השרים אישרו קיצוץ של 2% במשרדי הממשלה לצורך סיוע ליישובי הדרום

שרי הממשלה אישרו היום (א') קיצוץ רוחבי בשיעור של כ־2% מבסיס תקציבי משרדי הממשלה, אך ככל שהדבר נוגע לחברי ועדת הכספים, שיידרשו בקרוב מאוד לאשר את ההחלטה, נראה שהנושא רחוק מלהיות סגור.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: רויטרס

בראש המתנגדים יו״ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי, שכבר הודיע למשרד האוצר שלא ייתן לבצע קיצוץ רוחבי במשרדים החברתיים: ״אם הם החליטו לקצץ גם בבריאות וברווחה אני אחזיר להם את זה. לא נסכים לזה בשום פנים ואופן”. גם רכזת הקואליציה בוועדה חברת הכנסת גילה גמליאל אמרה כי ״ועדת הכספים לא תאפשר שכספים אלו יגיעו רק על חשבון השכבות החלשות בחברה”.

ח”כ סתיו שפיר מהעבודה, שמתנגדת לקיצוץ הרוחבי, תקפה את החלטת הממשלה ואמרה: ״לממשלת ישראל אין מדיניות, היא מונעת מאינטרסים צרים ונכנעת לסחטנות. משרד החינוך יפתח מחר את שנת הלימודים עם קיצוץ של 690 מיליון שקל, ומי הולך לשלם את המחיר? שוב, השכבות החלשות. במשרד כבר שוקלים לקצץ מתוכניות לשיפור החינוך בפריפריה, לבטל את החינוך חינם לגילאי 3–4, לגבות תשלומי הורים בגני הילדים מגיל 3 ולקצץ את הסבסוד שמקבלים לצהרונים ביישובים המוחלשים. אלה בדיוק המקומות שאסור לנו לגעת בהם”. חברים נוספים כמו זבולון כלפה מהבית היהודי ויצחק כהן מש”ס הודיעו על התנגדותם לקיצוץ.

התחבורה והאוצר יוצאים למלחמה על השנה הבאה

שר התחבורה ישראל כץ, שמשרדו עומד לספוג הפחתה קבועה של כ־244 מיליון שקל מתקציבו הבסיסי, דווקא לא התנגד. יכול להיות שאחת הסיבות לכך היא שב־2014 הקיצוץ יעבור יחסית בקלות, מפני שב־2011 תמחרו שורת פרויקטים ברכבת ובחברת נתיבי ישראל באופן נדיב מדי, ונמצאו כספים עודפים.

בשנה הבאה, לעומת זאת, צפויה מלחמה קשה בהרבה. במשרד האוצר הסכימו רק להתחייב שלא לגעת בפרויקטים להסעת המונים בתל אביב וברכבת הארצית, כך שנשארו התקציבים העירוניים והבין־עירוניים — קרוב למיליארד שקל שמשרד התחבורה משקיע מדי שנה בשיפור תשתיות תחבורה בתוך הערים.

באוצר היו מעדיפים לקצץ שם, אבל משאירים לכאורה את הבחירה בידיו של כץ. במשרד התחבורה מבינים שמדובר במוקש פוליטי, ואם אכן הבחירות יתקיימו במועד מוקדם מהצפוי — הם עלולים להישאר עם תקציב נמוך בהרבה. מצד שני, האלטרנטיבה המאיימת מבחינתם היא לחתוך שורת פרויקטים בצפון הארץ, בכבישים שמחברים את יקנעם עם הצפון המזרחי.

רעיון אחר לקיצוץ שעלה במשרד התחבורה הוא לעצור פרויקטים שתכליתם שחרור פקקי תנועה במקומות שמועדים לבנייה למגורים, כמו בעיר חריש, בראש העין, בכניסה הצפונית לאשקלון וכן באזור בסיסי תל השומר וסירקין, שיפונו לטובת בנייה. מתוך הבנה שנושא הדיור קרוב ללבו של שר האוצר, ינסו במשרד למשוך את עיקר הקיצוץ דווקא לשם, כדי לייצר מולו מעין מאזן אימה שיעזור לצמצם למינימום הנדרש את הקיצוץ הכללי.

