תקציב הביטחון יגדל בלפחות 7 מיליארד שקל

התוספת לתקציב הביטחון עשויה לגדול בעוד מיליארד שקל ולעמוד על 7 מיליארד שקל, כך מסתמן בימים האחרונים. אתמול נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד לפגישה בארבע עיניים בנוגע לתקציב המדינה. הפגישה הסתיימה בלא סיכומים סופיים ובימים הקרובים ייפגשו השניים שוב.

בוגי יעלון ובנימין נתניהו צילום: אריאל חרמוני

ככל הידוע השניים הגיעו להבנות במרבית הנקודות שהיו במחלוקת: הם מסכימים על יעד גירעון של כ־3.4%, על כך שלא יועלו מסים ועל כך שחוק 0% מע"מ יעבור. עם זאת, עדיין לא ברור כמה תוספת תינתן לתקציב הביטחון. בשבוע האחרון לפיד הסכים להגדיל את התוספת לביטחון ל־6–7 מיליארד שקל, אולם נראה כי בסביבתו של נתניהו טרם התגבשה ההחלטה כמה להוסיף לתקציב הביטחון, זאת למרות שבסביבתו דיברו בשבועות האחרונים על תוספת של כ־8 מיליארד שקל לביטחון. במשרד הביטחון דרשו תוספת של 11 מיליארד שקל, ותיאורטית, על פי יעד הגירעון שהוסכם, יכולה מערכת הביטחון לקבל תוספת גבוהה יותר מזו שלפיד מסכים לה.

נתניהו ולפיד ייפגשו שוב בימים הקרובים

כפי שפורסם בעבר ב"כלכליסט", נתניהו מחויב לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שנחשב לאחד האנשים הקרובים לו ביותר בתוך הליכוד. לפיכך, היה קשה לראות כיצד נתניהו לא הולך לקראת יעלון בדרישותיו התקציביות – במיוחד בתקופה שבה הליכוד סובל מקשיים פוליטיים פנימיים.

בעיה עם שארית התרגיל של נתניהו ולפיד רחוק שנות אור מהמציאות האוצר מתקשה להעריך את הכנסות הממשלה, הלמ"ס מציגה ירידה בפעילות המשק ונראה שבעתיד לא יהיה מנוס מהעלאת מסים אמנון אטד, תגובה אחת לכתבה המלאה 

הפגישה שהתקיימה אתמול הסתיימה בניגוד לצפוי, לאחר שבסוף השבוע פורסם כי הצדדים קרובים להבנות בנוגע לתקציב המדינה. לנוכח פרסומים אלה, דובר כי הפגישה בין השניים אתמול תהיה לצורך סגירת ההבנות הסופית על התקציב.

הפגישה, שהתקיימה בארבע עיניים, החלה אתמול ב־14:30 בלשכתו של נתניהו. לדברי מקורבים הפגישה התקיימה באווירה טובה, אך היא הסתיימה כעבור כשעה בלי הסכמות. לאור זאת אי אפשר שלא לתהות באשר לאופי הפרסומים מסוף השבוע לגבי ההסכמות בין הצדדים.

על פרטי ההסכם עמלו בשבוע האחרון, מאז פגישתם האחרונה של הצוותים המקצועיים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר מול הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי, וכן עסקו בנושא אייל חיימובסקי, ראש לשכתו של נתניהו, והלל קוברינסקי, מקורבו של לפיד. פגישה נוספת בין השניים צפויה להתקיים בתוך כיומיים, וגם היא תהיה בארבע עיניים.

אישור התקציב מתעכב, בביטחון לא מתפשרים

הדיונים על תקציב המדינה נמתחים עד לרגע האחרון, כשעל פי לוח הזמנים המקורי הממשלה היתה אמורה להתכנס לאישור התקציב ב־11.9. הכנסת תחדש את פעילותה בסוף חודש אוקטובר, אז רצוי שהתקציב כבר יגיע לוועדת הכספים שתחל את דיוניה, שכן על התקציב להיות מאושר עד סוף השנה.

למרות העיכוב הרב בלוח הזמנים, במשרד הביטחון נשארים בצורים בעמדתם כי בכדי לסיים את 2015 הם זקוקים ל־11 מיליארד שקל. במערכת הביטחון מבקשים עוד 8.5 מיליארד שקל לשנה למשך 3-6 שנים. כלומר תקציב הביטחון שעמד על 51 מיליארד שקל ב־2014 (לא כולל תוספות של 4.75 מיליארד שקל שניתנו לו במהלך השנה) יעמוד ב־2015 על 70.5 מיליארד שקל.

לפיד הגיש תקציב עם תוספת של 2.5 מיליארד שקל, בביטחון דרשו תוספת של 19 מיליארד שקל, כששני הצדדים יידעו כי ייאלצו להתפשר ורצו לאפשר לצד השני לייצר תמונת ניצחון.

אם נקבל את הנחות מערכת הביטחון, שלפיהן בהינתן מבנה התקציב כמו שהוא 11 מיליארד שקל הכרחיים עבורה כדי לעבור את 2015 וסכום נמוך מכך ידרוש שינוי מהותי, למשל קיצוץ בפנסיות התקציביות, הרי שלא יכול להיות שנתניהו ולפיד יסכימו לתת לה פחות.

