איך מוסיפים לביטחון בלי להעלות את הגירעון?

איך מוסיפים עוד כסף למערכת הביטחון ושומרים שהגירעון, כלומר הפער בין הוצאות הממשלה להכנסותיה, לא יעלה על 32 מיליארד שקל (3.2% מהתוצר)? זו המשימה שהטיל השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו על פקידי האוצר, ובראשם הממונה על התקציבים אמיר לוי.

שלושה תרחישים ביקש נתניהו. בתרחיש הראשון תקציב הביטחון יגדל ב־4 מיליארד שקל, בתרחיש השני תקציב הביטחון יגדל ב־6 מיליארד שקל, ובתרחיש השלישי הוא יגדל ב־8 מיליארד שקל. בשביל לעמוד בתרחישים האלה ולשמור על הגירעון בגודל קבוע אפשר להעלות מסים או לקצץ בתקציבים אחרים, או שניהם גם יחד.

בשביל להראות עד כמה המשימה שראש הממשלה הטיל על אגף התקציבים היא בלתי אפשרית, "כלכליסט" הכין 40 צעדים אפשריים - מחצית בתחום המסים ומחצית בתחום הקיצוצים - שעומדים לרשות אגף התקציבים. הבחירה מבוססת על צעדים שאגף התקציבים הציע בשנים קודמות (למשל, ביטול פטורים ממס), ועל הסעיפים הגדולים בתקציב המדינה שניתן לדחות את הביצוע שלהם ולחסוך הרבה כסף.

"כלכליסט" מזמין גם אתכם לנסות ולהרכיב חבילה שתאפשר לממן את התוספת לביטחון מבלי להגדיל את הגירעון. כנסו ללינק הזה, הורידו את קובץ האקסל, סמנו את המתווה הנכון לדעתכם ושלחו לנו בחזרה לכתובת mail@calcalist.co.il

הצירופים השונים המוצגים כאן מעידים עד כמה כל אחת מהחלופות האלה קשה עד בלתי אפשרית לביצוע. בשביל לדחות תוספות שכר או להעלות את ההפרשות לפנסיה תקציבית צריך לצאת למלחמת עולם מול ההסתדרות, ההצעה לקצץ בקצבאות ביטוח לאומי עלולה להצית מחאה ציבורית, דחיית ביצוע פרויקטי תשתית עלולה לפגוע בצמיחה ובפעילות הכלכלית של המשק, וכך גם העלאות מסים אחרות. בקיצור, מדובר בכאב ראש לא קטן.

הואיל ומדובר באתגר גדול במיוחד, ההערכה הרווחת כעת בירושלים היא שנתניהו לא יקצץ ולא ייגע במסים, אלא אם הוא מעוניין לצאת למלחמה עם שר האוצר שלו. במקום זאת, הוא צפוי להגדיל את הגירעון הממשלתי כגודל התוספת לתקציב הביטחון.

בהערכה שהתוספת תהיה באזור ה־4 מיליארד שקל, המשמעות היא שהגירעון יגדל ל־35 מיליארד שקל (במקום גירעון מתוכנן של 25 מיליארד שקל), שהם 3.5% מהתוצר; וזה עוד לפני התוספות החד־פעמיות שמערכת הביטחון ודאי תקבל בהמשך השנה על חשבון תקציבי משרדים אחרים ורזרבות סמויות שמסתתרות בתקציב.

shaul.amsterdamski@calcalist.co.il