סכום נוסף שיועבר בתוך פחות משבועיים לכיסוי הוצאות ביטחוניות הוא 750 מיליון שקל מהאפוטרופוס הכללי. העברה זו מתאפשרת באמצעות תיקון לחוק ההסדרים מלפני שנה, שלפיו ניתן יהיה לעשות שימוש בכספים שמנוהלים על ידי האפוטרופוס מכוח העובדה שלא נמצאו דורשים לחשבונות הבנקים בהם הם מופקדים.

החלטת הממשלה שהתקבלה בסמוך לתיקון נגעה ליעדי הכסף. סומנו שישה יעדים: חינוך, רווחה, תעסוקה, בריאות והגנת הסביבה, ויעד נוסף: “לשם מתן מענה למצבי חירום שיוגדרו על ידי הממשלה”. כאמור, הממשלה הגדירה את מצב החירום ולכן ניתן יהיה להשתמש בכסף הזה לביטחון ולדרום. 750 מיליון שקל אלו הם מחצית מהכספים ה”בלתי נדרשים” שבידי האפוטרופוס, ואילו המחצית השנייה נשארת ככרית ביטחון למקרה שיופיעו בעלי החשבונות.

הגופים שיישארו מחוץ לקיצוץ הרוחבי

מי שכנראה יישארו מחוץ לקיצוץ הרוחבי שעומד לפגוע כמעט בכל משרד ממשלתי למעט הביטחון, הם דווקא הכנסת ומשרד מבקר המדינה, וזאת אף שבמשרד האוצר מעוניינים מאוד שגם שני גופים אלה יישאו בנטל. הסיבה היא ששני המוסדות אינם כפופים למשרד האוצר ומנהלים את תקציבם בעצמם.

מבדיקה שערך ״כלכליסט״ עולה כי אף שבכל שנה מתבצע קיצוץ כלשהו במשרדים ממשלתיים, ובכל שנה פונה משרד האוצר לכנסת ולמשרד מבקר המדינה בבקשה כי יבצעו קיצוץ גם בתקציבם, הרי ששני מוסדות אלה אינם נענים לבקשות.

מאז שנת 2009 בוצעו קיצוצים בשורה של משרדי ממשלה מהטעמים הבאים: לצורך התמודדות עם שפעת החזירים, לצרכי תגבור מערך הכבאות, לצורך בלימת מסתננים לישראל והקמת מתקן שהייה, לצורך יישום מסקנות טרכטנברג ועוד. בכל אותם מקרים נעשות פניות מצד משרד האוצר לכנסת ולמשרד מבקר המדינה בכדי שאלו יקצצו בתקציבם כפי שנדרשו לעשות גם משרדים ממשלתיים אחרים, אך הדבר לא נעשה.

תקציב הכנסת לשנת 2014 עומד על 608 מיליון שקל. זהו תקציב אוטונומי שמאושר ומפוקח על ידי ועדת הכנסת, ועל כן משרד האוצר לא יכול לכפות על הכנסת השתתפות בקיצוץ. גם תקציב משרד מבקר המדינה — שעמד השנה על 291 מיליון שקל — מנוהל באופן אוטונומי ומפוקח על ידי ועדת הכספים והוועדה לביקורת המדינה בכנסת.

ממשרד מבקר המדינה נמסר: ״כדי לשמור על עצמאות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור קבע המחוקק כי תקציב המשרד מאושר ע”י ועדת הכספים של הכנסת ומבוקר ע”י הועדה לביקורת המדינה של הכנסת. מתוך הכרה בצרכי המשק, ייקח מבקר המדינה בחשבון את הבקשה לבצע קיצוץ רוחבי בשיעור 2% בעת עריכת תקציב 2015. יודגש שבשנים האחרונות החזיר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לאוצר מיליוני שקלים מתוך עודפיו בתקציב השוטף, אף שהיה רשאי להשתמש בהם״. מהכנסת נמסר: ״הנושא ייבחן״.