חקר ביצועים: השבוע של לפיד, בן זקן וההמתנה לאייפון הבא

הארנק הסלולרי של אפל

אייפון חדש בשני גדלים ושעון חכם הם שתי בשורות נאות שיצאו מההשקה החגיגית של אפל השבוע, אבל הם לא היו המהפכה האמיתית שהוצגה באירוע. לסמסונג הרי כבר יש סמארטפון ענק, גלקסי נוט, שזוכה למכירות נאות. השעון החכם של אפל מרשים יותר מדגמים אחרים, אבל יקר וצפויה לו תחרות לא פשוטה. הקרקע הבתולית באמת - והמכניסה באמת - שאפל דרכה בה השבוע היא הארנק הסלולרי. גוגל וחברות אחרות כבר ניסו להפוך את הסמארטפון שלנו לאמצעי תשלום, ובינתיים נכשלו. אפל, שעשתה את הבלתי ייאמן עם אייטיונס וגרמה לנו לשלם על מדיה ברשת, רוצה לחולל שינוי דרמטי נוסף בהרגלי הצריכה, ובדרך להרוויח עמלות שישמרו על מעמדה כחברה הגדולה בעולם (מבחינת שווי שוק). ארנק סלולרי אולי נשמע קצת אפור, אבל הצבע האמיתי הוא כסף.

דור צח

שירות התשלומים החדש של אפל צילום: apple.com

אייפון

המוצר היחיד שצריך

"זה לא עוצר, זה ממשיך לנצח, זה גוזם לכם את הדשא, זה אוסף את הילדים מבית הספר... זה מזמין פיצה, זה מאריך וזה מחזק וזה מוצא את נעל הבית שאבדה. זה מעלים את הליפסטיק על הצווארון, וזה רק בדולר... אפשר לחיות בתוכו, לצחוק בתוכו, לאהוב בתוכו. לשחות בתוכו... וזה מבדר קרובי משפחה שבאו לבקר. וזה הופך את הסנדביץ' למשתה. זה משנה לך את המכנסיים, את החיים. זה הופך אותך לילד הינדי, נפטר מאשתך. הולך עם הכלב. זה חבר, זה ידיד. זה אפקטיבי, זה דפקטיבי, זה מייצר ריחות של הבית. זה מחטא, מנקה, זה זוכה לך בבחירות. זה המוצר היחיד שתצטרכו". כך, כבר ב־1976, בשיר "Step Right Up", תיאר הזמר טום ווייטס את מכשיר הפלא. אייפון 6 תכף כאן.

אוריאל דסקל

אייפון 6. הדגם הבא בדרך צילום: בלומברג

שר האוצר אופטימי 

"כלכלה היא לא רק טבלאות אקסל ומספרים. היא גם מצב רוח", אמר השבוע שר האוצר יאיר לפיד. יכול להיות שהוא ניסה להרגיע עם "יהיה בסדר"; אבל זה בעיקר נתפס כמו הסבר למאניה שלו בשבועות האחרונים, שמתאפיינת ברצף התבטאויות נחושות ואופטימיות באופן מטריד. הבחירה של לפיד לא להעלות מסים, כלומר להגדיל את הגירעון של הממשלה ולא את זה של משקי הבית, ראויה להערכה. אבל נראה כי הוא ציפה שהיא תשפר מיד את מצב הרוח של הציבור. זה לא מספיק כדי לעודד ציבור שחוק, חבול מהעלאות המסים הקודמות, שאיבד אמון בהצהרות פוליטיקאים. לפיד צריך הרבה יותר מכמה מילים כדי לשנות את מצב הרוח. כלכלה היא בכל זאת גם מספרים, ובלי צעדים ממשיים לעידוד הצמיחה, צמצום הפערים והקלה ביוקר המחיה, שום שכנוע עצמי נלהב מדי לא יעזור.

יניב רחימי

יאיר לפיד. אופטימי צילום: אוראל כהן

תמלילי מנופים

עידן ההיתממות

תמלילי השיחות שנחשפו השבוע ב"כלכליסט" מתוך תיק הרצת המניה של מנופים בעיקר מלמדים משהו על בני אדם. על הקלות שבה הם מאמינים למה שהם רוצים, כי זה יותר קל מללכת עם הספק ולגלות את האמת. על הקלות שבה, במודע או לא, הם מיתממים, מורחים, מסתירים, גם אם בחשו בלי הכרה, גם אם יבחשו עוד רגע. ג'קי בן זקן טוען בבית המשפט שהוא לא ממש מבין בשוק ההון; התמלילים, מנגד, חושפים לכאורה את ההבנה שלו, למשל של הצורך במהלך "אקטיבי ומסיבי" כדי להכניס את מניית מנופים לת"א־100. ועוד בשיחות: ויקטור שמריך, אז מנכ"ל דש אייפקס שהוביל את ההנפקה של מנופים, מוקלט כשהוא "נשבע ביקר לו" ל"חברו" איתן אלדר ומכחיש שהוא מוכר מניות, רק כי הוא איש נחמד מאוד שרוצה לעשות לאלדר נעים באוזן. לרגעים התמלילים מדהימים, אבל בעצם גם כשאנחנו מופתעים מהם אנחנו מיתממים.

גולן פרידנפלד

ג'קי בן זקן בבית המשפט. שיחות על הרצת המניה לכאורה צילום: אריאל שרוסטר

משפט רצון

מורכבות פמיניסטית

גואל רצון הורשע השבוע בשלל עבירות מין, אך נחלץ מהרשעה בסעיף החזקת הנשים בעבדות. בסעיף הזה הורשעו בעבר סרסורים שנעלו נשים או נטלו את דרכוניהם. רצון שִעבּד את הנשים באמצעים אחרים, אבל לצורך תוצאה זהה של ניצול מיני וכלכלי. הסעיף בחוק אמנם אינו קובע ששימוש בכוח הוא תנאי להחזקה בעבדות, אך שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב סברו שבמקרה של רצון אין די בהכנעת הנשים באמצעים פסיכולוגיים, ובהם איומים, כדי להרשיע. בעצם השופטים לא הכירו בקיומם של אזיקים וסורגים מנטליים. משמעות הזיכוי כאן היא גם הטלת אחריות חלקית על הנשים, מה שעורר את זעמן המובן. אלא שמכיוון שרצון יישלח ממילא לשנים ארוכות בכלא, אפשר גם להבין את בית המשפט שבחר בפרשנות שלא הופכת את הנשים לקניין אנושי נטול רצון ונשמה.

משה גורלי

כפל תמיכות

ושהמתאבדים יחכו

כבר שנתיים מחכים אנשי עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון) לכ־2 מיליון שקל, סכום זניח במושגי תקציב, שאמורים להגיע ממשרד הרווחה ולאפשר גיוס של עוד 500 מתנדבים ופתיחת שני סניפים חדשים, כי הם לא עומדים בעומס הפניות. ער"ן מעניקה שירות חיוני שאין לו תחליף, ולכולם ברור שהיא צריכה את הכסף. שר הרווחה אישר, המנכ"ל חתם, וההוראה עברה לחתימה אחרונה של חשבות המשרד. זה הנוהל. אלא שהחשבות הודיעה שאי אפשר. ער"ן, מתברר, מקבלת ממשרד הבריאות תמיכה זעירה של 400 אלף שקל בשנה, ובחשבות הסבירו שאסור לקבל "כפל תמיכות". כבר שנתיים, ועוד לא נמצא פתרון יצירתי לדקדקנות המשפטית. זאת הביורוקרטיה, אדוני הכל. העזרה הראשונה הנפשית יכולה לחכות. עוד משהו לחשוב עליו בשבוע שבו צוין היום הבינלאומי למניעת התאבדויות.

מיקי פלד

אנדרומדה

עלולה להפוך לסלע

מי שהחליט לקרוא לחברת הביוטק אנדרומדה כיוון גבוה, אל גלקסיית הכוכבים, וכנראה שכח שמקור השם בכלל במיתוס יווני טרגי. אנדרומדה הישראלית גם היא סוג של טרגדיה, בעיקר עבור יזמי הביומד, ולאו דווקא בגלל הקריסה של מניית החברה־האם, כלל ביוטכנולוגיה בראשות ראובן קרופניק (בתמונה). הגילוי הדרמטי על זיוף בנתוני הניסוי בתרופה לטיפול בסוכרת, מוצר הדגל של אנדרומדה, עלול לפגום בתדמיתה של ישראל כפס ייצור לחברות ביוטכנולוגיות, תדמית שאפילו הצמיחה רעיון למתג את הבורסה המקומית כבית לחברות ביוטק מכל העולם. אף שאנדרומדה היא מקרה יחיד של הונאה שפרטיה עדיין מתבררים, הסכנה היא שתהפוך לסלע על צווארו של כל הביוטק המקומי.

סופי שולמן

בניין הבורסה החדש

מזכיר שצריך להרוויח

שמואל האוזר נושא דברים במשכן הבורסה החדש צילום: שי סלינס

יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר נשא השבוע דברים בחנוכת בניין הבורסה החדשה בתל אביב, והכריז שהבורסה צריכה לפעול למטרות רווח. בקהל השומעים ישבה המנכ"לית לשעבר אסתר לבנון, שאחראית למעבר לבניין החדש. חבל שלבנון לא חשבה לבד שהבורסה צריכה לפעול למטרות רווח, במקום להוציא לדרך את הפרויקט המגלומני הזה, שהקמתו עלתה כ־300 מיליון שקל ואחזקתו תעלה עוד כ־30 מיליון שקל מדי שנה. בורסה שבאמת פועלת למטרות רווח היתה מנתבת את הסכומים האלה להשקעה בחברות הזנק ובעסקים קטנים, כדי לעודד אותם להיסחר אצלה. אפשר לקוות שקברניטי אחד העם - ומעת אמרו קברניטי אחוזת בית - לא נזכרו מאוחר מדי שצריך להרוויח.

רחלי בינדמן