בנק הפועלים מבקש לעכב ההחלטה להעביר מסמכי ההלוואה לדנקנר בעניין 'טומהוק'
מדובר בהלוואה של 150 מיליון שקל. אתמול חייב השופט כבוב את הבנק להעביר את המסמכים לבקשת בעל מניות בבנק הפועלים
בנק הפועלים הגיש הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לעכב את ביצוע החלטת אותו בית משפט מאתמול המחייבת אותו לחשוף את כלל מסמכי ההלוואה, בגובה 150 מיליון שקל, שהעניק לחברת טומהוק (הפרטית)
שבשליטת נוחי דנקנר. "המסמכים אותם ציווה בית המשפט לגלות נוגעים באינטרסים יסודיים של הבנק ושל דנקנר, ובראשם החיסיון הבנקאי, ושומה על הבנק לנסות ולהגן על הסודיות הבנקאית כחלק ממידיניות בנקאית ראויה", נכתב בבקשה.
השופט חאלד כבוב צילום: אוראל כהן
קראו עוד בכלכליסט:
- דנקנר: "הסדר החובות שלי קשה מאד. בסביבתי חושבים שעשיתי ויתורים גדולים מדי"
- דנקנר יתחייב להחזיר חובות עד סוף חייו
- נוחי דנקנר כופר בכתב האישום; "אביא כיפת ברזל תחת הרקטות של הפרקליטות"
שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, קבע אתמול כי בנק הפועלים יעביר לעיונו של מפיק הטלויזיה וסוכן הטאלנטים שי נשר, שהוא גם בעל מניות בבנק הפועלים, שורה של מסמכים הנוגעים להלוואה בסכום של 150 מיליון שקל שניתנה על ידי הבנק לטומהוק. בעל המניות ביקש את המסמכים כדי לבחון אם להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד מספר נושאי משרב שכיהנו כחברי ועדת האשראי של הבנק בטענה כי פעלו שלא לטובת הבנק באישור ההלוואה.
לפי השופט כבוב, מבחינת החומר אין בנמצא כל ראייה להשתתפותו של מי מנושאי המשרה בדיונים בוועדת האשראי של הבנק הנוגעים לטומהוק או לדנקנר. ובחינת המסמכים אינה מעידה, על פניו, על קיומו של ניגוד עניינים מצד אותם נושאי משרדה ביחס לטומהוק.
"יחד עם זאת", כתב השופט כבוב, "חלקן של העסקאות שבוצעו בין הבנק ובין טומהוק, אכן עשויות לעורר סימני שאלה, למצער על פניהם של הדברים. עיקר הכוונה היא לשתי הלוואות שניתנו לטומהוק במרץ 2009 ובינואר 2011. נקודה נוספת היא שבמסגרת המסמכים לא היה כל פרוטוקול של ועדת האשראי של הבנק ביחס לשתי עסקאות אלו".
אולם, בבנק הפועלים מתנגדים בתוקף להחלטה זו ומבקשים להפוך אותה. בבקשה לעיכוב ביצוע, מציינים באי כוחו של הבנק, עוה"ד פנחס רובין, ירון אלכאוי ואמנון ביס ממשרד גורניצקי כי בקשת עיכוב הביצוע נחוצה לצורך ערעור הבנק לבית המשפט העליון.
"תשתית ראייתית דלה כל כך אם בכלל"
בבקשה שהוגשה לבית המשפט מציינים נציגי הבנק כי אם ההחלטה תבוצע ולא יתקבל עיכוב הביצוע הרי שהערעור יתייתר ו"לא ניתן יהא להסיג לאחור" את הדברים. "כאשר קיים חשש", נכתב, "כי ביצוע פסק הדין עלול לייתר את הערעור מחמת שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, די בסיכוי כלשהו אפילו קלוש לזכייה בערעור, על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע".
השופט חאלד כבוב צילום: אוראל כהן לפי הבנק, בערעור שיוגש לעליון הוא יבקש לבטל את החלטת השופט כבוב למסור את המסמכים. לפי הנטען, הבנק חשף בהרחבה במהלך הדיונים המשפטיים כי הבקשה לגלות את המסמכים היא בעלת "תשתית ראייתית דלה כל כך אם בכלל". כך, נטען, הבנק הפריך לחלוטין את טענתו של בעל מניות המיעוט להתנהלות בנקאית ותאגידית בלתי תקינה מחמת השתתפותם של דירקטורים נגועים בישיבות ועדת האשראי. גם ביחס לתנאי ההלוואה שניתנה וגובה הריבית מציינים נציגי הבנק כי אין תשתית ראייתית להתנהלות בעייתית.
"בית המשפט", נכתב עוד, "שגה, בכל הכבוד, כאשר נתן צו גילוי מסמכים חסויים של הבנק, כאשר התשתית הראייתית היא דלה ביותר. הגם שהחיסיון הבנקאי איננו חיסיון מוחלט, הוא חיסיון חשוב מאין כמותו לחברה ולציבור בכללותו, כמעין 'חובת יסוד' בנקאית ולכן יש להקפיד בן ולהדק את החיסיון ככל הניתן, באיזונים המתאימים. ככל שעוצמת התשתית הראייתית חזקה יותר ומוכחת יותר ביחס לאי תקינות התנהלות הבנק וביחס לפגמים בהעמדת אשראח, כי אז ניתן יהיה לרופף במשהו את החיסיון הבנקאי החשוב, אך הבלתי מוחלט. אולם, ככל שהתשתית הראייתית העולה מהבקשה היא חלולה יותר, פרומה יותר, דלה יותר, מחוררת יותר, כי אז תיטה הכף לטובת הקפדה על החיסיון הבנקאי ואי פריצותו".
