סנקציות של מוסדיים על ישראל: נקודת מפנה באיומים מבחוץ?
שחקנים גדולים בשוקי ההון מעניקים בהחלטותיהם חשיבות רבה יותר לנושאי רווח והפסד - מלשיקולים פוליטיים
בימים האחרונים התבשרנו על הצלחה מתרחבת של איומים כלפי ישראל בתחום הפיננסי. קרן פנסיה הולנדית מובילה (ABP) הודיעה בסוף השבוע שעבר כי מועצת המנהלים שלה תדון החודש בצמצום השקעות הקרן בישראל. קרן ביטוח בריאות בהולנד הודיעה כי קיבלה החלטה דומה, קרן פנסיה נורבגית הוציאה את חברת דניה סיבוס (בבעלות אפריקה ישראל) מתוכניות השקעה שלה, ובנק גדול בדנמרק הודיע כי יצמצם קשרים עסקיים עם בנקים בארץ.
האופי הבולט בהודעות אילו הוא כי הפעילים הם מוסדיים, להבדיל מיחידים הפעילים בשוק ההון, שהשקעותיהם בדרך כלל נושאות אופי איכותי ומיועדות לטווח ארוך. מוסדות אילו דנים בהחלטות מסוג זה במועצת המנהלים ואמורים להצביע על מהלכים שקולים מבחינתם. אין ספק שבכל מהלך כזה יש גם אלמנט של כניעה לרחשי עמיתים וללחץ ציבורי. במקרים רבים פעולה בדרך זו היא גם תרגיל טוב בשיפור התדמית הציבורית למוסד. הסכנה הגדולה האורבת בפתח היא של סחף רחב יותר בפעילות מסוג זה ובאפשרות שבנקים גדולים בעולם יחלו לשקול צמצום קווי אשראי לעמיתים בישראל, שבאופן ברור יתגלגלו אחר כך לפתחי הלקוחות המסחריים. תופעה כזו אפיינה את הימים הקשים של מלחמת המפרץ, כאשר מוסדות פיננסים זרים ראו בישראל מוקד מסוכן מבחינה ביטחונית לפיתוח יחסים עסקיים.
יש לזכור כי ממשלות ובורסות ימעטו להצטרף לתהליך של סנקציות פיננסיות בעיקר משום שהן פועלות במסגרת חקיקה ורגולציה המצמצמת מאוד בכוח החוק אפליה וחרם מהסוג האמור. עם זאת יכולה הפעילות של מוסדות בודדים ליצור מצבי אי נעימות רבים. נפח המסחר בניירות ערך מסוימים יכול להיפגע, מרווחי המסחר בניירות ערך יתרחבו והביקוש להנפקות ישראליות בחו"ל יחוש בצמצום העניין. ואולם, האלמנט המדאיג הוא בעיקר הנקודה המורלית-פסיכולוגית של פרסומים בעולם כי בכירי היועצים מעלים תחושת הסתייגות מישראל במסגרת דיונים של ועדות השקעה.
הניסיון של סנקציות פיננסיות על מדינות אחרות הוכיח בשנים האחרונות כי שחקנים גדולים בשוקי ההון מייחדים בהחלטותיהם חשיבות רבה לנושאי רווח והפסד פיננסים יותר מאשר לשיקולים פוליטיים ציבורים. ואולם, דוגמאות ספציפיות מורות כי גם חברות בודדות עלולות להיפגע קשה. המקרה הבולט הוא של חברת סודהסטרים, שערך מנייתה ירד בפרק זמן קצר במחצית לאחר שמוסדות פיננסים דיווחו כי יש לה פעילות ניכרת בשטחים וכתוצאה מכך היא חשופה לסיכונים פיננסים.
מסע ההסתה כנד ישראל הפיננסית זכה לכינוי boycotts, divestment, sanctions) BDS), וארגוניים בינלאומיים חברתיים בעולם החלו ביוזמות של לחץ חברתי על חברות גדולות להטיל סנקציות פיננסיות על ישראל. בולט בהקשר זה ארגון אוואז (Avaaz) לפעילות חברתית, שיזם אלפי הודעות דואר אלקטרוני ומעל למיליון חתימות לשכנע את חברת הפנסיה ההולנדית להטיל חרם פיננסי על ישראל. כמו כן מצאתי ברשת החברתית אפליקציה מיוחדת המקלה על בודדים את ההצטרפות לארגון.
הדרך היחידה לטפל בהירדרות מסוג זה היא המשך בלא ליאות של הסברת עמדתה של ישראל בעיקר בקרב ידידנו בעולם. פעילות דומה נעשתה בישראל בימי החרם הערבי ובסופו של דבר הצליחה. ההשתדלות צריכה להיות גם נקודתית (לדוגמה, חברות ספנות מול נמלים ספציפיים שנקראים למנוע עגינה) והיא עבודה סיזיפית בלא מגבלות זמן.
הכותב משמש יועץ בינלאומי לקבוצת הבנקאות השוויצרית של UBS וחבר במועצות מנהלים של חברות פיננסיות בשווייץ