נכון לעכשיו, אף אחד מהצדדים לא מעלה דרישות התייעלות או רפורמות יחד עם התוספת החלקית. כל עוד לא יכניסו השניים את ידיהם לבוץ ויביאו לשינוי אמיתי, הם ייאלצו להגדיל את תקציב הביטחון במהלך השנה, בדיוק כמו שעשו בכל שנה עד כה ואפילו מראש דאגו לכך שיעד הגירעון יאפשר להם לעשות זאת.

כך ייצאו כולם מנצחים – משרד הביטחון התפשר לטובת התקציבים האזרחיים, שר האוצר לא נכנע למשרד הביטחון, ראש הממשלה הביא לפשרה ומי יזכור בעוד חצי שנה מה סוכם? במהלך השנה נזכה לראות תוספת של מיליארד פה, תוספת של מיליארד שם, דרך ועדת כספים, תחת פרופיל נמוך, ואם יצליחו אז גם יחד עם אמתלה כזו או אחרת, כמו זירוז פינוי צה"ל לשדה דב לתאריך שנקבע עוד לפני כן.

סיבה נוספת שהאוצר יתעקש לא לתת הכל עכשיו, מעבר לכבודו, היא נקודת המוצא של הוויכוח על התקציב הבא – זו תהיה כמובן התקציב שייקבע עכשיו. דבר אחד ברור: אם לא ידרשו כעת שר האוצר וראש הממשלה שינויים משמעותיים במבנה תקציב הביטחון, המפסידים העיקריים יהיו אנחנו.

לאיזה מתווה גירעון מתכוון לפיד לחזור ב־2016?

כשקובעים את מסגרת התקציב לא מתייחסים רק לשנה אחת, חייבים לקחת בחשבון גם את 2016, וסביר להניח שפקידות האוצר גם עושה זאת. אם יתקבלו ההסכמות עליהן דובר בסוף השבוע, כבר היום אפשר להבין את השלכותיהן בנוגע לגרעון העתידי.

גם אם תקציב הביטחון יעמוד על 6 מיליארד שקל, קשה להאמין כי שר האוצר ורה"מ יחליטו על קיצוץ נוסף בתקציב, מעבר לקיצוץ בבסיס בגובה 2 מיליארד שקל שנעשה לאחרונה. כך שאם כ־2.5 מיליארד שקל יגיעו מתוך הגידול בתקציב (שעומד על 8 מיליארד שקל), יתרת הסכום, 3.5 מיליארד שקל, שיגיעו כ"קופסה" יהיו למעשה פריצה של המסגרת התקציבית, שתמומן על ידי הגדלת הגירעון.

גירעון של 3.4% הוא בפועל כ־38 מיליארד שקל והחשש של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג הוא שמדובר בגירעון מבני. זאת בשונה מ־2008 או 2011, אז היו משברים עולמיים והפיתרון הכלכלי להתמודד עימם הוא לא להקטין את ההוצאות, למרות הירידה בצד ההכנסות. אך גירעונות אלה אמורים לקטון כאשר המשבר חולף.

במקרה הנוכחי, במשרד האוצר מדברים על תחזית צמיחה של 2.8% ומסבירים שהיא קרובה לפוטנציאל הצמיחה של המשק, שעומד על 3%. כלומר, יחסית המשק במצב טוב מבחינת צמיחה, כך שהגירעון נוצר מסיבות פנימיות – גידול בתקציב הביטחון, והוא לא יקטן מעצמו.

ב־2015 היינו אמורים להיות עם יעד גירעון של 2.5% ובשנת 2016 עם יעד גירעון של 2%. הגידול בתקציב עומד על 2.6% וב־2016 הוא יעמוד על שיעור דומה. שיעור הצמיחה יעמוד גם הוא על שיעור דומה, מה שמגדיל באותה מידה את הכנסות המדינה כך שלמעשה יעד הגירעון ייאלץ להישמר על 3.4%.

בכנס של "כלכליסט" בתחילת החודש אמר לפיד כי "בתקציב 2016 נצטרך לחזור למתווה גירעון יורד". לפיד לא התחייב על יעד גירעון מסוים, אולי קיווה כי לא נזכור שעל פי המתווה יעד הגירעון אמור לעמוד על 2%. כדי שהוא באמת יעמוד על 2% יצטרך האוצר לבצע התאמה של 1.4% – כלומר לצמצם את ההוצאות או להגדיל את ההכנסות בהיקף של 15–20 מיליארד שקל.

גורמים בסביבת האוצר אומרים כי יעד הגירעון ב־2016 יעמוד על 2.5% – סוג של מתווה יורד, תלוי ביחס למה. במקרה כזה ההתאמות יהיו של כ־14.5 מיליארד שקל. סכומים אסטרונומיים אלה הם עוד התרחיש האופטימי, במידה ובאמת נזכה לצמיחה יחסית גבוהה. משבר עולמי או עוד מבצע צבאי בעזה (או בצפון) שיפגעו בצמיחה יגדילו את הפערים עוד הרבה יותר.

כדי להגיע להתכנסות בהיקפים כאלה, בהנחה שלא נזכה לראות ביטול פטורים או רפורמות משמעותיות, כפי שלא ראינו בשנתיים האחרונות, המסקנה הבלתי נמנעת היא כי ב־2016 תהיה העלאת מסים משמעותית. אז כנראה שינסו למכור לנו אותה בצורך חשוב, עבור תקציביים חברתיים שאמורים להגדיל צמיחה, במקום להגיד לנו את האמת – המסים ב־2016 נועדו לממן את הגידול בתקציב הביטחון היום.