה הצליח לפתור בהערכה קונסרבטיבית את החידה הגדולה באמת: בכמה כסף מדובר?
1. אנחנו ה־92%
נתוני מקלטי המס חושפים את הסכום
התשובה של זוקמן היא 7.6 טריליון דולר, או 8% מההון האישי העולמי. לנתון הזה הוא הגיע לאחר שניתח נתונים ששחררו בשנים האחרונות הבנקים המרכזיים של שוויץ ולוקסמבורג, שני מקלטי מס ותיקים, על אחזקות הון של זרים במדינה. משם, בעזרת אקסטרפולציה (הסקת נתונים חדשים על סמך אלה הקיימים), הגיע זוקמן למספר הסופי. בחוגים האקדמיים שבחנו את המספר מייחסים לו אמינות. אם כל הכסף הזה היה ממוסה כראוי, הכנסות המס הגלובליות היו צומחות ב־200 מיליארד דולר בשנה.
2. 20% מהרווחים נעלמים
התאגידים בארה"ב מנמיכים תשלומים
כדאי להדגיש שלא מדובר בתרגילי מס של תאגידי ענק, אלא של עשירים פרטיים. התחמקות אישית היא רק שבריר מהסכומים שמגלגלים תאגידים בינלאומיים. אבל הנתונים שזוקמן אסף מצביעים גם על המגמה התאגידית - הוא למד שלפחות 20% מרווחי התאגידים האמריקאיים מנותבים למקלטי מס, ושמדובר בהעלמה של לפחות שליש מהמסים שאותם אמורים לשלם התאגידים בארה"ב. הוא גם למד שמאז שנות השמונים, ואף שהמס התאגידי בארה"ב נשאר ברמה של 30%, המס שמשלמות חברות בפועל התייצב על 15% בלבד.
3. 50 מיליון דולר ומעלה
העשירים יותר מעלימים יותר
זוקמן גם אפיין את לוליין המס הטיפוסי. מדובר באדם או בתאגיד עם נכסים של לפחות 50 מיליון דולר. מאז שב־2010 ארה"ב התחמשה בחוקי מס חדשים המאפשרים להטיל סנקציות על בנקים שלא ימסרו מידע על אזרחים, היכולת לבצע את תרגילי המס האלה הפכה לנחלתם של בעלי יותר מ־50 מיליון דולר. זה לא שעשירים פחות לא מבצעים תעלולים דומים, אלא שהיום קשה להם יותר. התופעה ככלל, על פי זוקמן, החלה בשנות השמונים עם ממשל רייגן וגסיסתה של מדינת הרווחה.
4. המאזנים משתנים
אירופה הופכת מחייבת לנושה
ומה מעוללת התופעה? ראשית, היא מחבלת ביכולת לנהל כלכלות בשל העובדה שהעלמות מס הן גורם שמטה סטטיסטיקה הנחוצה לניהול. התופעה גם שוחקת את הכבוד לחוק, מונעת מממשלות לתפקד ומקשה על תהליך יצירת עבודות חדשות בשוק, משום שאנשים ותאגידים שומרים כסף בחשבונות מקלטי מס במקום להשקיע אותו חזרה בכלכלה המקומית. ובעיקר - אם זוקמן צודק בהערכותיו, כשמוסיפים את הכסף הזה למאזנים של המדינות, ההנחה שהמערב נמצא בחובות לאסיה מתפוגגת, ואירופה הופכת מחייבת לנושה.