בדיקת כלכליסט
תקציב החטיבה להתיישבות זינק ב־600% מינואר
כלכליסט חושף: שתי העברות הקפיצו את תקציב החטיבה להתיישבות יהודית מ־58 מיליון שקל בתחילת השנה ל־404 מיליון שקל כעת; בזמן שבדרום נלחמים על פיצויים בתום מבצע צוק איתן, חלק הארי של התקציב מופנה להתנחלויות; בשנה שעברה הועבר חצי מהתקציב למחוזות אל מעבר לקו הירוק, בעוד מועצות שער הנגב ושדות נגב בעוטף עזה קיבלו כ־500 אלף שקל בלבד
בעלי העסקים מהדרום שהתפרצו אתמול בבוקר לחדר ועדת הכספים דרשו מחברי הכנסת שינוי בסדרי העדיפויות. ״אנחנו לא עוטף עזה אנחנו עוטף ישראל, אנחנו חוד החנית ששומר עליכם״, קראו לעבר יו״ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי, ודרשו להשמיע את מצוקתם הכלכלית שנגרמה בעקבות מבצע צוק איתן. ועדת הכספים ביקשה אתמול לדון בהצעת חוק מע״מ 0%, ותושבי הדרום ידעו להגיע למקום הנכון, שבו מחולקים התקציבים.
- הזיגזג של יש עתיד: הצביעו בעד הגדלת התקציב לחטיבה להתיישבות
- אגף התקציבים יפרסם ברשת פירוט של ההעברות התקציביות
- יש עתיד ביטלו ההעברות ליו"ש ואז התחרטו: 177 מיליון ש' יעברו לחטיבה להתיישבות
למעשה, כסף רב עובר ליישובי הפריפריה, בהם יישובי הדרום, דרך ועדת הכספים. לרוב, מדובר בכסף שעובר דרך הצינור הקרוי החטיבה להתיישבות יהודית. מטרתה המוצהרת של החטיבה להתיישבות היא לקדם ולפתח את התיישבות הפריפריה בדגש על הגליל, הגולן ויישובי הדרום, בהם גם ישוביי עוטף עזה שנפגעו קשות במבצע הצבאי. לצורך כך מעבירה לה המדינה מדי שנה מאות מיליוני שקלים. אלא שבדיקת נתוני התקציב של החטיבה מעלה שעיקר הקידום והפיתוח שמבצעת החטיבה הם ביהודה ושומרון וכי התקציב גדל במאות אחוזים לאורך השנה באמצעות העברות שחברי הכנסת שחפצים ביקרה של החטיבה דואגים להן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: איי פי
כך קרה שהחטיבה החלה את 2014 עם תקציב של 58.2 מיליון שקל, אך באורח פלא ועוד בטרם הסתיימה השנה, עומד עד תקציבה על 404.2 מיליון שקל. את הסיבה לפער בין התקציב הבסיסי לתקציב שתפח אפשר למצוא בשתי החלטות שאושרו בחודשים האחרונים בוועדת הכספים: בחודש מרץ אושרה העברה של 177 מיליון שקל לחטיבה, ובחודש יוני אושרה העברה נוספת של 169 מיליון שקל. כך בעזרת שתי העברות תקציביות תפח תקציב החטיבה ב־594% עד כה, תחילת ספטמבר.
שני הסכומים שאישרה השנה ועדת הכספים להעברה לחטיבה להתיישבות הוגדרו כ״עודפי תקציב״ ולא כהעברות תקציביות. ואולם, אין מדובר בעודפי תקציב של החטיבה להתיישבות עצמה — שניצלה בשנה שעברה מעל 350 מיליון שקלים ולא השאירה עודפים מתקציבה — אלא מדובר בעודפי תקציב של משרדי הממשלה השונים שבכדי לא לאבד את הכסף, העבירו אותו לחטיבה להתיישבות עבור פרויקטים שונים.
חוזר על עצמו מדי שנה
צילום: אביגיל עוזי
מרבית הכסף שעובר לחטיבה מגיע ממשרדי ממשלה כמשרד השיכון ומשרד הביטחון, וכך התקציבים להתנחלויות מוחבאים בתקציביהם של המשרדים, שמעבירים את הכסף לחטיבה במהלך השנה.
מנתונים שהגיעו ל״כלכליסט״ אפשר לראות כי התהליך שעבר תקציב החטיבה בשנה שעברה זהה לזה שהוא עובר השנה, וממנו עולה בבירור תמונת מצב המצביעה כיצד עיקר הכסף שעבר במהלך השנה שעברה לחטיבה, הושקע ביישובי יהודה ושומרון. גם השנה, חלק ניכר מהכסף שהועבר בהעברות התקציביות לחטיבה, הועבר ליישובים יהודה ושומרון אך בשל חוסר שקיפות מכוונת של החטיבה — שאינה מחוייבת לשקיפות ולכן פירוט התקציב שלה אינו גלוי — אין לדעת בוודאות בשלב זה לאן עבר הכסף.
