משרדי הנאמנים בצ.לנדאו מייצגים במקביל את החברה, הנושים ובעל מניות

הנאמנים הזמניים של חברת הבנייה צ.לנדאו, עוה"ד חגי אולמן ושלום גולדבלט, הגישו היום (ה') לבית המשפט תצהירים לגבי הקשרים שלהם לחברה, לבעלי מניות ולנושים מהותיים. התצהירים הוגשו בהוראת שופט בית המשפט המחוזי בת"א, איתן אורנשטיין, בעקבות חשיפת "כלכליסט" כי הנאמנים הזמניים לא דיווחו לו בתצהיר, כפי שנדרש בתקנות, על הקשרים שלהם ושל משרדם לחברה, לבעלי מניותיה ולנושיה, בטרם ביקשו להתמנות לתפקיד. על פי החלטתו של אורנשטיין, הכנ"ר יגיש את עמדתו בנושא עד יום שני (1.9) בטרם יבחן האם הקשרים מציבים אותם בניגוד עניינים, ויכריע אם להפוך את מינויים הזמני לקבוע.

על פי תצהירו של אולמן, המשרד שבו הוא שותף בכיר ובו הוא מכהן כראש מחלקת חדלות פירעון, משרד יהודה רווה ושות', מייצג את בנק ירושלים (הנושה המובטח הגדול ביותר של צ.לנדאו עם חוב של כ-33 מיליון שקלים בגין אשראי). אולמן כותב כי מדובר בייצוג בנושאים "ספציפיים שונים". לטענתו, משרדו לא ייצג את הבנק מול צ.לנדאו במישרין או בעקיפין. עם זאת, הוא מוסיף כי מחלקת הנדל"ן במשרדו נותנת שירותים משפטיים לצ.לנדאו בפרויקט של 36 יח"ד בקרית גת. אולמן טוען בתצהיר כי אין לו נגיעה אישית למתן השירותים ותוכנם, וכן שרוב הפרויקט נמכר כבר. הוא מוסיף כי "שירות משפטי זה אינו מהותי ביחס למכלול עסקיה של החברה, פעילותה וההסדר המתגבש".

עו"ד חגי אולמן ועו"ד שלום גולדבלט. ניגוד עניינים?

קשר נוסף שעליו מצביע אולמן בתצהירו הוא בין משרדו לחברת ריסדור השקעות, שבבעלות יקי ריסנר אשר הלווה מאות אלפי שקלים לחברה. וכך כותב אולמן: "הואיל ובימים האחרונים עלתה סוגיה של עסקאות שבוצעו בין החברה לריסדור השקעות אשר תידרש בדיקתם (כמו גם ביחס לעסקאות אחרות שאינן עם רסידור, ואשר ברור ראשוני העלה כי תידרש בדיקה לגביהן), אציין כי החתום מטה לא ייצג ואינו מיצג אישית את רסידור וכל מי מטעמה". אלא שאולמן מוסיף כי "בדיקתי העלתה כי מחלקת הנדל"ן במשרד רווה בסניף ירושלים נתנה שירותים משפטיים ביחס לפרויקט בבני ברק ופרויקט באלעד של רסידור (2006-2010) וכן נתנה ייעוץ חד פעמי בתחילת 2011". אולמן מציע כי "על מנת להסיר כל צל חשש בדבר ניגוד עניינים, כל בדיקה הקשורה ברסידור תבוצע על ידי עו"ד גולדבלט".

בתצהירו של הנאמן הזמני הנוסף גולדבלט, הוא מפרט על קשרי משרדו עם בעל המניות בצ.לנדאו אלון נתן (20%). "משרדי (גולדבלט-גינדס-יריב) נותן שירותים משפטיים לחברות שבבעלותו המלאה של נתן (מ.ר.ס תעשיות זכוכית ומראות, ותדמית אלומיניום), אשר הן נושות רגילות של החברה. אלון נתן הינו בעל מניות מיעוט בצ.לנדאו ומחזיק ב-20% מהון מניותיה". בשל העובדה שבכובע אחד משמש נתן כבעל מניות בצ.לנדאו, ובכובע אחר הוא נושה שלה באמצעות החברות הפרטיות שבבעלותו, מציע גולדבלבט כי "ככל וידרשו הנאמנים לערוך חקירות ותטען טענה כלפי מר אלון נתן, הרי שהדברים לא יבדקו על ידי אלא על ידי עו"ד אולמן".

גולדבלט מזכיר בנוסף בתצהיר נושה נוסף של צ.לנדאו - חברת עמרם אברהם לבניין, שלה שייכת הקרקע בפרויקט המגדלים אקווה 1 ואקווה 2 בחדרה. "לפני למעלה משנה ביקשו נציגי החברה להתארח בחדר הישיבות במשרדי, על מנת לקיים פגישה בנוגע לסכסוך שהתגלע בקשר לפרויקט אקווה. אף שנכחתי בחלק מהפגישה, לא ייצגתי את החברה בעניין זה ובפרויקט הנוגע אליו". לפי הדיון שנערך השבוע בבקשת ההקפאה, חברת עמרם אברהם כבר הספיקה להסתכסך עם הנאמנים לאחר שהחליפה את המנעולים בפרויקט אקווה. זאת משום שלטענתה צ.לנדאו חייבת לה כספים רבים.

בתצהיר שהגיש נתן, שכאמור מיוצג על ידי משרדו של גולדבלט ומחזיק 20% ממניות צ.לנדאו, הוא טוען כי לא עסק בניהול השותף של החברה. אלא שנתן מופיע ברשם החברות כנושא משרה בחברה (זאת אגב גם על פי פרסומיה של החברה עצמה) ובנוסף הוא כותב בתצהיר כי הוא בעל זכות חתימה בה. הוא מצהיר שהשתתף באסיפות ובישיבות של בעלי המניות ופעל לסייע לחברה בהבאת לקוחות ופרויקטים.