"מחצבה זה ג'יפה. אנחנו רוצים שזה יהיה נעים"

אף שחברת אבן וסיד הוקמה על ידי ההסתדרות ב־1935, מנכ"ל החברה מנחם אינטרטור טוען כי הנתונים שהביאו לזכיית החברה במקום השלישי בתחרות המעסיק החברתי של "כלכליסט" וקרן מעגלים נבעו מהבעלים הנוכחי - קבוצת רדימיקס שהיא חלק מתאגיד CEMEX המקסיקני. "אמנם היינו חברה הסתדרותית, אבל הדאגה לעובד לא באה מכיוון הסתדרותי. הדאגה לעובד מושתתת על תרבות ארגונית. עובד שבא לעבודה מרוצה עובד יותר, תורם יותר לרווחיות של החברה. מכאן בא המוטו שלנו. כל מה שאנחנו נותנים אנחנו מקבלים בריבית דריבית חזרה".

האם ועד העובדים, שקיים באבן סיד, תורם או גורע מהיכולת להיות מעסיק חברתי?

"ברדימיקס אין ועד. אצלנו יש ועד מסיבות היסטוריות ואני משתף את הוועד. אני לא רואה בזה נטל. הם גורמים לכך שהדברים ייעשו בצורה חיובית".

מנחם אינטרטור מנכ"ל אבן וסיד צילום: ענר גרין

האם צריך ועד עובדים באבן וסיד?

"אני חושב שלא צריך ועד, אבל אני סובייקטיבי. בכל מקרה אני לא מרגיש שהם משקולת. הם לא מפריעים לי".

מגיעים לכל אירוע משפחתי

אבן וסיד היא חברה של מחצבות. תפקיד העובדים שלה הוא לגרוס הרים כדי לספק חומרי גלם לתערובות בטון. מדובר בעבודה לא נעימה במיוחד, בסביבה מלוכלכת ורועשת, ביום פעילות שהוא די מנוטוני. למרות זאת עובדי אבן וסיד כמעט לא עוזבים את החברה. לדברי אינטרטור, ב־2013 עזבו את החברה כעשרה עובדים בלבד מתוך 300 עובדים. הוותק הממוצע בחברה הוא 17, שנה וזה לא פשוט ודי חריג בתעשייה כבדה.

אז למה זה קורה באבן וסיד? קודם כל תנאים. שכר העובדים גבוה ואין עובד אחד שמקבל שכר מינימום. אינטרטור מוכן לומר שהשכר של העובדים שלו גבוה מהממוצע במשק, אך מסרב לומר עד כמה. "בכל ינואר אנחנו יושבים על הסכמי שכר, וב־5–6 השנים האחרונות בכל שנה העובדים קיבלו מעבר למדד ושיפרו את מצבם". על השאלה אם עובד באבן וסיד יכול לקיים משכרו משפחה בכבוד בישראל של היום, אינטרטור עונה בכן מהדהד.

בסוף כל שנה העובדים מקבלים בונוס של משכורת עד משכורת וחצי. כמו כן, עובדים שמעוניינים לפרוש בגיל 57 עם 30 שנות ותק זכאים לפנסיה תקציבית עד גיל פרישה. מדובר בתנאים די חלומיים, אך אינטרטור טוען כי יש בארגון שלו עובדים שעומדים בסטנדרטים האלה ולא מעוניינים לפרוש.

אבל העסקה חברתית היא לא רק שכר - היא גם מאפשרת לפתוח בפני העובדים אפשרויות קידום, להעסיק אוכלוסיות מגוונות, לדאוג לבטיחות העובדים ולתת להם תחושה של כבוד.

"מחצבה זה די ג'יפה", מודה אינטרטור. "אבל אנחנו החלטנו שעושים את זה כמה שיותר נעים. איפה שאפשר לעשות גינות ופינות נוי אנחנו עושים. וזה מתחיל ממעורבות עובדים. פעם בשנה עושים יום חזות מפעל שבו העובדים באים ביום שישי, היום הפנוי שלהם, ועוסקים רק בלייפות את המחצבה. אחר כך אנשים באים לעבוד ורואים מקום נעים, הם מרגישים בבית וזה שלהם - הם עשו את זה".