אלא שמנתונים שהגיעו ל״כלכליסט״ אפשר לראות לאן זרם הכסף בשנת 2013. תקציב הבסיס עמד על 58.2 מיליוני שקלים גם כן, לצפון הארץ הוקצו כ־8 מיליון שקל, למרכז (מחוז מרכז הוא למעשה מחוז הכולל רק התנחלויות כגוש עציון, מטה בנימין ושומרון) הוקצו 6.7 מיליון שקל, לאזור הר חברון לבדו הוקצו קצת יותר ממיליון שקל, לדרום, כמו לצפון, הוקצו כ־8 מיליון שקל, ולמטה החטיבה הוקצו לא פחות מכ־34 מיליון שקל. ואולם, בסוף השנה קפץ התקציב ל־358.4 מיליון שקל, וזאת באמצעות ההעברות תקציביות. התקציב הפנימי של החטיבה חושף שאותן העברות היו הסכמות ידועות מראש, כנראה כבר בשלב בניית התקציב: 27.5 מיליון שקל הועברו ממשרדי הממשלה השונים, 55 מיליון שקל הועברו במסגרת סיכומים קואליציוניים, ולא פחות מ־193.3 מיליון שקל הועברו במסגרת מה שהוגדר ״תוספות שונות, סיכומים בין משרדים״.
העלייה הזו היטיבה מן הסתם עם כלל המרחבים של החטיבה להתיישבות, אבל מי שנהנה יותר מכולם מהעלייה בתקציב הוא מרחב המרכז, כאמור המרחב המאגד בתוכו את יישובי יהודה ושומרון: לא פחות מ־116 מיליון שקל עברו בשנת 2013 דרך החטיבה להתיישבות רק למועצות: שומרון, גוש עציון, מטה בנימין, מגילות וערבות הירדן. כמו כן, לא פחות מ־14 וחצי מיליון שקלים עברו למועצה אזורית הר חברון, זאת כאשר התקציב המקורי המיועד לה עמד כזכור על מעט יותר ממיליון שקל בלבד. כך יוצא שהתנחלויות מרחב המרכז, הכוללות בסך הכל 103 יישובים, זכו לתקציב כמעט זהה, כמו שזכו לו מרחבי הצפון והדרום, הכוללים 171 יישובים.
רק 400 אלף שקל לשדות נגב
לשם השוואה, בשנת 2013 קיבלה המועצה האזורית שדות נגב, הצמודה לרצועת עזה, תמיכה של כ־400 אלף שקל בלבד. השנה לא קיבלה שדות נגב עד כה אף לא שקל בודד של תמיכה מהחטיבה. במועצה אזורית שער הנגב מספרים כי בשנת 2012 קיבלה המועצה מהחטיבה 1.5 מיליון שקל עבור תשתיות במושב יכיני ובקיבוץ נחל עוז. ואולם מאז זכו במועצה הצמודה לרצועת עזה, לתמיכה מצד החטיבה בגובה כ־100–150 אלף שקל לשנה.
מבדיקה שערך ״כלכליסט״ לפני כשנה וחצי, עלה כי תקציב 2012 של החטיבה חרג ב־430% מהתקציב המקורי שהוקצה לו בתקציב המדינה. במסגרת אותה בדיקה גם עלה כי תקציב מחוז מרכז גדל בכ־1000% במהלך אותה שנה.
אחת הבעיות המרכזיות של התנהלות החטיבה להתיישבות היא חוסר השקיפות. בדיון האחרון בו אישרה ועדת הכספים את העברתם של 169 מיליון שקלים לחטיבה, השתתף גם ראש החטיבה להתיישבות דני קריצ׳מן שנדרש לסוגיית השקיפות. קריצ׳מן ענה לחברי הכנסת: ״אני מבין שעניין השקיפות מרגיז אתכם, אבל החטיבה היא לא בעלת עמדה... החוק קובע שהחטיבה להתיישבות לא צריכה להיות שקופה ומסמכיה לא לפרסום. למרות זאת, יש לנו איש שעוסק בחוק חופש המידע״. עם זאת, אנשי החטיבה כבר הודו כי כאשר קיבלו פניות מצד עמותות שונות לקבלת מידע, החטיבה התנגדה לכך ואף קיבלה גיבוי לכך מבית המשפט העליון, שכן כאמור חוק חופש המידע לא חל עליה.
גורם בחטיבה להתיישבות הסביר אתמול ל"כלכליסט" כי הכספים שמקבלת החטיבה מקורם בהעברות שנועדו ליישום החלטות שהממשלה עצמה מקבלת. כך למשל, כאשר פינתה המדינה את יושבי מאחז מיגרון, היתה זו החטיבה להתיישבות שבנתה עבור המפונים את המבנים הזמניים בהם גרו. בעבור זה קיבלה החטיבה תוספת תקציבית. לדברי הגורם החטיבה להתיישבות היא זרוע מבצעת ואינה מקבלת החלטות בעצמה בנוגע להיכן תשקיע.
לצד האמור, ביום ראשון הקרוב, במסגרת החלטת הממשלה הנוגעת לתוכנית הסיוע לעוטף עזה, יועברו כ־600 מיליון שקל לרשויות המקומיות בעוטף עזה על ידי החטיבה להתיישבות.
