הנאמן של צ.לנדאו מייצג גם את הנושה הכי גדול שלה

עו"ד חגי אולמן, שמונה לנאמן הזמני להקפאת ההליכים של חברת הנדל"ן הוותיקה צ.לנדאו, לא חשף בפני בית המשפט את קשרי משרדו לנושה המובטח הגדול ביותר שלה - בנק ירושלים. כך עולה מבדיקה של בקשת ההקפאה שהחברה הגישה ביום רביעי לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

הקשרים בין בנק ירושלים לעו"ד אולמן, שמכהן כיום גם כנאמן להסדר הנושים של אי.די.בי אחזקות, ולמשרד עורכי הדין יהודה רוה ושות', שבו הוא שותף בכיר ומכהן כראש מחלקת חדלות פירעון, נמשכים לפחות מאז 2011. לבקשת בנק ירושלים, עו"ד אולמן מונה לבעל תפקיד בכמה הליכי חדלות פירעון של חברות שהבנק היה נושה שלהן. אחד המוכרים שבהם עסק בקריסה של חברת הבנייה נאות הפסגה ממודיעין עלית, ובו מונה אולמן לכונס נכסים לבקשת בנק ירושלים. מלבד זאת, משרד יהודה רוה ושות' מספק שירותים שונים לבנק ירושלים זה כמה שנים, ובין היתר ייצג את הבנק בהליכים מול חברת חפציבה שקרסה.

על פי בקשת ההקפאה, לצ.לנדאו יש חובות בגובה 331 מיליון שקל, מהם 115 מיליון שקל באשראי ו־216 מיליון שקל בערבויות. לחברה יש חוב על אשראי כספי כולל של כ־39 מיליון שקל לבנקים, כ־33 מיליון שקל ממנו לבנק ירושלים (85%). זאת בגין פרויקטים בחריש, באשקלון, בראש העין ובמצליח.

הזיקה לחברה לא צוינה

על פי הוראות סעיף 14(ג) לתקנות החברות, מועמד המבקש להתמנות לבעל תפקיד במסגרת בקשה להקפאת הליכים צריך להצהיר מראש, לפני מינויו, על קיום זיקה לחברה, לבעל מניות בה או לנושה מהותי. לרוב גם אם אין לו זיקה מוגש תצהיר בנוסח הבא: "אין לי ולא היתה לי זיקה מסוג כלשהו לחברה, לבעל עניין בחברה או לנושה מהותי שלה". מבדיקת תיקי הליכי חדלות פירעון אחרים שבהם מונה עו"ד אולמן לבעל תפקיד, למשל חברת ייזום הנדל"ן אאורה, שקרסה בדצמבר 2011, עולה כי הוא הגיש תצהיר דומה בעבר.

למרות זאת, בבקשה של צ.לנדאו לא חשף אולמן את קשריו עם בנק ירושלים, שהוא כאמור הנושה המובטח הגדול ביותר של החברה. נציין כי גם עורך הדין הנוסף שהחברה ביקשה למנות לנאמן זמני, שלום גולדבלט, לא צירף לבקשה תצהיר המעיד על זיקה כלשהי לחברה, לבעל עניין או לנושה מהותי, אף שלדבריו החברה פנתה למשרדו כשנקלעה לקשיים.

ביום ההגשה של בקשת ההקפאה פרסם סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט הפירוקים איתן אורנשטיין, החלטה על מינוי עורכי הדין אולמן וגולדבלט לנאמנים זמניים של צ.לנדאו, וזאת עד לדיון בבקשה מחר. אורנשטיין כתב כי ההחלטה ניתנה "לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה", שכאמור לא כללו גילוי בנוגע לטיב יחסיו של עו"ד אולמן עם הבנק. אורנשטיין נתן בידי שני הנאמנים סמכויות רבות כגון הפעלת החברה, ניהול החשבונות, הגשת תוכנית הבראה ונטילת אשראי.

חגי אולמן צילום: ישראל הדרי

"אם היתה מניעה היו מציינים"

ממשרד יהודה רוה ושות' נמסר: "לא קיים ניגוד אינטרסים המונע את טיפולו של עו"ד חגי אולמן בתיק. עו"ד אולמן לא ייצג ולא מייצג את בנק ירושלים בקשר לחברת צ.לנדאו. עורכי הדין אולמן וגולדבלט התבקשו להתמנות לנאמנים בשל מומחיותם, ומשעה שמונו יפעלו בהתאם".

מעו"ד שלום גולדבלט נמסר: "לצ.לנדאו עורך דין קבוע שטיפל בענייניה השוטפים, והפנייה למשרדנו נעשתה נוכח היקלעותה לקשיים ונוכח התמחותנו בהליכים מסוג זה. הוגשו המסמכים כמקובל, ומאחר שאין לנו זיקה ישירה לחברה, זה מה שנכתב. הקפאת הליכים (להבדיל מפירוק/כינוס) היא הליך שהחברה יוזמת כדי לפתור בעיה במבנה החוב ולגבש הסדר נושים. באופן טבעי עורכי הדין של החברה מגישים את הבקשה להסדר לבית המשפט ובמקרים רבים מתמנים לבעלי תפקיד למימושו. זה מותר על פי התקנות ואין בכך פגם. גם כונס נכסים מייצג את הבנק שהוא בעל השעבוד, וגם מפרק מייצג נושה של החברה".

מדוברות בתי המשפט נמסר בשמו של השופט איתן אורנשטיין: "חזקה על הנאמנים הזמניים שלוּ סברו שקיימת מניעה כלשהי למינוים, אם מחמת ניגוד עניינים, עבר פלילי או כל סיבה אחרת, הם היו מציינים זאת בבקשה ובתצהיר מטעמם. בהיעדר כל הסתייגות הדעת נותנת שאין מניעה. באשר למידע שלפיו אחד מהנאמנים הזמניים ייצג את אחד מנושי החברה וחברו ייצג את אחד מבעלי המניות ולהשפעתו של המידע האמור על המינוי, יש לפנות אל עורכי הדין".

מבנק ירושלים נמסר: "למיטב ידיעת הבנק, עו"ד אולמן מונה לנאמן זמני של חברת צ.לנדאו לבקשת בעלי מניות של חברה זו. בנק ירושלים אינו קשור למינוי זה. בנסיבות אלה ברור כי אין כל גילוי שהבנק נדרש לו בהקשר זה".