ה"פאטה מורגנה" של הסטודנטים הערבים בישראל

סטודנט ערבי לא יתקשה להבין את האמרה - "אחרי כל עלייה מגיעה עלייה תלולה יותר". אין צורך לקיים השוואות אל מול החברה היהודית, הנתונים בחברה הערבית עומדים, לצערי, בפני עצמם.

בואו ניקח כדוגמה את מוסה - נער אינטליגנטי ובר מזל שהצליח להיכנס לסטטיסטיקה של 60% מכלל הילדים הערבים וסיים כיתה י"ב. למרות פערי ידע ו"ארגז כלים" חסר, הנובע מתשומות נמוכות בחינוך הציבורי הערבי, קיבל מוסה יחד עם 31% מחבריו את תעודת הבגרות המיוחלת. דרישות הסף לאוניברסיטה לא הקלו עליו. התעודה שלו אמנם היתה איכותית, אך המבחן הפסיכומטרי נכתב בהקשרים תרבותיים ובשפה (ערבית ספרותית) שלא שלט בה היטב. הוריו התקשו לסייע לו כלכלית, ובסביבתו הקרובה לא היה מי שייעץ לו על לימודים ההולמים את כישוריו או יכין אותו לפסיכומטרי בשפת האם.

סטודנטים באוניברסיטת תל אביב. הפסגה האקדמית הולכת ומתרחקת מהסטודנטים הערבים צילום: עמית שעל

למרות זאת, מצא עצמו מוסה, דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחתו, עומד בפתחה של אחת מהאוניברסיטאות בארץ יחד עם עוד 23% מבני המגזר הערבי. רבים מבני גילו - צעירים בעלי פוטנציאל גבוה, כאלו שיכלו להעלות את כושר הייצור של המשק, הצטרפו לדור נוסף ומתוסכל של חסרי השכלה אקדמית. יתר על כן, על פי נתונים גם בנתיב האקדמי של מוסה, רבים לא יסיימו את התואר הראשון שלהם. על פי נתוני הלמ"ס שיעור העוברים משנה א' (תש"ע) לשנה ב' (תשע"א) מקרב הסטודנטים הערבים עמד על 15.5%.

זה לא סוד שתואר אקדמי מעלה יכולת השתכרות, רווחה (48% מעניי המדינה הם ערבים), בריאות, מוביליות חברתית והשתלבות, תחושת שביעות רצון ועוד. אך הפסגה האקדמית עבור ערביי ישראל משולה לתופעת ה"פאטה מורגנה" במדבר. ככל שהם מתקרבים היא הולכת ומתרחקת מהם.

אני מכיר את שם הקוד "מוסה" היטב, "עברתי על פניו" לא פעם בעלייה המשותפת שלנו אל פסגת התואר הנחשק. יחד עם חבריי הקמנו את יחידת הבוגרים של עמותת "חינוך לפסגות", שבה לומדים גם מאות חניכים מהמגזר הערבי. העמותה מציעה להם מלגות המפנות מדרכם את המכשול הכלכלי להשגת השכלה גבוהה, ומעניקה גם ייעוץ אישי וליווי והכוונה אקדמיים ותעסוקתיים מסוף כיתה י"ב ועד גיל 35, כדי לסייע לאותם צעירים ערבים וכדי להמשיך ולפתח ולקדם את המוטיבציה ההישגית שטופחה אצלם מגיל צעיר.

אנחנו לא לבד. משרד החינוך הקצה 300 מיליון שקל להשכלה גבוהה בחברה הערבית. נכון יהיה להפנות אותם לא רק להבטחת מקומם של ערביי ישראל באקדמיה אלא גם לסייע להם להישאר בנתיב, להנגיש עבורם קורסי פסיכומטרי בערבית ואת מבחן הפסיכומטרי, ללוות את הסטודנטים הערביים ליווי מקצועי ייעודי במהלך התלבטויותיהם, ולאחר מכן לייצר תוכניות ייעודיות עבורם למניעת נשירה בשנה הראשונה ללימודיהם. בסופו של יום חייבים לאפשר גם להם להגיע לפסגה בסוף העלייה התלולה.

הכותב הוא מנהל מקצועי של המגזר הערבי ומנהל מרכזי יאפא צעירים ובוגרים במסגרת עמותת "חינוך לפסגות"