ריבית משתנה: איזה בנק הצטיין באחריות תאגידית?
ביולי נכנסה לתוקפה תקנה המחייבת את הבנקים לפרסם דו"חות אחריות תאגידית. לא כל הבנקים עמדו בדרישות ופרסמו דו"ח, ואלה שכן פרסמו לא התייחסו לכל הפרמטרים המתבקשים. כלכליסט משווה בין הדו"חות ומגלה שבנק דיסקונט הצטיין בפירוט על שכר ותלונות, ובנק לאומי סיפק את הדיווח הרלבנטי ביותר
07:4813.08.14
חודש יולי היה אמור להביא איתו את הרנסנס של דיווחי האחריות התאגידית בבנקים בישראל. הסיבה היא תקנה חדשה של הפיקוח על הבנקים - שהציב יעד לבנקים הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, אגוד, בינלאומי, ירושלים ודקסיה - להציג לציבור עד סוף יולי דו"ח אחריות תאגידית ל־2012, 2013 או שתיהן. מדובר בפעם הראשונה בישראל שרגולטור מחייב חברה מסחרית להציג דו"ח אחריות תאגידית, ולכן התעשייה כולה ציפתה לבדוק אם התקנה תעבוד ומה יהיו התוצרים של המהלך.
בסיכום החודש התוצרים דלים למדי. הבנקים אגוד, דקסיה והבינלאומי טרם דיווחו (דקסיה פרסם התייחסות מוגבלת לאחריות תאגידית במסגרת הדו"ח הכספי). אגוד והבינלאומי קיבלו אישור מהפיקוח על הבנקים לדחות את הדיווח שלהם למועד מאוחר יותר, ואילו דקסיה מסבירה שאינה צריכה לפרסם דיווח נפרד לגבי הפעילות בישראל, שכן דקסיה העולמית מציגה באופן קבוע דו"חות אחריות תאגידית. בבנק ישראל העדיפו לשמור על עמימות במקרה של דקסיה ולא אמרו לנו אם הטענה הזאת מקובלת עליהם או לא.
למעשה נשארנו עם דיווחים של חמישה בנקים מתוך שמונה - כאשר בנק הפועלים דיווח על 2012 בסוף 2013, וכך הגיע לחודש יולי חמוש בדו"ח יחסית רלבנטי (הדו"ח של 2013 צפוי להתפרסם לקראת סוף 2014), ובנק ירושלים דיווח עוד בחודש מרץ לצד הדו"חות הכספיים השנתיים שלו. יצא אם כן, שחודש יולי הגדול, שהיה אמור להציף אותנו בדו"חות אחריות תאגידית של בנקים, הציף אותנו בשלושה דו"חות חדשים בלבד.
בנק מזרחי טפחות מצטט את וולט דיסני
קריאת הדיווחים השונים של הבנקים חושפת הבדלים גדולים ביניהם, בעיקר בפרמטרים הכמותיים. פרט לבנק ירושלים, כל הבנקים דיווחו לפי תקינה אחידה של ארגון ה־GRI הבינלאומי, ואף בחרו בדרגת השקיפות הגבוהה ביותר לרבות בקרה חיצונית (וזה לא מובן מאליו). בנק ירושלים, לעומת כל השאר, פרסם דו"ח בן שמונה עמודים בלבד, ללא GRI וללא בקרה חיצונית.
בנק לאומי דיווח בצורה הכמותית והמדידה ביותר מבין הבנקים, ונראה כי הדו"ח שלו קוטף בקלות את תואר הדו"ח השקוף ביותר והרלבנטי ביותר מבין הדיווחים של הבנקים. הדו"ח של לאומי היה עמוס מספרים ומדדים ובלט מאוד לעומת הדו"ח של מזרחי טפחות, שהיה עמוס בטקסט ואף כלל ציטוטים מעוררי השראה בתחילת כל פרק של דמויות כמו וולט דיסני, ווינסטון צ'רצ'יל, אלברט איינשטיין וקהלת.
ניתן לייחס את עודף הציטוטים ומיעוט המספרים לכך שזהו דו"ח אחריות עבור בנק מזרחי טפחות, ודו"חות ראשונים בדרך כלל נוטים להיות "רכים" יותר ופחות מחייבים מבחינת המדדים והפרמטרים הכמותיים שהם מגלים לציבור. לאומי, מנגד, מדווח על אחריות תאגידית באופן קבוע - כמו סנק הפועלים, ובמידה מסוימת גם בנק דיסקונט, שפרסם דו"חות משלו אך לא באופן קבוע (הסטנדרט המחייב הוא דיווח לכל הפחות בכל שנתיים).
