מה תוספת התקציב ההכרחית לביטחון? כל מספר זוכה

ככל שהלחימה בעזה מתקרבת לסיומה, כך מתחילים להישמע הדי הקרב על תקציב הביטחון. ראשונים היו פקידי האוצר הבכירים, שטענו במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר שנדרשים להם שבועיים כדי לבחון את החישוב שהגיש משרד הביטחון ולהבין מה מצדיק תוספת תקציב ומה לא. לאחר מכן הגיע מנכ"ל משרד הביטחון וטען כי המשרד יהיה זקוק לתוספת 16–18 מיליארד שקל בתקציב 2014–2015, מתוכם 11 מיליארד שקל בשנה הבאה – יותר מהסכום שיתווסף לתקציב המדינה כולו.

בני גנץ ומשה יעלון צילום: אלכס קולומויסקי

הקרב הזה יהפוך בקרוב מאוד למלחמת השלכת בוץ. באוצר יגידו שמשרד הביטחון מגדיל תקציבי כוח אדם על חשבון הביטחון עצמו. במשרד הביטחון יגידו שהאוצר פוגע בביטחון המדינה ומכפיש את אנשי הקבע. וכרגיל, אף אחד לא יידע איזה צד צודק.

בסופו של דבר כל מספר זוכה. מי אמר שמערכת הביטחון זקוקה דווקא לתוספת של 11 מיליארד שקל? מה, 10 מיליארד לא יספיקו? ואולי היא זקוקה בכלל לתוספת של 15 מיליארד שקל? איך אפשר לדעת שלא כשרוב תקציב הביטחון סודי?

1. כמה עולה מסוק חדש

עיון בהצעת התקציב של משרד הביטחון האמריקאי גורם להתקף קנאה. תקציב הביטחון הישראלי שמור מכל משמר, ואילו מקבילו האמריקאי שקוף ברובו. כך למשל אפשר לדעת כי הצבא האמריקאי ישקיע בשנה הבאה 40 מיליארד דולר ברכישה או שדרוג של מטוסי ומסוקי קרב וכל מה שקשור למערכות צבאיות אוויריות. 15 מיליארד דולר מהסכום הזה יושקעו ברכישת כלי טיס חדשים, חידוש ושדרוג של 16 מטוסי הרקולס יעלה 1.7 מיליארד דולר, 760 מיליון דולר יוקדשו לשדרוג וחידוש של 42 מסוקי אפאצ'י, ורכישת ארבעה מסוקי אפאצ'י חדשים תעלה 142 מיליון דולר.

בצבא האמריקאי משרתים 1.35 מיליון חיילים, ובמשרד הביטחון עובדים 791 אלף אזרחים. ב־2015 תגיע עלות השכר של כל אלה ל־136 מיליארד דולר. עלות שכר הבסיס של חיילי וקציני צבא היבשה, למשל, תגיע ל־21.5 מיליארד דולר. ועוד כסף יוצא על פנסיות (6 מיליארד דולר) ועל מגורים למשפחות החיילים והקצינים (7 מיליארד דולר).

אפשר לפרט עוד ועוד. ולמרות הפירוט הנרחב הזה אחוז לא מבוטל מתקציב הביטחון האמריקאי עדיין מסווג ולא חשוף לציבור.

צילום: אימג'בנק, Gettyimages, בלומברג

2. אפשר לחשוף מידע בלי לפגוע בביטחון

ההבדלים בין שתי מערכות הביטחון ברורים: ישראל מוקפת מדינות אויב וארגוני טרור שמאיימים עליה בכל רגע נתון, ואין סיבה שבשם השקיפות הם יקבלו מידע מודיעיני רב ערך. ובכל זאת, אין שום ספק שאפשר לחשוף מידע רב יותר מזה שנחשף היום מבלי לפגוע בביטחון המדינה.

הפירוט הנרחב בקרב האמריקאים ממחיש איך משלמי המסים שם יכולים לדעת בקלות מה עושה משרד הביטחון בכסף שלהם. בינתיים לכם אין שום דרך לדעת איך משרד הביטחון הישראלי מחלק את הכסף שלכם. וכאן טמון זרע הפורענות שהופך את הדיון השנתי על תקציב הביטחון למגוחך, חסר כל אחיזה במציאות ובעיקר הצגה שמשמשת את שני הצדדים, האוצר והביטחון, להפעלת לחץ על ראש הממשלה, כל אחד לטובתו שלו.

אתם יכולים לדעת היום שכ־70 מיליארד שקל מכספי המסים שלכם מושקעים בתקציב הביטחון (זה תקציב מערכת הביטחון הרחבה צה"ל, משרד הביטחון, המוסד והשב"כ). הפירוט הרב ביותר על תקציב הביטחון מופיע בטבלת אקסל ארוכה כאורך הגלות שמפרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר במהלך השנה.

