חצי שנה עבודות שירות לנציב מס הכנסה לשעבר יאיר רבינוביץ' שהורשע במרמה
רבינוביץ' הורשע בכך שסיכם מראש עם מתמודד במכרז על נכס המשביר לצרכן בטבריה שלא יעלה את הצעתו במהלך ההתמחרות, תמורת 50 אלף דולר. רבינוביץ' ישלם בנוסף קנס של 150 אלף שקל ויפסל למשך 3.5 שנים מלכהן כדירקטור בחברות ציבוריות
נציב מס הכנסה לשעבר, יאיר רבינוביץ', שהורשע בעבירות של צד להסדר כובל וקבלת דבר במרמה, נידון היום (ג') בבית המשפט המחוזי בירושלים ל-6 חודשי עבודות שירות, קנס של 150 אלף שקל ופסילה למשך 3.5 שנים מכהונה כדירקטור בחברות ציבוריות.
- הפרקליטות דורשת מאסר בפועל ליאיר רבינוביץ'
- לא מבקשים רשות: על בכירים, מסים ופלילים
- נציב מס הכנסה לשעבר, יאיר רבינוביץ', הורשע במרמה והסדר כובל
אם לא יוגש עליו ערעור על גזר הדין, תופסק כהונתו של רבינוביץ' כדירקטור בחברות אל על ובמדיגוס.
על חברת אפיקי S.I.G נכסים שבשליטת ריבנוביץ', אשר דרכה בוצעו העבירות, הטיל השופט עודד שחם קנס של 400 אלף שקל.
על פי הכרעת הדין שניתנה בחודש מאי,
רבינוביץ' ושותפו יעקב בר נפגשו בסמוך לישיבת התמחרות לרכישת נכס של המשביר לצרכן בטבריה עם דורון פרימוביץ', הבעלים של חברת ארזים. בפגישה הם סיכמו איתו כי במהלך ההתמחרות לא יציעו בשם חברתם, אפיקי S.I.G נכסים, הצעה גבוהה יותר מההצעה הראשונית שהוצעה על ידה – 2.025 מיליון דולר. בתמורה לכך התחייב פרימוביץ' כי אם תזכה חברתו ארזים בהתמחרות, ותרכוש בפועל את הנכס, הוא ישלם לרבינוביץ' ובר סכום כסף.
לאחר סיומה של הפגישה המקדימה הגיעו השלושה לישיבת ההתמחרות. במהלך הישיבה העלו נציגי ארזים וחברה נוספת את הצעותיהן לסירוגין, ואילו נציגי אפיק S.I.G נמנעו להציע הצעות מעבר להצעה הראשונית. ארזים זכתה לבסוף בהתמחרות תמורת 2.250 מיליון דולר. רבינוביץ' ובר קיבלו לאחר מכן מפרימוביץ' כ-50 אלף דולר במסגרת ההסדר ביניהם. בנסיבות אלה, כך הכרעת הדין, השלושה היו לצד להסדר כובל שמטרתו לפגוע או להפחית תחרות, ובנוסף הם קיבלו במרמה את הנחתם דעתם של המפרקים בדבר תקינותו של הליך ההתמחרות.
השופט שחם: "חומרה לא מבוטלת"
בגזר הדין דחה השופט שחם את בקשת באי כוחו של רבינוביץ', עוה"ד נבות תל-צור ואריאל כפרי, לבטל את הרשעתו של רבינוביץ' וכתב: "בחינת נתוני המקרה שבפניי מעלה תמונה של חומרה לא מבוטלת". הוא הוסיף כי " יש ממש בטענת המאשימה כי מדובר בהסדר כובל הנוגע לעניין שהוא בגרעין הקשה של עבירות הגבלים עסקיים (מחיר, רווח). יש גם ממש בטענתה, כי בהסדר שגיבשו הצדדים היה פוטנציאל ממשי לפגיעה בתחרות, שכן היה בהסדר כדי לשלול את חופש הפעולה הניכר שהיה לנאשמים, עובר לגיבושו, בהעלאת המחיר המוצע במסגרת ההתמחרות. הלכה למעשה, גם יושם ההסדר על ידי הנאשמים, הן במהלך ההתמחרות, הן בגביית התמורה המוסכמת. בכך אף נפגע מוסד ההתמחרות פגיעה מהותית. מנגד, בסופו של דבר לא פגע ההסדר בפועל באינטרס הנושים להשיא את התמורה שתתקבל עבור הנכס".
לגבי העבירה של קבלת דבר במרמה שבה הורשע רבינוביץ' כתב השופט כי "הייתה במקרה זה פגיעה ממשית ברצון החופשי של המפרקים ובחופש הפעולה שלהם. המפרקים ניהלו, בלא יודעין, התמחרות שהייתה נגועה בבסיסה בהסכמה אסורה בין המתחרים כביכול. הם הכריזו על זוכה. הם אף פנו לקבל אישור של בית משפט להתמחרות האמורה. הם לא היו עושים כן, אילו ידעו על מצב הדברים לאשורו. פגיעה זו בערך המוגן מתחדדת נוכח העובדה, שהמפרקים שימשו הלכה למעשה כידו הארוכה של בית המשפט".
ויקטור מדינה על רבינוביץ': "מעידה חד פעמית"
במהלך הטיעונים לעונש הפרקליטות ביקשת להטיל עונש מאסר בפועל של 10-6 חודשים וקנס כספי של 200-100 אלף שקל על רבינוביץ'. באי כוחו ביקשו לגזור עליו עבודות שירות, ולקבוע כי חרף ההרשעה הוא אינו מנוע מלכהן כדירקטור בחברות ציבוריות. זאת לאור עברו הפלילי הנקי ותרומתו לחברה.
בין עדי אופי שזומנו מטעמו של רבינוביץ' היה ויקטור מדינה – מי שהיה מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל, וכיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר ובנק מזרחי וכיו"ר כיל ומגדל. "אחרי שעזבתי את המגזר הציבורי חרה לי לראות בכירים במס הכנסה מציעים איך לנצל פרצות בחוק, חוק שהם אחראיים לאכיפתו", העיד מדינה. "לזכותו של יאיר הוא בין הבודדים שלא הסכים לעולם לייעץ לתאגידים איך לנצל פרצות ולשלם פחות מס, זה מצביע על אופיו של אדם. אני חושב שליאיר הייתה מעידה חד פעמית. זה לא מתיישב עם האופי של יאיר שאני מכיר 30 שנה".
רבינוביץ' עצמו פרץ בבכי כאשר התבקש לומר מילים אחרונות לבית המשפט בשלב הטיעונים לעונש. בא כוחו תל-צור הקריא דברים שכתב. "עסקתי בנושאים כבדי משקל שלרבים היו אינטרסים אישיים, כספיים ואחרים, מהותיים ביותר, ומעולם לא דבק בי רבב. אני מכבד את בית המשפט והחלטתו אולם מבקש להדגיש שבזמן אמת ועד להכרעת הדין לא חשבתי שהיה במעשי משום עבירה. כל המשפט מבחינתי הוא אירוע טראומתי שגרם לי טלטלה, בושה וחשבון נפש".
את המדינה ייצגו עורכי הדין רעות גורדון כץ ועומרי קופלר, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.