הרפורמות שמחכות לשרת המשפטים
לפני שנה ורבע נחתה ציפי לבני במשרד המשפטים. מינויה התקבל בשמחה במשרד ובקרב אלה שהאמינו שהשרה תקדם רפורמות שקודמיה לא ביצעו. היום תנחת לבני באילת כדי להשתתף בכנס המחוזות של לשכת עורכי הדין, כשרוב הרפורמות שמערכת המשפט כל כך זקוקה להן, עדיין תקועות וממתינות להכרעתה
ציפי לבני
לעת עתה מסתמן שיאו המפוקפק של השפל הזה ב"חרם" שהכריזו הנשיא גרוניס ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר נגד הוועד המרכזי של הלשכה והעומד בראשו דורון ברזילי, בגלל כוונת האחרון לחדש את המשוב על השופטים. קולה של לבני לא נשמע בימים האחרונים ביחס לחרם התמוה הזה, שיצא לדרך טרם בוצע צעד מעשי אחד להשבת המשוב. לבני לא מחתה על מה שנראה כהתערבות נשיא בית המשפט העליון בסכסוך פוליטי פנימי בלשכה, כשגרוניס ביקש מכל השופטים להמשיך ולהגיע לכנסים ולאירועים שמארגנים יריבי ברזילי, ולא שכח לבקש מהם להימנע מאירועים מקבילים שמארגן ברזילי והוועד המרכזי שבראשותו.
אלא שנראה שלשרה לבני אחריות נרחבת יותר למה שמתחולל בימים אלו בלשכה, בעיקר נוכח ההימנעות שלה מיישום שורת רפורמות שמונחות זמן רב על שולחנה וממתינות. ובראשן המלצות ועדת פרוקצ'יה לערוך בדחיפות שינויים במבנה הלשכה במטרה להתמודד עם השיתוק שהשתלט עליה. לא רק שלבני טרם התפנתה ליישם את ההמלצות, הגעתה היום לאילת היא לכנס שהוועדה המליצה לאסור בחוק את קיומו מפני שהוא מתחרה בפעילות הוועד המרכזי. במהלך השנה החולפת לבני אמנם הקימה את נציבות הביקורת על הפרקליטות, אך שורה ארוכה של נושאים בוערים וחשובים מעלים אבק על שולחנה, ומעוררים שוב ושוב את התחושה שמה שבאמת מעניין את שרת המשפטים הם נושאים מדיניים ובינלאומיים ופחות תחומי הליבה של המשרד שעליו היא מופקדת.
לפני שנה ורבע התקבלה השרה החדשה בשמחה ובתקווה הן במשרד המשפטים והן מחוצה לו. בניגוד לקודמיה, פרופ' דניאל פרידמן שהיה עסוק בקרבות מול העליון, ופרופ' יעקב נאמן שקפא על שמריו, הציפייה משרת המשפטים לבני היתה לתנופה של תיקון והכרעה. שנמשיך לחכות?
רפורמה בלשכת עורכי הדין
עדיין לומדת את דו"ח פרוקצ'יה?
לפני כחצי שנה, בחודש ינואר, פרסמה "הוועדה הציבורית בנושא לשכת עורכי הדין" את הדו"ח המסכם שלה. הוועדה, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה, מונתה לתפקידה על ידי שר המשפטים הקודם יעקב נאמן רגע לפני סיום כהונתו. בדו"ח החריף המליצה הוועדה לערוך בדחיפות שינויים דרמטיים במבנה לשכת עורכי הדין במטרה לעצור את ההידרדרות המתמשכת במעמדה ובתפקודה.
אילה פרוקצ'יה צילום : מיקי אלון
תמונת המצב שהציגה הוועדה היתה עגומה ביותר: יריבות קיצונית בעוצמתה בין שני פלגים בלשכה (דורון ברזילי מצד אחד וראשי חמשת המחוזות ותומכיהם מהעבר השני) שהובילה למצב שבו במקום שנבחרי הלשכה יעסקו בקידום ענייניו של ציבור עורכי הדין, הם עסוקים במאבקי כוח עזים בעלי סממנים פרסונליים שהובילו לשיתוק כמעט מלא של המוסדות הארציים של הלשכה, לעמימות רבה בהפעלת סמכויות הגופים השונים בלשכה, לתקציב שמנוצל למטרות חברתיות שונות שאינן מקדמות את יעדי הלשכה, ואף לנתק בין המחוזות וראש הלשכה שגורם לראשונים לנהל לשכות מתחרות ובהן גם עריכה של כנסים והשתלמויות.
