תקציב ההצטיידות של צה"ל הוכפל ב-2013

בשנת 2013 הוציא משרד הביטחון סכום כולל של 67.7 מיליארד שקל. סכום זה כולל 6.6 מיליארד שקל שהם תקציב המוסד והשב"כ. כך עולה מנתונים שפורסמו באחרונה בידי משרד האוצר.

הרמט"ל בני גנץ ושר הביטחון משה יעלון צילום: אלכס קולומויסקי

עיקר הגידול בתקציב הביטחון נרשם בסעיפים שמהווים את לב לבו. ראשית, תקציב ההצטיידות של הצבא כמעט הוכפל במהלך השנה. בתחילת השנה קיבל משרד הביטחון 7.7 מיליארד שקל לצורך רכש וקנייה של מוצרים ושירותים ביטחוניים (מפלנלית ועד מטוסים). בפועל משרד הביטחון הוציא 15 מיליארד שקל - כמעט פי שניים - אך פירוט הרכישות המדויקות נותר חסוי מעיני הציבור.

סעיפים תקציביים נוספים בתוך תקציב הביטחון שהתנפחו במהלך 2013 קשורים לבינוי. תקציב הבינוי יותר מהוכפל במהלך השנה (1.4 מיליארד שקל במקום 700 מיליון שקל), ותקציב אחזקת המבנים גדל כמעט פי שישה (1.9 מיליארד שקל במקום 300 מיליון שקל).

גיוס המילואים יעלה מאות מיליוני שקלים למערכת

עוד עולה מנתוני החשבת כי ב־2013 הוציאה מערכת הביטחון 1.6 מיליארד שקל לגיוס מילואים. בשנה זו לא נרשמו אירועים ביטחוניים מיוחדים, כך שהסכום הזה מייצג את עלות היקף המילואים שמגויס בשגרה, בעיקר לאימונים. ב־2014 עלות גיוס המילואים צפויה לגדול באופן דרסטי לנוכח המלחמה בעזה. עלות גיוס חייל מילואים נעה בין 400 ל־500 שקל בממוצע ליום. גיוס 60 אלף חיילי מילואים עולה לפיכך כ־30 מיליון שקל ליום, כלומר יותר מ־600 מיליון שקל מתחילת המלחמה בעזה.

כמו כן נתוני החשבת הכללית מראים כי ב־2013 שילמה מערכת הביטחון 10.5 מיליארד שקל בתשלומי שכר לאנשי הקבע בצה"ל, ועוד 1.2 מיליארד שקל בשכר לחיילי החובה. עובדי משרד הביטחון קיבלו תשלומי שכר בסכום כולל של מיליארד שקל, עובדי יחידות הסמך של משרד הביטחון קיבלו תשלומי שכר של 1.2 מיליארד שקל, והשכר הכולל של מערך האזרחים עובדי צה"ל הגיע ל־2.5 מיליארד שקל.

אגף השיקום של צה"ל שילם 2.5 מיליארד שקל בקצבאות למשפחות השכולות ועוד 2.4 מיליארד שקל בתשלומי קצבאות וטיפולים לנכי צה"ל. אנשי הקבע שנמצאים בפנסיה קיבלו תשלומי פנסיה תקציבית בהיקף כולל של 6.7 מיליארד שקל, וגמלאי משרד הביטחון קיבלו תשלומי פנסיה תקציבית בהיקף כולל של כ־600 מיליון שקל נוספים.

בסה"כ תשלומי השכר והפנסיה, וכן התשלומים של אגף השיקום בצה"ל, מהווים כמחצית מתקציב מערכת הביטחון (אם מנקים את תקציב המוסד והשב"כ שאין פירוט על הרכבו).

חשוב להדגיש כי בחישוב החריגה מהתקציב המקורי יש לנטרל את תקציב השב"כ והמוסד, שעמד ב־2013 על 6.6 מיליארד שקל. סכום זה אינו מסווג בתקציב המקורי תחת משרד הביטחון, אלא בסעיף הרזרבה הכללית של התקציב. מיד לאחר תחילת השנה חברי ועדת הכספים של הכנסת מתבקשים להעביר את הכסף הזה לטובת השב"כ והמוסד, והדבר נרשם בסופו של דבר תחת תקציב הביטחון כך שבאופן קבוע תקציבו מתנפח בצורה חצי מלאכותית.

הוצאות השכר והפנסיה אינן מותירות די כסף להצטיידות

למרות העמימות החלקית של נתוני ההוצאות, הם עדיין מצליחים להעיד עד כמה תקציב הביטחון נמצא במצב שביר. מצד אחד, המשרד מקבל תקציבי עתק, הרבה מעבר לכל משרד אחר (תקציב משרד החינוך, הבא בתור בגודלו, עומד על כ־44 מיליארד שקל). מצד שני, הסעיף הגדול ביותר בתקציב משוריין להוצאות קשיחות, בעיקר לתשלומי שכר, פנסיה וקצבאות של אגף השיקום, כך שהכסף שנשאר להצטיידות ולהתעצמות אינו מספיק.

הפער בין הרצוי למצוי נסגר בשתי דרכים. ראשית, מערכת הביטחון מקבלת תוספות תקציב במהלך השנה, באישור הקבינט הביטחוני ודרך חברי הכנסת בוועדת הכספים. הכסף הזה, לפחות בחלקו, נלקח מתקציבי משרדים אחרים, בעיקר ממקומות שבהם הוא אינו מנוצל במלואו. שנית, הצבא נאלץ לבצע שינויים פנימיים בסדרי העדיפויות שלו בהתאם למגבלות התקציביות, כמו הקטנת היקף גיוס המילואים או קיצוץ בכוח האדם.

המתח הזה הוא שמוליד את המאבק הבלתי פוסק בין משרד הביטחון לבין האוצר, שמסתיים בסופו של דבר בהכרעה של ראש הממשלה, לרוב בעד משרד הביטחון. בימים אלה מתכנסת ועדה ציבורית, בראשות המזכיר הצבאי לשעבר יוחנן לוקר, שאמורה לבחון את כל מרכיבי תקציב הביטחון ולהמליץ כיצד יש לבנותו מחדש.