קרן השתלמות: למי זה כדאי?
קרן ההשתלמות הפכה ל"ידידתו הטובה של מעמד הביניים הישראלי". מדוע היא עדיפה על אופציות חיסכון אחרות בשוק ולמי בכל זאת אינה מתאימה?
לרבים מהעובדים במשק, עצמאים ושכירים כאחד, הומלץ במהלך חייהם המקצועיים על קרן השתלמות. האם הקרן מתאימה לכל אחד? מדוע היא יכולה להיות פתרון משתלם ביותר ולמי? עו"ד נרקיס לביא ורו"ח גלעד מוליאן בדקו וחזרו עם תשובות.
סביבת הריבית הנמוכה במשק, התשואה הנמוכה בפיקדונות ותכניות החיסכון בבנקים מצד אחד, והטבות המס הכלולות בה מצד שני, הפכו את קרן ההשתלמות ל"ידידתו הטובה של מעמד הביניים הישראלי". מדובר באפיק החיסכון הטוב ביותר לטווח זמן בינוני, ויש שיגידו, גם לטווח ארוך, לאור בעייתיות שוק הפנסיה והעלייה בתוחלת החיים.
קרן השתלמות היא אפיק החיסכון הטוב ביותר לטווח זמן בינוני צילום: שאטרסטוק בהשוואה לאופציות חיסכון האחרות בשוק, קל לקבוע כי קרן השתלמות עדיפה מבחינת התשואה והטבות המס על תכניות חיסכון ופיקדונות בבנק. היא גם עדיפה על אופציות חיסכון אחרות כמו קופות גמל או קרנות פנסיה, שאמנם נהנות מתשואות והטבות מס דומות, אך חסרות את היתרון המשמעותי שיש לקרן ההשתלמות: הכסף כולו נצבר בקרן נזילה, ניתן להוציאו לאחר שש שנים, והוא אינו משולם כקצבה חודשית הנקבעת לפי פרמטרים שונים, שבחלקם אינם בשליטת החוסך.
כמה כסף זה חוסך לי?
הטבות המס להן זכאי בעל קרן ההשתלמות, מקורן בנסיון המדינה לעודד אותנו לחסוך דרכה עוד בימים שהיא נועדה לשרת עובדים לצורכי השתלמות, כנסים מקצועיים ולימודי המשך. כיום משמשת הקרן כאפיק חיסכון כללי לטווח הזמן הבינוני.
סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה מזכה את המפקיד לקרן בהטבה כפולה:
1. פטור חלקי ממס בעת ההפקדה.
2. פטור ממס על התשואה של הקרן מהשקעות בשוק ההון - זהו אפיק החיסכון היחידי לטווח זמן בינוני שנותן פטור שכזה בכל שוק ההון.
לשם ההמחשה, עצמאי המשתכר כ-10,000 שקל ברוטו בחודש ומפקיד לקרן ההשתלמות, יכול לחסוך כ-2000-2500 שקל בשנה אם משקללים את הטבת המס, החיסכון בדמי הביטוח הלאומי והתשואה הצפויה של הקרן. עצמאי המשתכר כ-15,000 שקל ברוטו יחסוך באופן דומה כ-4000-4500 שקל בשנה.
המגבלות
למרות היתרונות הגלומים בקרן ההשתלמות, כדאי לדעת גם על כמה מגבלות בבחירה במסלול זה: הכסף המופקד בקרן יהיה נזיל רק לאחר 6 שנים, אלא אם ישמש לצורכי לימודים ו/או השתלמות, ואז יהיה זמין גם לאחר 3 שנים. כלומר, מדובר באפשרות טובה למי שמעוניין לחסוך, אך פחות יעילה למי שכל הכנסתו מופנית להוצאות שוטפות או שזקוק לכסף בזמן הקרוב (אז עדיף לחסוך באפיקים נזילים יותר כמו קרן נאמנות).
כמו כן, ההפקדה חייבת מוגבלת לתקרה:
לעצמאים – כ-7% מההכנסה החייבת במס ועד תקרת הפקדה שנתית של 18,480 שקל.
לשכירים – כ-10% מהמשכורת ברוטו, עד לתקרת משכורת חודשית של 15,712 שקלים.
בין עצמאות לשכירות
עצמאים שרוצים להפקיד לקרן השתלמות יכולים לעשות זאת בקלות בהתקשרות ישירה עם הגוף המוסדי שמנהל את הקרן (למשל: בתי ההשקעות "אלטשולר-שחם" ו"ילין-לפידות", שאגב, הובילו את השוק בתשואותיהם בשנים האחרונות).
עבור שכירים החיים יותר קשים: הם לא יכולים להפקיד באופן עצמאי, אלא רק דרך תלוש המשכורת ובתיאום עם המעסיק. כיוון שאין כל הוראת חוק המחייבת את המעסיק להיענות לבקשת העובד, על העובד לנסות ולנהל משא ומתן ולשכנע את המעסיק ש"זה לא עולה לו": במקום להעביר את הכסף לחשבון הבנק עליו להפקיד אותו בקרן.
אולם, אליה וקוץ בה: ללא תוספת שכר, המשמעות היא פגיעה בברוטו של העובד, על כל המשתמע מכך מבחינת תנאים סוציאליים וכו'. לרוב, צעד זה אינו משתלם בדרגות שכר נמוכות. לכן, תמיד שווה לבדוק את הכדאיות הכלכלית של מהלך שכזה לפני שמגיעים למנהל.
במגזר הציבורי, לעומת זאת, זכות העובד לקרן השתלמות נקבעת בהסכם קיבוצי, שהמעסיק מחויב להוראותיו.
איפה כדאי להפקיד?
הבחירה במסלול הנכון עבורכם תלויה בכמה גורמים. נמנה שניים עיקריים:
1. תשואה ממוצעת – קל מאוד להשוות היום תשואות של קרנות השתלמות מהשנים האחרונות דרך ה"גמל נט" - אתר של משרד האוצר המאפשר השוואה בחתך של 1-5 שנים אחורה.
2. דמי ניהול – יש לבדוק מהם דמי הניהול שמציע עבורכם כל מסלול. כדאי לדעת שלחברים בארגון מקצועי גדול יש בד"כ תנאים מועדפים, ושווה לנצלם.
חשוב לציין שלפי חוק הפיקוח על נכסים פיננסיים (קופות גמל), לעובד הזכות להעביר את כספי קרן ההשתלמות שלו לקרן חדשה, בכל עת שיבחר. זכות זו גוברת גם אם בהסכם קיבוצי נקבעה קרן השתלמות ספציפית. עם זאת, בפועל, עובדים רבים מוגבלים בבחירת הקרן, ונאלצים להפקיד את כספם בקרן עמה עובד המעסיק, שאינו מעוניין לסרבל את מערך התשלומים והמשכורות למספר גופי ביטוח ופיננסים.
ככל שעולים ברמת ההכנסה, מתחדדים היתרונות הכספיים של הפקדה בקרן השתלמות. הדבר נכון ביתר שאת עבור עצמאים. עם זאת, לפני שמתחילים להפקיד, רצוי לקבל ייעוץ מקצועי כדי לקחת בחשבון את כלל המשמעויות הפרטניות הרלבנטיות לכל אדם בהתאם לנסיבות חייו.
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• השתתף בכתיבת המאמר - רו"ח גלעד מוליאן ממשרד כהן, מראד ושות', עוסק בראיית חשבון וייעוץ לעסקים קטנים ובינוניים.
• עו"ד נרקיס לביא עוסק בדיני משפחה מקרקעין ותביעות ביטוח.
המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
