ארדואן מגנה, אך הטורקים קונים יותר ויותר כחול לבן

רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה ב־11 השנים האחרונות, נבחר לתפקיד נשיא בראשית השבוע. ארדואן מתכוון להרחיב את סמכויות תפקיד הנשיא במדינתו ולהפוך אותו מתפקיד סמלי לבעל סמכויות נרחבות ביותר. הישארותו של ארדואן בראש השלטון הטורקי, במיוחד נוכח התבטאויותיו החריפות האחרונות נגד ישראל, מעוררת סימני שאלה לגבי עתיד היחסים בין המדינות. אלא שבמפתיע, דווקא לגבי יחסי המסחר בין המדינות נראה כי אין מקום לחשש.

ארדואן נכנס לתפקיד ראש ממשלת טורקיה ב־2003. המשבר העיקרי ביחסים בין המדינות החל עם מבצע עופרת יצוקה, בדצמבר 2008. ארדואן כינה את המבצע "פשע כנגד האנושות" וקרא לסילוק ישראל מהאו"ם. המכה הבאה ביחסים התרחשה לאחר משט המרמרה במאי 2010 בעקבותיו אף הודיע ארדואן על ניתוק היחסים המסחריים עם ישראל.

לאחרונה היתה ציפייה לתיקון היחסים. ישראל הסכימה לשלם פיצויים של מיליוני שקלים למשפחות הרוגי המרמרה, לאחר שבראשית 2013 נתניהו אף התקשר להתנצל על הפרשה. הסכם פיוס סופי היה אמור להיחתם בסוף מרץ השנה, ואולם ככל הידוע - ההסכם טרם נחתם. מאז כבר פרץ מבצע צוק איתן, והסיכוי לנורמליזציה בין המדינות הולך ומתרחק.

"אין ספק שהאווירה היום בטורקיה היא עוינת." מספר בעלים של חברה ישראלית גדולה שמייצאת לטורקיה. "היצוא שלנו לטורקיה מהווה כ־15% מכלל היצוא שלנו בעולם. לאחר פרשת המרמרה התחלנו להסתיר את העובדה שמדובר במוצר ישראלי". לדבריו "גם אם יש אנשי עסקים שלא עוינים את ישראל, הם חוששים מלעשות עסקים איתנו, לאור ההסתה של ארדואן כלפי ישראל והיהודים".

ארדואן. צפוי להרחיב את סמכויות הנשיא צילום: בלומברג

הסחר בין המדינות גדל פי 2.5 בעשור

מוסיפים עוד שמן למדורה 78% מהייצוא לטורקיה: מענף הכימקלים והנפט בכיר במשק האנרגיה מספר שלא ניכרת ירידה משמעותית במסחר בין המדינות וכי המכירות לחברות המתווכות או לשוק המקומי אינן מושפעות משמעותית מהמצב ליאור גוטמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

"במרמרה התחילה ההתדרדרות. עד אותו הרגע עוד כתבנו שהמוצר מיוצר בישראל. לאחרונה המצב התחיל להשתפר - לפני מספר חודשים דיברו על כך שממשלת טורקיה קיבלה את הצעת הפיצויים של ישראל ושייחתם הסכם פיוס. עכשיו לאחר צוק איתן נראה שזה ירד מהפרק".

אהד כהן, ראש מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, סבור שיחסי הסחר של ישראל אינם מושפעים באופן מוכח מהאקלים הפוליטי בין המדינות. "אין ספק שאם היה אקלים פוליטי יותר נוח, היה יותר פשוט." הוא אומר, "אבל אנשי עסקים ממשיכים לנסוע לטורקיה, וממשיכים לעבוד עם טורקיה".

בסוף שנות ה־90 נחתם הסכם הסחר עם טורקיה, אשר אפשר למדינות לייצא אחת לשנייה בפטור ממכס. "ההסכם הזה הקפיץ את היקף הסחר בין המדינות מספר מונים." אומר כהן. "ב־2005, כאשר הסכם הסחר נכנס לתוקף מלא, היקף היצוא עמד על 900 מיליון דולר, והיבוא על 1.15 מיליון. ביחד כ־2 מיליארד. תוך פחות מ־10 שנים - ולמרות שארדואן היה בשלטון - היקף הסחר המשיך לגדול. הוא ירד ב־2009, כי כל הסחר העולמי ירד, בגלל המשבר של הסאב פריים. אני לא חושב שהיה לזה קשר לעופרת יצוקה. כיום היקף הסחר עומד על כמעט 5 מיליארד דולר, כלומר פי 2.5".

כהן מסביר שאין שום הגבלות על יחסי הסחר בין ישראל וטורקיה. "הטורקים לא הטילו סנקציות על ישראל, וישראל לא מטילה סנקציות על טורקיה. זה יהיה מעניין לדבר שוב בעוד חצי שנה ולראות אם צוק איתן השפיע או לא, אבל ההרגשה שלי שצוק איתן לא ישפיע."

המפסידות הגדולות: התעשיות הביטחוניות

נראה כי המפסידות הגדולות בהתדרדרות היחסים בין המדינות הן התעשיות הביטחוניות. עד לפני ארדואן, טורקיה הייתה אחת מחמש מדינות המקיימות קשרים אסטרטגיים עם ישראל, לצד ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה. כל זאת השתנה באמצע שנות ה־2000 כאשר ארדואן החליט לצמצם את הפרויקטים הביטחוניים עם ישראל.

על פי נתוני מכון היצוא, בניכוי סחר יהלומים - טורקיה נמצאת במקום החמישי מבחינת הסחר (הן יצוא והן יבוא, ללא יהלומים) של ישראל. במחצית הראשונה של השנה הנוכחית נרשם שיא במסחר בין המדינות, כאשר ההרעה ביחסים בחודשים האחרונים הביאה לירידה תלולה ביצוא. בשנת 2013 נרשמה עליה חדה של כ־78% ביצוא והוא הסתכם בכ־2.5 מיליארד דולר. העלייה ביצוא מיוחסת באופן מוחלט ליצוא בענפיי הכימיקלים והנפט. בנטרול ענפים אלה חלה ירידה ביצוא של כ־5% בשנת 2013. נתח נכבד מהיצוא לטורקיה, במיוחד ובעיקר בענפים אלו, כולל יצוא של סחורות שאינן מיועדות לשוק המקומי. טורקיה, על אף יחסיה התנודתיים עם ישראל, משמשת כגשר למדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל.