המחדל הענק של לימודי המתמטיקה

תלמידי תיכון מהתוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה באוניברסיטאות בארץ טוענים שהרפורמה שעליה הכריז שר החינוך תפגע להם במוטיבציה ותגרום להם לשקול שנית את ההצטרפות לתוכנית. במסגרת הרפורמה 'ישראל עולה כיתה - עוברים ללמידה משמעותית' החליט פירון לבטל את מבחני הבגרות בכיתה י', מה שמונע ממאות תלמידי התוכנית לסיים את הבגרות ברמה של 5 יחידות כבר בשנה זו, ולהתחיל בלימודי מתמטיקה גבוהים באוניברסיטאות כבר בכיתה י"א.

התלמידים מהווים כ־75% מהנרשמים לחוג למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן, ובאוניברסיטת תל־אביב הם מהווים כשליש. הם משלימים תואר ראשון במתמטיקה, מדעי המחשב או פיזיקה עוד לפני גיוסם לצה"ל, ולאחר מכן ממשיכים ליחידות הטכנולוגיות המובחרות.

שי פירון צילום: אוראל כהן

בין בוגרי התוכנית גם הילה פז, יזמית שהקימה את הסטארט־אפ אלגומייזר, שנסחר בבורסה בתל אביב לפי שווי של עשרות מיליוני שקלים. "כמו ששר החינוך לא יחליט יום אחד לסגור את החינוך המיוחד, כך אסור לו להתעלם מאותם בודדים שנמצאים מעל הממוצע. הפתרון הקל והמתבקש הוא להחריג את התוכנית מהרפורמה", אומרת פז ל"כלכליסט".

סיפורם של התלמידים המצטיינים במתמטיקה הוא רק קצה הקרחון בסיפור גדול ומטריד בהרבה של הידרדרות רמת המתמטיקה בארץ בשנים האחרונות. נתוני הניגשים לבגרות מציגים מגמה ברורה של עלייה בניגשים ל־5 יחידות בין השנים 2002–2007, עד לשיא של 14.1% מכלל תלמידי י"ב באותה שנה, ומיד לאחר מכן צניחה מתמשכת עד לשפל של 9.2% מהתלמידים בלבד בשנה שעברה. במקרה של בגרות ברמה של 3 יחידות המגמה דווקא הפוכה - עד 2006–2007 נרשמה ירידה מתונה, ואילו לאחר מכן זינוק ברור עד לשיא של 42.8% מתלמידי י"ב בשנה שעברה.

במשרד החינוך לא יודעים למה הרמה ירדה

לא ברור מה קרה בתחילת שנות האלפיים שהוביל לעלייה ברמה, וגם לא ידוע מה גרם להיפוך המגמה בסביבות השנים 2006–2007. ניתן היה לצפות שהמגמות הללו יעניינו את משרד החינוך עד מאוד, ושייערכו בדיקות או מחקרים בנושא, אך בשלב זה אין לכך הסבר. ואף שאין הסבר ולא ברור מה יעיל ומה לא, מה הוביל לעלייה ומה לירידה, החליט משרד החינוך לצאת עם שתי תוכניות חדשות בתחום לימודי המתמטיקה.

הראשונה היא תוכנית לימודים חדשה לחטיבה העליונה שמכין משרד החינוך וצפויה להיכנס לתוקף בשנת הלימודים הבאה, תשע"ו. במקביל, השיקו במשרד את תוכנית "מתמטיקה תחילה", שבמסגרתה יושקעו עשרות מיליוני שקלים בשעות תגבור בלימודי מתמטיקה ב־100 בתי ספר נבחרים.

תוכנית לימודי המתמטיקה לא עודכנה כבר יותר מ־20 שנה, והנושא אף זכה להתייחסות מבקר המדינה בדו"ח האחרון שלו. אחד הרעיונות שעלו בוועדה האקדמית שמלווה את תחום המתמטיקה במשרד החינוך הוא לפצל את מגמות הלימוד ל־3 יחידות, 4 יחידות, 5 יחידות ו־5 יחידות פלוס, כאשר תלמידי 5 פלוס המתקדמים ילמדו תכנים מוגברים ומעמיקים יותר, וכן יחויבו להגיש עבודת מחקר וללמוד חלק מהנושאים באופן עצמי.

מורים למתמטיקה בתיכון מביעים ביקורת כלפי התוכנית ואומרים ש"הכוונה היא להוריד את רמת ההוראה של 5 יחידות. יכשירו מורים של 4 יחידות ללמד 5, יהיו יותר בוגרים של 5 יחידות והממוצע יעלה, אבל לא חושבים על הטווח הארוך. כל שר רוצה להראות הצלחה בקדנציה שלו, וכשמורידים את הרמה, אפשר להראות הצלחה בתוך זמן קצר".

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ שהוקמה ב־2011 במטרה להשקיע 150 מיליון שקל על פני עשר שנים בקידום הוראת המתמטיקה והמדעים בבתי ספר על יסודיים, צופה שגם אם קבוצות הלימוד ישתנו, מסלולי הבחינות יישארו זהים. "לא יהיה מסלול בגרות נוסף של 6 או 7 יחידות. הרמה הכי גבוהה תהיה 5 יחידות ועליה יוסיפו תוכניות, אני אומר את זה באחריות. כרגע אני לא חושש מירידה ברמה, כי הכוונה הבסיסית של התוכנית היא להפוך את סדר הפעולות - במקום שחומר הלימוד ייגזר מהבחינות, הבחינות ייגזרו מהחומר".

מטרת תוכנית "מתמטיקה תחילה" היא להעלות את מספר הניגשים לבגרות ברמה של 5 יחידות מעבר לעשרת אלפים כבר בשנה הקרובה, והיא פרי יוזמה של משרד החינוך בשיתוף חברות מהמגזר הפרטי כמו אינטל וגופים מהמגזר השלישי כמו קרן רש"י וקרן טראמפ. השנה יושקעו בה 13 מיליון שקל שכבר אושרו, והכוונה היא להשקיע סכומים דומים גם בשנים הקרובות.

תהליך הבחירה של 100 בתי הספר שישתתפו בתוכנית מתקיים בימים אלה. משרד החינוך הוציא קול קורא לבתי הספר, ואלה שייבחרו יהיו אלה שבהם מספר התלמידים שמתחילים את י"ב בכיתת 5 יחידות הוא הגבוה ביותר.

מצבם הקשה של לימודי המתמטיקה בולט ביתר שאת על רקע תוכנית המצטיינים שנמצאת בסכנת סגירה בשל התעקשותו של משרד החינוך שלא להחריג אותה מהרפורמה ולאפשר לתלמידים לגשת לבחינת הבגרות ברמה של 5 יחידות כבר בכיתה י'.

"אם תבוטל האפשרות לגשת לבגרות במתמטיקה בכיתה י', יקיץ הקץ על התוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה", כתב מנהל התוכנית באוניברסיטת תל־אביב פרופ' אילון סולן לפירון, והתכוון לכך שאם התלמידים יוכלו לגשת לבגרות רק בכיתה י"א, הרי שייאלצו להתחיל את הלימודים הגבוהים במקביל ללימודים לבגרות - וזה סידור שרובם, באופן טבעי, ימצאו כלא נוח ולא אטרקטיבי. שר החינוך לא חזר בו. ממכתב ששלחו מנהלי התוכנית לתלמידים עולה כי בשנה הקרובה יוכלו לגשת באופן חד־פעמי במועד קיץ בכיתה י', ומהשנה הבאה ייגשו במועד חורף של כיתה י"א.

האוניברסיטאות לא מתכוונות לוותר על התלמידים וכבר הכינו מבחן חלופי לבגרות, אך כולם מסכימים שביטול האפשרות לגשת בכיתה י' יפגע קשות במספר הנרשמים לתוכנית ובמוטיבציה של התלמידים להמשיך ללימודים גבוהים.

יותר תלמידי י"ב, פחות מגבירים במתמטיקה

הצבא, האקדמיה והתעשייה - כולם מתלוננים בפני משרד החינוך על ירידה דרמטית ברמת המתמטיקה של המצטרפים אליהם מדי שנה. התלונה שלהם בהחלט מבוססת, שכן בשנים האחרונות צנח שיעור הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמה של 4 או 5 יחידות לימוד. ב־2006 ניגשו 12,891 תלמידים לבגרות ברמה של 5 יחידות, שהם 14.1% מתלמידי י"ב באותה שנה. ב־2013 ניגשו לאותה בחינה רק 8,869 תלמידים, שהם 9.2% מהתלמידים בלבד. וכל זאת בזמן שהמספר הכולל של מסיימי התיכון הולך ועולה מדי שנה.

ראש איגוד הפרופסורים למתמטיקה מאוניברסיטת בר־אילן פרופ' אליעזר רואן מסביר ל"כלכליסט" שחברי סגל בכל האוניברסיטאות מתלוננים שהתלמידים שמתקבלים ללימודי מתמטיקה, מדעים והנדסה, פחות מוכנים מבעבר. "דור החוקרים של היום מאוד מוכשר, אנחנו מובילים בעולם בתחום הזה, אבל בעוד עשר שנים תהיה בעיה רצינית בדור ההמשך. לא יהיה מי שיחליף את הדור הנוכחי", הוא אומר.

רואן מזכיר גם את איראן כחלק מהחששות שלו: "לימודי המתמטיקה באיראן הם ברמה מאוד גבוהה, והיום כל עולם ההצפנה והסייבר מבוסס מתמטיקה. זה סיכון ביטחוני למדינת ישראל".

בכנס חינוך טכנולוגי שערכה אינטל לפני כחודשיים התייחס לנושא נשיא אינטל ישראל מולי אדן, והזהיר מפני ההשלכות שייגרמו למשק הישראלי בשל ירידת קרנה של המתמטיקה: "אם ישראל לא תשנה את המגמה במתמטיקה, הספר 'אומת הסטארט־אפ 2' ייכתב על מדינה אחרת. המצב עלול לגרור מצוקת כוח אדם בהייטק בעוד כמה שנים, האטה ביצוא ואף העברת פעילויות של חברות רב־לאומיות למדינות אחרות".

