בנט: "תקציב הביטחון? יתייעלו - יקבלו, לא יתייעלו - לא יקבלו"

"הרבה מדברים על גודל הגירעון, אבל צריך לזכור שגירעון זה בעצם עוד מסים שיגיעו לציבור בעתיד. כל הלוואה צריך בסוף להחזיר. אפשר להסכים על הגדלה מסויימת של הגירעון, אבל רק אם זה ייעשה במסגרת 'טיפול שורש'. אסור להגדיל את הגירעון אם לא ניצור 'מפת דרכים' להחזרת הגרעון - אחרת ניקלע למשבר. כך אמר היום שר הכלכלה נפתלי בנט בוועידה הלאומית של "כלכליסט". 

"אם נראה תקציב של צמיחה וחזון, אפשר להכניס יד לכיס להלוואה, ואם לא - אז נגיד 'לא' לגירעון. בנט הדגים מעברו העיסקי: "הייתי בעבר בחברה עם סיכון גבוה, והבנק שאל אותנו מה נעשה עם הכסף, האם הוא נועד לצמיחה או נועד לדחות החלטות בלתי נמנעות. הוכחנו לבנק שאנו מתכוונים להשקיע בשוק היפני עם מוצר חדש ולהגדיל את התפוצה שלו בעולם".

בעניין הוויכוח על תקציב הביטחון אמר בנט כי "צריך להפריד ביו ביטחון לבין תקציב הבטחון. תקציב גדול לא אומר ביטחון גדול יותר בהכרח למדינת ישראל. יתייעלו - יקבלו, לא יתייעלו - לא יקבלו".

עוד הוא הוסיף כי "אין לי ספק שנצטרך להשקיע יותר כסף בביטחון, אבל צריך לדעת לאן הולך כל שקל. האם חייל שנהרג בחופשה שווה ללוחם שנהרג בבינת ג'בייל? אבל זו לא החלטה רק של צה"ל. למה משרתי קבע עורפיים זכאים לזכויות פנסיה מופלגות כמו מ"פ קרבי? אני מאמין שהקרביים מקבלים פחות מידי". 

"אסור לשפוך כסף אם לא עושים 'שיעורי בית'"

בנט הסביר כי "אסור לשפוך כסף אם לא עושים 'שיעורי בית'. במשרד הכלכלה אנו מנסים לשנות לשנות דברים מבניים. כך למשל, היתה בארץ חברת מלט אחת, והכרחתי את נשר למכור אחת מהחברות שלה. היתה בארץ גם רק חברה אחת שסיפקה אבקת חלב וגם את זה שיניתי".

"טרטבנברג המליץ לבנות מעונות יום כדי שיותר אמהות ייצאו לעבוד. מדינת ישראל הקצתה 1.2 מיליארד שקל, שהביאו לבניית 9 מעונות בלבד, רק בגלל בירוקרטיה. בשבוע שעבר כבר פרסמנו יעד של בניית 400 מעונות בשנתיים הקרובה. החוכמה היא לא רק להזרים כספים, אלא להכניס ידיים ולפתוח סתימות, גם אם זה כרוך במאבקים", סיכם בנט.

שר הכלכלה נפתלי בנט היום בוועידה צילום: נמרוד גליקמן