הדו"ח של דיסקונט בלט לטובה בכל הקשור לתנאי השכר. הוא כלל פירוט נרחב מאוד על תנאי השכר בארגון, והיה היחיד שהתייחס לפערי השכר בין נושאי המשרה בבנק (חברי ההנהלה הבכירה) לעובדים. הוא היה גם הדו"ח היחיד שכלל גילוי בנוגע לכמות התלונות על הטרדה מינית - שתי תלונות ב־2013, שהסתיימו בפיטורים של עובד אחד, ונזיפה בעובד אחר (לעומת 8 תלונות בשנת 2012).
היענות נמוכה לסקר של BDO
דו"ח אחריות מתחיל להיווצר כאשר הארגון פונה לכל הקהלים שעמם הוא בא במגע (ובעגה המקצועית: מחזיקי עניין), כאשר הארגון אמור לברר מה מטריד את אותם קהלים, לקוחות, עובדים, ספקים ועוד - בהתנהלות של הארגון. לאחר מכן הארגון אמור לכתוב את הדו"ח כך שיענה על השאלות הללו.
ביוני פרסמה פירמת BDO זיו האפט תוצאות של בדיקה שערכה עם נציגים של אותם קהלים עבור הבנקים הישראליים. הבדיקה העלתה שורה של פרמטרים כמותיים שמחזיקי העניין רוצים לקבל בדו"חות הבנקים. בין הפרמטרים הללו: פירוט מספר התלונות בנושאי אתיקה ושחיתות (כנראה הנושא הרגיש ביותר בבנקים הוא מעילות); שיעור רכש מקומי מספקים; פערי שכר בבנק; ושיעור נשים בהנהלה. מדובר ברשימה חלקית בלבד, והדו"ח כלל עוד נושאים רבים שעליהם הציבור רצה לשמוע.
לאומי. סיפק את הדיווח הרלבנטי ביותר צילום: עומר הכהן ההיענות לנושאים הללו מצד הבנקים היתה נמוכה. בנק לאומי הצטיין יחסית אף שלא כלל גילוי על פערי השכר. לאומי דיווח על 51 תלונות שקיבל בנושאי אתיקה - ניכר שלבנק חשוב לשמוע תלונות כאלה, שכן הוא הקים קו חם ייעודי לתלונות של עובדים בנושא. כמו כן דיווח הבנק כי 90% מהרכש שלו מתבצע מספקים מקומיים, והציג את שיעור הנשים הגבוה ביותר בהנהלה מבין הבנקים - 55%, כלומר רוב נשי בעמדות ההנהלה.
בנק הפועלים ובנק דיסקונט נתנו גילוי חלקי יותר. דיסקונט הצטיין בשכר, אבל לא דיווח על פילוח הרכש מספקים ועל מספר התלונות על אתיקה. בנק הפועלים מצדו דיווח על תלונות האתיקה, אבל לא דיווח על שיעור הרכש הישראלי ועל פערי השכר - בבנק מבטיחים שהדו"ח הבא שלהם, זה שיתפרסם בסוף השנה, נכתב לפי סטנדרט חדש ויכיל פירוט רב שלא מופיע בדו"ח הנוכחי, כולל בנושא הרכש. מזרחי טפחות דיווח רק על מה שנדרש ממנו בתקנות ה־GRI - שיעור העסקת הנשים בהנהלה - ושם במקרה, או שלא, הציג את השיעור הנמוך מבין הבנקים המדווחים (45%). ואילו בנק ירושלים פשוט לא ענה על הפרמטרים הכמותיים שנבדקו.
הבנקים יכולים להיות רק ההתחלה
הניסוי של הפיקוח על הבנקים בלחייב חברות לדווח על אחריות תאגידית מעניין מאוד, בין השאר על רקע הצעת החוק שמנסה לקדם ח"כ איתן כבל, שתחייב את כל החברות במשק שמעסיקות יותר מ־250 עובדים לדווח דו"ח אחריות תאגידית משלהן.
אם הפיקוח על הבנקים יצליח בטווח הארוך להצמיח סטנדרטים חדשים בין הבנקים הישראליים, שיתחילו לספק שקיפות גדולה יותר על ההשפעות החברתיות שלהם, זה יהיה סימן מעודד להרחבת חובת הדיווח למשק כולו. אבל אם התקנה של הפיקוח על הבנקים תצמיח דו"חות דלים בנתונים שיוצאים ידי חובה - היא תוכיח את מה שאומרים המתנגדים להצעת החוק של כבל - שאחריות תאגידית היא נושא שאי אפשר לכפות אותו.