היו ימים שבהם תלמידי ישראל נחשבו למצוינים במתמטיקה. בשנות השישים ישראל קטפה את המקום הראשון במבחן שערכה עמותה בינלאומית להערכת הישגי לימודים בין 12 מדינות מערביות, ובהן ארה"ב, שבדיה ופינלנד. בימינו, כשמבחן פיזה (PISA) של ה־OECD מדרג אוריינות מתמטית ואת היכולת להשתמש במתמטיקה כדי לפתור בעיות מהעולם האמיתי - ישראל מדשדשת סביב המקום ה־41 כבר כמה שנים.

רגע לפני כניסתה של ישראל ל־OECD, ב־2010, פרסם הארגון מחקר בשם "המחיר היקר של חינוך גרוע", ובו נטען שאם כל המדינות החברות ישתפרו ב־25 נקודות בלבד במבחני הפיזה במתמטיקה ובמדעים, התמ"ג המצרפי שלהן יעלה ב־115 טריליון דולר. אם כל המדינות יעלו לרמתה של פינלנד, שהובילה בתוצאות המבחן, התמ"ג יעלה ב־260 טריליון דולר.

מסקנת המחקר היא שישנו קשר סיבתי בין חינוך טוב לבין צמיחה כלכלית, כאשר הראשון הוא זה שמשפיע על השני.

מבדיקה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ב־2013 עולה כי מתמטיקה היא התחום היחיד בין מקצועות ההוראה, שבו נמצאו הוכחות ברורות לקשר בין השכלת המורה לבין הישגי התלמידים. הציונים במתמטיקה של תלמידים שלמדו אצל מורה בעל תואר אקדמי גבוהים מהציונים של תלמידים שלא למדו עם מורה כזה.

בישראל אצל כ־16% מהמורים למתמטיקה בחטיבת הביניים וכ־17% מהמורים למתמטיקה בתיכון אין התאמה בין ההכשרה לבין המקצוע שהם מלמדים. בבתי ספר יסודיים מדובר על 60% לפחות.

נמדדים על הזכאות לבגרות ולא על איכותה

"פורמלית כדי להכין לבגרות צריך תואר שני, אבל רק ל־1.5% מהמורים יש כזה", אומר פרופ' עוזי וישנה, מרכז התוכנית האקדמית לנוער באוניברסיטת בר־אילן. "כשאין מורה חזק שיכול לסחוף אחריו קבוצה, התלמידים מעדיפים לעבוד פחות ולהסתפק ב־4 ו־3 יחידות. בישראל אין מכרות יהלומים או מרבצי זהב, הנס שלנו זה טכנולוגיה".

וישנה מתאר את מעגל הקסמים הספירלי שמוביל להידרדרות באיכות ההוראה: "כשרמת המורים לא מספיק טובה, אז למערכת יש קושי לספק את הדרישות, וזה גורם לקושי לממן משכורות ראויות, וכשהמשכורות נמוכות, אנשים חזקים לא באים. הייתי בפרינסטון שנה והילדים שלי למדו בבית ספר, המשכורת החציונית למורה שם היתה בערך פי שלושה מהמשכורת הישראלית. הרבה דיונים על מצב ההוראה נגמרים בכך שהפתרון היחיד הוא להכפיל את שכר המורים, אבל זו קבוצה גדולה מדי ואי אפשר לממן את זה. צריך לפתור בעיות נקודתיות ולמצוא דרך לתגמל את מי שטוב".

נראה שבמערכת החינוך קיים קושי אינהרנטי למשוך אנשים צעירים מוכשרים להוראת מתמטיקה. "הוראה אף פעם לא תהיה מקצוע תחרותי, בטח לא עם הייטק", אומר הורביץ. "מורה תמיד יכול להרוויח יותר במקום אחר. צעירים אחרי האוניברסיטה ילכו להייטק ולמדע, אבל בגיל יותר מאוחר כבר מופיעים שיקולים של משפחה, יציבות ויכולת לתרום לחברה - ואז יש קהל איכותי שמוכן לעבור הסבה להוראה".

ואולם, לפי הורביץ, לא רק איכות המורים המידרדרת ושיטת ההוראה המיושנת תורמות למצב, גם מערך התמריצים לבתי הספר "עקום": "מאחר שבתי הספר נמדדים רק על עצם הזכאות לבגרות ולא על האיכות שלה, הם מגיעים למצב שהם אומרים לילד: 'תשמע, עדיף לך לרדת ל־4 יחידות כי תקבל ציון גבוה ותהיה לך תעודת בגרות יותר טובה'".

ממשרד החינוך נמסר: "תלמידים מצטיינים המשתתפים בתוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן שיחלו את לימודיהם בכיתה י' בשנה הקרובה (תשע"ה), יוכלו להיבחן במועד מיוחד של אוגוסט תשע"ה".

גילוי נאות: הכותב הוא בוגר התוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה.