היהפוך לפיד לשטייניץ?
כשנתניהו היה שר אוצר הוא הצביע נגד התקציב של עצמו רק כדי ללמד את השרים לקח. מה מלמדת ההיסטוריה התקציבית של רה"מ על הקרב שמחכה לשר האוצר לפיד
השבוע השלישי של ספטמבר 2003, שעת לילה מאוחרת. הוותיקים שבפוליטיקאים והמנוסים שבאגף התקציבים לא האמינו למראה עיניהם כשידו של בנימין נתניהו, אז שר האוצר, התרוממה כדי להצביע נגד סעיף קיצוצים בתקציב שהמשרד שלו ניסה להעביר.
- לפיד: "התקציב מוכן, יש עדיין שאלה לגבי הביטחון"
- לפיד הבטיח שהגירעון יקטן ב־2016, התחזיות מראות אחרת
- מה ראש הממשלה מנסה לבשל
האירוע הזה, שיכול היה להילקח בקלות מספרי מדע בדיוני לו היו כאלה בתחום הכלכלי, יכול ללמד משהו על ההיכרות של נתניהו עם הפוליטיקה הישראלית על תרגיליה המסריחים - מומחיות שבשנים האחרונות התמקדה בצד הפוליטי הטהור של הזירה (כמו התרגיל עם ממשלת האחדות שעשה עם מופז ב־2012). היום, האירוע הזה יכול ללמד משהו על מה שקורה מאחורי הקלעים של הכנת התקציב לשנת 2015, ועל מה שמחכה לשר האוצר הנוכחי יאיר לפיד.
התרגיל שהפיל את שאר השרים
בחזרה לישיבת הממשלה ההיא, אי שם בין שתיים לשלוש לפנות בוקר לפני 11 שנה. לאחר שעות ארוכות של דיוני תקציב מתישים, כשחלק גדול משרי הממשלה כלל לא נוכחים בחדר, הודיע נתניהו כי דרוש קיצוץ נוסף של 1.1 מיליארד שקל. השרים, שמשרדיהם כבר ספגו קיצוצים כואבים, התנגדו לקיצוץ נוסף בתקציביהם, ועל השולחן עלתה הצעה חדשה — קיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי.
ההצעה עברה למרות שתי ידיים שהורמו נגדה — שר האוצר נתניהו וראש הממשלה שרון הצביעו נגד. שרון ונתניהו החליטו ללמד את השרים לקח, מי שמתנגד לקיצוץ רוחבי נוסף במשרדו יהיה חתום על החלטה לא פופולרית של פגיעה בחלשים. שר הרווחה ההמום זבולון אורלב טען כי מדובר במארב מתוכנן של נתניהו, שווידא שיש רוב לקיצוץ בקצבאות ורץ להצביע נגד ההצעה רק כדי להוכיח שיתר השרים מוכנים להרים את גרזן הקיצוצים על כל דבר, חוץ מאשר על קיצוץ במשרדיהם.
המסר עבר אבל עורר ביקורת ציבורית עצומה גם על עצם הקיצוץ וגם על הפרקטיקה, שכן ההצבעה נערכה בנוכחות חלקית ביותר של שרי הממשלה וללא רישום מסודר לפרוטוקול. כמה ימים לאחר מכן, כשברקע איום בבדיקת ההצבעה בידי היועץ המשפטי לממשלה, התקפל נתניהו והביא מקור תקציבי אלטרנטיבי לקיצוץ. אבל הסירחון נשאר.
האירוע הזה, מעבר להיותו אנקדוטה היסטורית, יכול ללמד משהו על יכולתו של נתניהו לשחק משחק פוליטי תקציבי מורכב, אבסורדי לפעמים, אבל כמעט תמיד מחושב היטב, צופה פני עתיד וכזה שמשאיר את יתר השחקנים הלומי קרב. כזה שמכוון קודם כל ולפני הכל למטרה אחת — הישרדותו הפוליטית שלו עצמו.
הקלפים עדיין קרובים לחזה
הימים נוקפים, מבצע צוק איתן נגמר, אנחנו שוב בחודש ספטמבר, וישיבת ממשלה לאישור תקציב לא נראית באופק. למעשה נדמה שתקציב המדינה הוא הדבר הכי פחות דחוף על סדר יומו של ראש הממשלה, ולכאורה לא ברור מדוע, הרי כל מה שנשאר לו זה לקבל החלטה.
הדרישות של מערכת הביטחון ברורות, כך גם עמדתו של שר האוצר, אבל נתניהו מושך זמן. בלשכתו משדרים שהוא לכאורה עסוק בנושא התקציבי עד הצוואר ואפילו מבטלים את ישיבת הממשלה "בגלל התקציב", וזאת אף שעל סדר היום של הממשלה היו אמורים לעלות בכלל עניינים אחרים. אבל באותה עת, ישיבות עבודה על התקציב אצל ראש הממשלה מתבטלות פעם אחר פעם.
נתניהו, שכל הקדנציה השלישית שלו התאפיינה בחוסר עניין מובהק בכלכלה, שולח איתותים מורכבים. כאלה שגם בנק ישראל וגם שר האוצר מפרשים כתמיכה בעמדתם. הוא מנצל כנס ביטחוני לנאום על כלכלה, מעלה פוסטים לפייסבוק בשעות לילה מאוחרות בנושאים תקציביים, מפלרטט עם החרדים, אבל החלטה אין.
כשראש הממשלה אומר כן לביטחון ולא לגירעון, למה הוא בעצם מתכוון? נעלה מסים ונשלח את לפיד אל מחוץ לקואליציה? אז זהו, שלא. לפחות לא בינתיים. קלף אחד דרמטי, עמדתו של נתניהו בעניין העלאת נטל המס, הפך לסימן השאלה הכי בוער של דיוני התקציב הנוכחיים, אף שלכאורה עמדתו המסורתית של נתניהו בהקשר הזה תומכת דווקא בזו של לפיד, המתנגד להעלאת נטל המס.
שטייניץ למד על בשרו
בנקודה הזאת כדאי להזכיר תרגיל תקציבי נוסף שעליו חתום נתניהו, הפעם משנת 2009. במשך חודשים הבטיח שר האוצר דאז יובל שטייניץ לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות. הוא עשה זאת כשהוא בטוח בגיבוי שיש לו מראש הממשלה. עם ש"ס או בלעדיה הפטור יבוטל, הכריז שטייניץ בביטחון גמור.
הכל התנקז ליום אחד בצהרי חודש יולי של אותה שנה, היום שבו היתה אמורה ועדת הכספים להצביע על ביטול הפטור ממע"מ כחלק מחוק ההסדרים. במסדרונות הכנסת נפוצו כל אותו היום שמועות כאילו נתניהו חזר בו מהכוונה לבטל את הפטור, אבל בלשכות ראש הממשלה ושר האוצר המשיכו לשדר עסקים כרגיל: הפטור יבוטל.
בשלב מסוים דיווחו באוצר על מתווה חדש שביקש נתניהו — פריסת ביטול הפטור על פני שלוש שנים. כמה שעות לאחר מכן השתנתה התמונה מהקצה אל הקצה. נתניהו חזר בו לגמרי מהכוונה לבטל את הפטור, בניגוד להבטחתו או מה שהיה אפשר לפרש כהבטחתו, ובניגוד לדעתו של שר האוצר שטייניץ, שחזר והצהיר עד לרגע האחרון שהפטור יבוטל ונתפס עם המכנסיים למטה.
שר האוצר לפיד לא נשמע מודאג בסוף השבוע האחרון. התקציב מבחינתו מוכן, והוא מעריך שלנתניהו אין אינטרס לפרק את הקואליציה. כנגד האמירות של נתניהו שלא ייתן לפרוץ את יעד הגירעון הוא שולף את העובדה שנתניהו ושטייניץ הם אלה שהביאו את הגירעון ב־2012 לרמה של 4.2%. לפיד בכלל לא מבין את האמירות של החרדים כאילו נתניהו אמר להם שהוא מתנגד לחוק 0% מע"מ, הרי לו, ללפיד, הבטיח נתניהו תמיכה בחוק, וגם הצביע בעדו בממשלה.
ללפיד כמעט אין ספק — הגירעון בשנה הבאה יעלה לרמה של כ־3.5%, עם מע"מ 0% ועם תוספת לביטחון ובלי מסים נוספים, ונתניהו יחתום על זה. אבל אולי צריך להיות לו ספק, אולי הוא בכל זאת צריך להיות קצת מודאג שמא יעשו לו "תרגיל שטייניץ". כי אצל נתניהו הדברים אף פעם לא כמו שהם נראים.