הוועדה מצאה את מצב הלשכה כל כך חמור עד שהמליצה באופן יוצא דופן להקדים את הבחירות לראשות הלשכה ולקיים אותן "לא יאוחר מיוני 2014", תוך קיצור הקדנציה של הנבחרים הנוכחיים מארבע שנים לשלוש. יוני הסתיים שלשום בלא בחירות ובלא כל הצעת חקיקה.
חברי הוועדה, שבהם מלבד השופטת בדימוס פרוקצ'יה, גם עו"ד רות אורן, ד"ר לימור זר־גוטמן, עו"ד מיכה ינון ופרופ' דוד ליבאי, שיגרו מכתב לשרה לבני שצורף לדו"ח ובו הם הביעו את תקוותם שהליכי החקיקה הנדרשים לצורך יישום הרפורמה המוצעת יקודמו במהירות, "למען אינטרס לשכת עורכי הדין ולמען האינטרס של הציבור הרחב כולו".
בפועל, בימים שלאחר פרסום הדו"ח נמסר בשמה של השרה כי היא "לומדת את הדו"ח וממצאיו". בסביבתה טענו שבכוונתה לערוך "רפורמה מקיפה" שתכלול לא רק את הנושאים שבהם עסקה הוועדה, אלא גם נושאים בוערים נוספים ובהם הצפת המקצוע, כשבכל שנה מצטרפים עוד אלפי עורכי דין צעירים ורמת המקצוע רק הולכת ויורדת, בחינות הלשכה הבעייתיות, שמתבססות על שינון ולא על ידע, וכמובן גם רפורמה במערך האתיקה והשיפוט המשמעתי שמופקד בידי הלשכה ועשרות מתנדבים ומתנהל באטיות מקוממת.
לא רק ששרת המשפטים לא טיפלה ברצינות באף אחד מהנושאים הללו, הרי שבעצם הגעתה לכנס שנפתח היום יש מסר סמלי שממחיש את סדר העדיפויות שלה ואת החשיבות שהיא מעניקה לדו"ח פרוקצ'יה.
הוועדה הביעה את דעתה נגד הכנסים המתחרים של המחוזות ולא היססה כשהציעה לשרה לאסור את קיומם של אירועים מתחרים כאלה בחוק. הוועדה גם ביקשה להבחין בין נושאים מקומיים, שצריכים להיות מטופלים במחוזות, לבין נושאים גלובליים ורוחביים, שצריכים להישאר בסמכות הבלעדית של הוועד המרכזי ולא של מחוזות הלשכה.
אפילו אם נקבל את ההנחה שכל עוד החוק לא שונה, לגיטימי שהכנסים הללו ימשיכו להתקיים, ניתן היה לצפות שנוכחותה של לבני בכנס תיעשה בהקשר הרלבנטי לחיי היומיום של עורכי הדין ותתייחס למצוקות הבולטות של המקצוע. בפועל, מושב הפתיחה החגיגי של הכנס שאותו תפתח לבני יעסוק ב"מדינה במצור: מעמדה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית" - נושא שלא ברור מה הקשר שלו למחוזות הלשכה, למעט רצון למקסם את הסיכוי לחשיפה תקשורתית של האירוע.
רפורמה בשכר המפרקים והנאמנים
הפכה לאות מתה עוד לפני שיושמה
בפברואר השנה היה נראה שמהפכה של ממש עומדת לצאת תחת ידיהם של השרה לבני והמשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט. השניים הבחינו בעיוות המקומם שנחשף בשורת כתבות ב"כלכליסט" בשנים האחרונות, והודיעו כי החליטו לשים סוף למצב שבו עורכי דין גוזרים קופונים של מיליונים מקופותיהן של חברות בקריסה ועל חשבון הפירורים שנותרים לנושיה הלא מובטחים.
לבני וליכט פרסמו טיוטה של תקנות חדשות שקבעו מנגנון חדש לחישוב שכר הטרחה למפרקים ולנאמנים, וביקשו לקבל את הערות הציבור עליה עד תחילת מרץ. באותו שלב נראו השניים כה נחושים לבצע את הרפורמה הזו ובהקדם, עד כדי כך שהכונס הרשמי פרופ' דוד האן הונחה להתחיל להתנגד מיידית לכל בקשת שכר טרחה שחורגת מהמנגנון שהוצע בטיוטת התקנות, אפילו שזו טרם אושרה. מובן שברגע שמשרד המשפטים דורש מבתי המשפט ליישם תקנות שעוד לא אושרו, עליו לפעול במהירות האפשרית לאישורן כדי להפוך אותן לעובדה מוגמרת.
