"המדינה לא אמורה לפצות תושבים אלא לשמור עליהם"

"פינוי או פיצוי לא עומדים על הפרק, הכוונה היא לחזק את יישובי עוטף עזה הן בטחונית והן על ידי מיגון ותשתיות", אמרו אתמול גורמים במשרד ראש הממשלה ל"כלכליסט" בהתייחס לקולות שהביעו חלק מתושבי היישובים שחוששים לחזור לבתיהם לאחר שלאיום הרקטות מרצועת עזה התווסף עתה גם איום מנהרות חמאס.

שלא לייחוס אמרו אתמול גורמים המעורבים בקבלת ההחלטות כי תפקיד המדינה אינו לתת פיצויים לתושביה בתוך הגבולות אלא לשמור עליהם. גורמים ביטחוניים הדגישו אתמול כי טרם הסתיימה הלחימה ברצועת עזה, וכי בימים אלה מגובשת תכנית להגברת בטחון התושבים. גורמים מדיניים טענו כי חרף הדיבורים על כינון רצועת ביטחון בגבול רצועת עזה, אין שום כוונה להפוך את יישובי עוטף עזה, המצויים בשטחה הריבוני של המדינה, לרצועה הדומה לזו שהיתה בלבנון.

בפגישה עם ראשי רשויות בדרום הבטיח אתמול שר האוצר יאיר לפיד להעביר 12.5 מיליון שקל לרשויות המקומיות בדרום לצורכי ביטחון, מתוכם 4.5 מיליון ליישובי עוטף עזה.

"פחד גדול ממה שיהיה"

"התחושות מעורבות, כולם רוצים לחזור, יש אנשים שכבר חודש מחוץ לבית. מצד שני יש פחד מאד גדול ממה יהיה. אין תחושה של ביטחון כי אין ביטחון", אמרה תושבת קיבוץ נירים לילך שער, שהתארחה במהלך מבצע צוק איתן יחד עם משפחתה ומשפחות נוספות בנות הקיבוץ בקיבוץ משמר העמק.

"האמירה החזקה שעולה היא שצריכים להחזיר את תחושת הביטחון, ומי שצריך לעשות את זה זו המדינה", אמרה זהר להב, שיחד עם משפחתה על שלושת ילדיה (3, 9 ו־12) עזבה את ביתה בקיבוץ נחל עוז. בחודש האחרון להב ו־25 משפחות נוספות נדדו בין קיבוץ מעגן מיכאל, קיבוץ מעלה החמישה וכעת הם מתאכסנים בפנימיית הדסה נעורים. "איום המנהרות הוא חדש, אי אפשר להתעלם ממנו וצריך למצוא לו פתרונות קונקרטיים ומשכנעים".

איום המנהרות המחיש לתושבי קו העימות ברצועת עזה עד כמה איום הטרור נמצא על סף ביתם, בעיקר לאלה הנמצאים קילומטרים ספורים מגדר המערכת. רבים מיישובים אלה נמצאו לאחרונה דווקא בתנופה קליטה של משפחות ועלייה במספר התושבים. עובדת היותם של מרבית היישובים קיבוצים מגבירה עוד יותר את תלות התושבים במדינה במקרה של עזיבה. זכויות רבים מהתושבים בקרקע עדיין לא מעוגנות.

"התחושה מקשה לחזור"

"אנחנו מאד רוצים לחזור הביתה אבל זה התחושה מקשה על כך", אמרה אתמול להב. "העזיבה לצמיתות היא בשוליים, אבל האמירה של מרביתנו היא שכשיהיו תנאים שיאפשרו את זה, נחזור. אנחנו אוהבים את הקהילה הזו ורוצים להיות בה"

.

"אני מניחה שחברי הקיבוץ לא יעזבו כי זה הבית שלנו, אני נולדתי בקיבוץ וזה מה שאני מכירה ומחוברת אליו ומה שאני מכירה", אמר שער. "לגבי משפחות חדשות שהגיעו בשנתיים האחרונות, אולי מטעמים כלכליים, ייתכן שיחליטו שעם כל ההנחות במס לא שווה לחיות במקום כזה. אני בטוחה שיהיו קולות כאלה גם אם לא שמענו מהם".

במשרד ראש הממשלה סרבו להגיב אתמול רשמית והפנו לדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלשום על ההתמודדות עם איום המנהרות: "יש גם צד שני, וזה מערך הגנה בצד שלנו, שאנחנו עמלים עליו, מפתחים כל מיני פיתוחים. אנחנו נדאג לזה בכל גבולות ישראל. הקמנו גדר כדי לפעול נגד סוג מסוים של חדירה, ואנחנו כאן צריכים להיערך לפעול נגד סוג אחר של חדירה".