מתחילת המבצע: יותר מ־400 תביעות על נזקים הוגשו לרשות המסים

יותר מ־400 תביעות פיצויים בגין נזקים הוגשו לרשות המסים על רקע מבצע צוק איתן. כ־100 מהתביעות הוגשו עוד ביומיים הראשונים של הלחימה שקדמו לתחילתו של המבצע הצה"לי. מנתוני הרשות עולה כי עיקר התביעות הן בגין נזקים ישירים שנגרמו מפגיעות של רסיסים או מהדף, ובודדות מהן בשל פגיעה מהותית. מדובר בפגיעות במבנים וכלי רכב וכן בחקלאות. ברשות המסים מעריכים את עלות הפיצויים עבור 121 הבקשות הראשונות בכ־5 מיליון שקל, שיממונו מקרן מס רכוש.

נוסף לתביעות על נזקים ישירים הוגשו תביעות על נזקים עקיפים - פגיעה בפעילות העסקית בעקבות היעדרות עובדים, שנגרמת גם בשל הנחיות של פיקוד העורף על סגירת גנים ובתי ספר למשל.

צוותי מס רכוש של רשות המסים פזורים בארבעה מוקדים ברחבי הארץ ונדרשים להגיע בתוך דקות, עם צוותי החירום וההצלה, לאתרים שהיו בהם פגיעות ישירות. הצוותים, המורכבים מעובדי רשות המסים, שמאים ומהנדסים, מסבירים לתושבים שרכושם נפגע מהן הזכויות שלהם ואיך עליהם לממש אותן. במקרה הצורך צוותי מס רכוש גם מעבירים תשלום עבור שכר דירה זמני או מלון למי שאינו יכול להישאר בביתו.

הנזקים הישירים נאמדים עד כה בעשרות מיליוני שקלים, ואילו עלות הנזקים העקיפים מפגיעה בהכנסות גבוהה בהרבה, ולפי ניסיון העבר סביר להניח שתעמוד על מאות מיליוני שקלים. בעופרת יצוקה היתה עלות הנזקים העקיפים 390 מיליון שקל, ובעמוד ענן 340 מיליון שקל, ואילו עלות הנזקים הישירים במבצעים אלה היתה 35 מיליון שקל ו־65 מיליון שקל בהתאמה.

קשה להעריך בשלב זה אם היקף הנזקים העקיפים יהיה גדול מההיקף שנרשם באירועים קודמים, מפני שפיצוי אוטומטי בגין נזק עדיף ניתן רק ליישובי ספר, ויישובים אחרים, ובהם אף העיר שדרות, נדרשים לתקנות או לתיקוני חקיקה שנעשים בהתאם לכל מבצע.

אמנם בימים אלה יותר אזורים מצויים תחת איום הרקטות מרצועת עזה בהשוואה לעופרת יצוקה ועמוד ענן, אולם במבצעים הקודמים פיצתה הממשלה על נזקים עקיפים רק את האזורים שהנחיות פיקוד העורף הגבילו את התושבים בהם.

כספי הפיצויים יגיעו מקרן הפיצויים של מס רכוש שיועדה לממן נזקי פעולות איבה ומקורה ב־25% מההכנסות המגיעות ממס רכישה. כך שלמעשה לא מדובר בכסף שיוצא ממסגרת התקציב הרגילה. בקרן, שמממנת גם פיצוי חקלאים על בצורת, צבורים כ־5.5 מיליארד שקל.