איך יוצרים תחושת שייכות של עובד?

"קח למשל שמחות של עובדים. ליו"ר שלי איציק בז'רנו יש 1,000 עובדים. בכל שמחה ואירוע של עובד אנחנו מגיעים, ויש לנו לפעמים שניים או שלושה כאלה בערב - הוא תמיד בא, אני לא עומד בקצב שלו. אין לך מושג מה זה עושה לעובד. בשנתיים האחרונות הכנסנו מתודולוגיה של Lean Management, שמתבססת על כך שכל מה שאנחנו משפרים מגיע מהעובדים. העובדים נוכחים בישיבות הבוקר, יודעים מה היעדים, לאן צריכים להגיע, הם מרגישים חלק מההנהלה".

מושבים אורתופדיים בשופל

חלק מהקשר עם העובד מתבטא בתשתיות שהחברה מספקת בעבודה השוטפת. "העבודה היא עבודה קשה. להיות בחום בחוץ כל היום", מסביר אינטרטור. "עד 2008 אבן וסיד הפסידה עשרות מיליונים. היו שנים כמו 2005–2004 שהפסדנו בהן 30–20 מיליון שקל. מאז שרדימיקס נכנסו קנינו ציוד חדש, השקענו בתשתיות, הבאנו שופלים עם מזגנים - היום אתה נכנס לשופל וזה כמו מכונית פרטית לכל דבר. יש כיסאות אורתופדיים. אתה שואל איך לא נשחקים? כי יש לעובד הרגשה טובה. כשמשקיעים בציוד הם מרגישים שמשקיעים בהם והם נותנים בחזרה. היום אנחנו חברה רווחית".

מה לגבי בטיחות ותאונות עבודה?

"כל ישיבה בחברה, בכל נושא, נפתחת בנושא בטיחות. בעבר היו אירועי בטיחות, אבל התרבות הארגונית של רדימיקס שינתה את זה. לפני שרדימיקס נכנסו - לפני 6–7 שנים - היו בכל שנה 25–20 אירועי בטיחות עם פצועים. ב־2013 היה אירוע אחד. גם ב־2014 לצערנו יש אירוע אחד".

איך יוצרים קשר עם העובדים בשטח? זה אפשרי?

"פעם בחודשיים אני עושה שולחן עגול עם עשרה עובדים מכל ענפי החברה. זה דיון של שעתיים, שעתיים וחצי של לימוד וישיבה לברר איך הם חושבים שאפשר לשפר ולטפח את החברה. שם עלה רעיון של ערכת אבל. פעם כשהיינו הסתדרותיים היינו מפרסמים מודעת אבל בעיתון במקרה של אבל של עובד, לא עלינו. בא העובד בישיבה ואמר המודעה לא עושה לי כלום, אבל משפחה שיושבת שבעה צריכה כיבוד בסיסי - קפה, תה. היום עוד לפני ההלוויה אנחנו מביאים למשפחה שלושה ארגזים של כל מה שצריך לשבעה. אני מגיע לכל עובד שיושב שבעה, ואין משפחה שלא יוצאת מגדרה בגלל זה. הרבה פעמים זה לא עולה יותר כסף".

לאן עובד מחצבה יכול להתקדם?

"בז'רנו התחיל בקבוצה כמנהל מפעל בטון. לפני 25 שנה הגעתי כמנהל מפעל. לכל תפקיד שמתפנה קודם כל אנחנו מחפשים איוש פנימי. אם יש מישהו שאפשר לקדם אנחנו מקדמים אותו, ואז אנשים מבינים שכדאי להם להצטיין. אנשים שהבאנו מבחוץ הם בדרך כלל לא הצלחה גדולה. אבל עובד מבפנים, אתה מכיר את הפלוסים והמינוסים שלו, אתה יודע מה אתה מקבל ואתה לא מופתע. אתה יודע בדיוק איפה צריך לחזק אותו".