מהטבלה הזאת אפשר ללמוד, למשל, שב־2013 הוציא צה"ל 10.5 מיליארד שקל על שכר לאנשי הקבע, אבל אין שום דרך לדעת מה מהסכום הזה הוקצה לשכר בסיסי, מה לתוספות שונות לפי סוגי סיכון או ותק ומה להחזרי הוצאות, דמי הבראה או הטבות אחרות.

אפשר ללמוד מהטבלה הזאת גם שב־2013 צה"ל הוציא 15 מיליארד שקל על רכש מוצרים ושירותים שונים. הסכום הזה, בצירוף כמה מיליארדים טובים שמגיעים במסגרת הסיוע הביטחוני האמריקאי, משמשים את צה"ל לביטחון ממש — לרכישת מטוסים וטנקים, לתחזוקה ושיפוץ שלהם, לייצור מערכות מודיעין, להטסת מטוסים וכן הלאה. איך מתחלקים 15 מיליארד השקלים האלה? אין שום סיכוי שתדעו.

1.9 מיליארד שקל הושקעו באחזקת מבנים. כמה ואיפה? זה מעט או הרבה? אולי אפשר היה לחסוך בזה? אולי צריך להשקיע אפילו יותר? אי אפשר לדעת.

מי שיתעקש וינבור עמוק בדו"ח הכספי של מדינת ישראל יגלה בעמוד ד־21 שהצבא השקיע 51 מיליארד שקל ברכש של ציוד ביטחוני מגופים ומדינות שונות על פני השנים הקרובות. חלק גדול מהסכום הזה - 19 מיליארד שקל - מסווג לחלוטין וכולל רכש של אמצעי לחימה. אמנם יתר הסכום, 32 מיליארד שקל, מתואר בקווים כלליים ביותר.

כך למשל, 380 מיליון שקל הושקעו ברכישת רכבי ליסינג לאנשי הקבע, כ־600 מיליון שקל משולמים לתעשייה האווירית עבור תחזוקה של מטוסי תובלה, 1.4 מיליארד שקל מוקדשים לרכישה ושדרוג של מטוסי תובלה מסוגים שונים ועוד 9.5 מיליארד שקל מוקצים לקניית מטוסי קרב מתקדמים מסוג F35. יש עוד סעיפים רבים ובכולם פירוט של ממש, בטח לא כמו בספר התקציב האמריקאי.

3. השקיפות יכולה לעזור גם למערכת הביטחון

הדיון על תקציב הביטחון מתעורר בכל שנה במסגרת דיוני תקציב המדינה. כשתסתיים הלחימה בעזה הוא יתחיל שוב. כמו בכל שנה תחזור ההצגה הקבועה שכבר הוזכרה כאן בחילופי האשמות בין משרד האוצר ומשרד הביטחון. דיון אמיתי זה לא, כי אין על מה לדון, המספרים סגורים וחסויים. יש כמה גורמים שבכל זאת מקיימים שיח מעמיק קצת יותר - חברי ועדת החוץ והביטחון בכנסת, חלק משרי הקבינט, צוות מצומצם באגף התקציבים באוצר וחשב משרד הביטחון. ואולם, גם אלה לא רואים את התמונה המלאה.

בהיעדר שקיפות, בהיעדר פירוט, כל שהציבור יכול לדעת הוא ש־7 מיליארד שקל הוקדשו לפנסיה ושלביטחון נשאר פחות ופחות. כשזה כל המידע שמערכת הביטחון מוכנה לתת, שלא תתפלא שזו הביקורת שהציבור מותח עליה. אם היא רוצה להפוך את הדיון לרציני, שתעמיד לרשות הציבור את מלוא המידע שהיא יכולה לחשוף. לא צריך להגיע לקצה השקיפות כמו בארה"ב. היא יכולה להסתפק בפחות ועדיין לגלות הרבה יותר ממה שהיא חושפת היום.

בלי מידע נוסף לא נגיע למצב בארה"ב, מצב שבו הבית הלבן אומר לאנשי משרד הביטחון: אחרי שנים של גידול מטורף בתקציב שלכם עליכם לקצץ 115 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות. ובמשרד הביטחון האמריקאי מודים שמדובר בצעדים הכרחיים, כי תקציב כוח האדם מהווה כבר יותר משליש מכלל התקציב.

בישראל עלות כוח האדם כבר מהווה מחצית מתקציב משרד הביטחון (אם מביאים בחשבון גם את הפנסיה התקציבית ואת אגף השיקום). ובכל זאת, בהיעדר יכולת משילות ויכולת לקיים דיון ציבורי אמיתי, תקציב כוח האדם ממשיך להתנפח ולאכול למערכת הביטחון את הכסף שמיועד לשיפור הצבא ולהעצמתו. הצבא נאלץ לגרד עוד ועוד מיליארדים על חשבון משרדי ממשלה אחרים, והציבור הישראלי נאלץ להקריב עוד ועוד מאיכות השירותים האזרחיים שהוא מקבל מהמדינה.