אבי ליכט
זה לא קרה. משרד המשפטים העניק ארכה ועוד ארכה לקבלת הערות הציבור. בינתיים הזמן עבר, ובבתי המשפט נקבעו עובדות בשטח שרוקנו את הרפורמה מתוכן עוד בטרם אושרה. השופטים בתיקי פירוק קיבלו התנגדויות סלקטיביות של הכונס הרשמי לבקשות שכר טרחה, בעיקר לפי תקנה 8א שאמורה היתה להתבטל בהתאם לתקנות החדשות, ודרשו בתחילה מהכנ"ר שינוי בפועל של התקנות לפני שהוא מונע מעורכי הדין ליהנות מהן. גם השופטים שהסכימו לקבל את שינוי הכיוון של הכונס הרשמי דרשו ממנו לתת לכל הפחות נימוקים משכנעים שיתמכו בעמדתו. משלא קיבלו השופטים טיעונים כאלה, שכן עמדות הכנ"ר היו דלות והתפרסו לרוב על פני שורות ספורות ללא כל הנמקה רצינית, פסקו שוב ושוב נגד המלצותיו בנושא. שופטים אחרים, ובראשם איתן אורנשטיין, ניצלו את ההזדמנות לפרוס את משנתם בנוגע לאופן חישוב שכר טרחה, והבהירו שהרפורמה של משרד המשפטים לא נראית להם והחלו לייצר כללים חדשים משלהם. אם מחברים את התסבוכת שנוצרה עם ההעדפה של לבני לעסוק בתחומים בינלאומיים ומדיניים – אפשר להעריך שהטיוטה של ליכט בדרכה חזרה למגירה.
רפורמה לשוויון בנטל המזונות
אפילו השופטים במבוכה
עוד נושא חשוב המונח על שולחנה של השרה לבני הוא הצורך להסדיר מחדש את תחום מזונות הילדים. ישראל היא המדינה המערבית היחידה בעולם שטרם אימצה ערכים של שוויון בתחום הכל כך רגיש הזה, שאף נוגע לאנשים רבים כל כך במציאות שבה אחד מכל שלושה זוגות מתגרש.
ועדה בראשות פרופ' פנחס שיפמן מונתה ביוני 2006 על ידי שר המשפטים חיים רמון והגישה את מסקנותיה לשר יעקב נאמן באוקטובר 2012. חודשים בודדים לאחר מכן נכנסה לבני למשרד, ומאז ועד היום לא עשתה דבר וחצי דבר עם הדו"ח.
המזונות בישראל נקבעים עד היום בהתאם לדין הדתי, וליהודים - לפי המשפט העברי, שמטיל את כל מימון הצרכים הבסיסיים של ילד לפתחו של האב, ופוטר לחלוטין את אמו. דו"ח שיפמן הסביר באריכות שהמצב מנוגד לעקרון השוויון ומפלה לרעה את האבות על בסיס מגדרי. הוועדה הציעה נוסחה חדשה שלפיה חובה על שני ההורים לכלכל את ילדיהם לפי יכולתם הכלכלית וביחס לזמן שבו שוהים הילדים אצל כל אחד מהם. בהתאם, כשההורים חולקים שווה בשווה בנטל הטיפול בילדים ומשתכרים שכר דומה - הם גם יחלקו בהוצאות בצורה שוויונית, ולא יוטל על אב לשלם לאם מזונות כך שייאלץ לממן לבדו את המחיה של ילדיו בשני בתים.
אלא שהדו"ח עדיין מעלה אבק. השרה לבני אמנם החלה לקדם דו"ח אחר - דו"ח של ועדת שניט שהמליצה לבטל את חזקת הגיל הרך, הקובעת שילדים עד גיל שש יועברו אוטומטית לחזקת אמם - אך תחום המזונות נותר ללא כל צפי לשינוי. התוצאה היא שבשנה האחרונה נוצר חוסר אחידות בולט וקיצוני בפסיקות של בתי המשפט השונים. חלק מהשופטים החליטו שאינם יכולים עוד להתמודד עם המצב הבלתי־שוויוני שנכפה עליהם ומסרבים להמשיך ולפסוק בהתאם לו, בעוד אחרים ממשיכים בכך. פסק דין של השופט יעקב כהן המחיש את הדילמה. השופט החליט לפטור אב מחובת מזונות, וכתב שחיוב האב במזונות לפי הדין העברי הוא "תוצאה מקוממת הפוגעת בערכים של צדק ושוויון" וכי הוא אינו מוכן לעשות זאת. אחריו עשו זאת עוד כמה וכמה שופטים. ובינתיים האבות, האמהות והשופטים היותר שמרניים ממתינים למשרד המשפטים.
