שקל חזק? לא לעולם חוסן
השתנו התנאים הכלכליים שתמכו במטבע הישראלי
בשבוע שעבר ראינו שהמטבע הבלתי מנוצח בעולם, השקל הישראלי, נחלש סוף סוף מול הדולר האמריקאי בכמה אגורות. האם בכך נעצרה ההתחזקות המרשימה של השקל שנמשכת קרוב לשנתיים או שהמטבע הישראלי עצר לרגע קט בדרך לכבוש שיאים חדשים? הביצועים של השקל בשנתיים האחרונות היו מרשימים מאוד. הוא התחזק ב-17% לעומת המטבע האמריקאי. המטבע הרומני, שתפס את המקום השני במרוץ המטבעות העולמי, התחזק ב-11% בלבד. כל יתר המטבעות, גם במדינות המתפתחות וגם במפותחות, פיגרו הרבה יותר.
אולם נראה שהנסיבות מתחילות להשתנות, וכך גם מאזן הכוחות שתמך במטבע הישראלי. קודם כל, מבחינה כלכלית ישראל צפויה לרשום בשנת 2014 שנה רביעית של ירידה בצמיחה. כעת, אחרי המלחמה, הצמיחה לנפש צפויה להיות אפסית. המלחמה בעזה תפסה את המשק בהיחלשות ולכן גם פגיעה זמנית בפעילות עלולה לזרז את ההאטה.
התוצאה השנייה של המלחמה תהיה הרחבת הגירעון הממשלתי גם השנה וכנראה גם בשנה הבאה. ירידה בצמיחה וגידול בגירעון אינם מתכון שבדרך כלל תומך בהתחזקות המטבע. השקל החזק וחולשה בסחר העולמי השפיעו על מאזן הסחר של ישראל. אחרי שברבעון הראשון נרשם עודף מאוד גדול בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, נתוני סחר חוץ לרבעון השני מראים שהגירעון המסחרי, הפער בין היצוא ליבוא הסחורות, עלה בכ-70%. בכך הכוחות של הכלכלה הריאלית צפויים לתמוך פחות במטבע הישראלי.
התפתחות נוספת שצפויה להשפיע על השקל קשורה לצמצום פערי הריביות בין ישראל לשאר העולם. נזכיר, שהמשקיעים המוסדיים הישראליים הוציאו סכומי עתק להשקעות בחו"ל בשנים האחרונות. אולם, רכישות המט"ח על ידי המשקיעים הישראליים לא כל כך השפיעו על היחלשות השקל בגלל עסקאות הגנת מטבע שנעשו כדי למנוע הפסדים בעקבות התחזקות השקל.
אחרי הורדת הריבית האחרונה על ידי בנק ישראל ל-0.5%, פערי הריביות בין ישראל למדינות האחרות הצטמצמו לרמה מינימלית. צמצום פערי הריביות ומחסור במט"ח במערכת הבנקאית הביאו לכך שהגנה מפני התחזקות השקל למשקיע הישראלי שרוצה להוציא השקעות לחו"ל הפכה להרבה פחות כדאית. כתוצאה מכך, המשקיעים המוסדיים צפויים לעשות פחות עסקאות הגנת מטבע והביקוש למט"ח מצדם צפוי לגדול.
בנוסף, התחזקות הדולר בעולם שהחלה לאחרונה בגלל שיפור ניכר בכלכלה האמריקאית והגברת הציפיות להעלאת הריבית בארצות הברית פועלים גם להחליש את המטבע הישראלי ביחס לדולר.
גם בנק ישראל הפך לנחוש יותר בהתערבויות שלו בשוק המט"ח אחרי שבהודעת הריבית האחרונה נאמר במפורש ששקל חזק פוגע בצמיחה. בחודש יולי רכש בנק ישראל סכום של 1.4 מיליארד דולר, אחד הסכומים הגדולים בשנה האחרונה. גם בשבוע שעבר התערב בנק ישראל במסחר. הפעם הוא התחיל לרכוש דולרים (וגם אירו) כאשר השקל היה במגמת היחלשות ובכך הצטרף לרוכשים אחרים. שיטה זו אומנם מהווה סטייה מכללי ההתערבות שקבע לעצמו בנק ישראל, אך היא הייתה יעילה הרבה יותר מאשר המצב שבו בבנק ישראל היה בין הרוכשים היחידים של הדולרים בשוק, כפי שפעל עד לאחרונה.
לבסוף, נציין, שגם ההתייחסות לשקל מצד בתי השקעות גדולים בעולם מתחילה להשתנות. כמה מהם הוציאו לאחרונה תחזיות להיחלשות המטבע הישראלי. בעקבות ההמלצות עשויים לבוא גם הצעדים האקטיביים נגד השקל.
הכותב הוא הכלכלן ראשי במיטב-דש בית השקעות