חקר ביצועים: מיוקר המחיה ועד מחיר התוקפנות הצבאית של פוטין
מה הדבר הכי שנוא על הישראלי? לצאת פראייר, קטעי חשבונאות יצירתית בתקציב, סרט השיווק של אלטשולר שחם ועוד
09:4614.10.14
תפוח
יותר בריא, יותר זול
צילום: .shutterstock "ירקות ופירות נמכרים כאן במחירים גבוהים מאשר בישראל, אבל כל השאר זול יותר", אמר ל־ynet מחולל מחאת המילקי בברלין. את הנקודה הזאת פספסו מי שהצטרפו לגל ההתלהמות שהתעורר סביב חשבונית מעדן החלב. זה אירוני, כיוון שמדינות המערב נלחמות כיום במגיפת השמנת יתר שתודלקה במשך עשורים בג'אנק פוד זול מדי ובפירות וירקות יקרים מדי. מילקי בזול הוא נחמד בפייסבוק, אבל שייך לקבוצת מוצרים שצריכה לא זהירה שלהם נקשרה בהשמנה ובמחלות. בארצות הברית כבר מגבילים מכירת משקאות ממותקים בבתי ספר, בדנמרק גובים מס מיוחד על מזון שמן ובבריטניה שוקלים צעדים דומים. אז במקום לייחל לג'אנק פוד זול יותר, קחו תפוח. הוא עדיין זול יחסית.
גיל קליאן
רמי לוי
פראיירים מתחלפים
צילם: אוראל כהן מה הדבר הכי שנוא על הישראלי? לצאת פראייר. לכן הוא מתקומם בדיוק במקום שבו הפראייריות שלו מתפרסמת ברבים. זה לא המילקי או הקוטג', שני מוצרים זניחים יחסית בסל ההוצאות: זאת חשיפת הפראייריות שמעצבנת אותו. ברשתות הקמעונאיות זיהו את העניין הזה והחליטו להשתמש בכוח של הצרכנים נגדם. כשרמי לוי, למשל, ראה את מחאת המילקי נדלקת, הוא השתמש בנשק הפראיירי: מהיום מילקי בשקל. התוצאה: זינוק של עשרות אחוזים ברכישות המילקי. רשתות נוספות זיהו את המגמה והורידו אף הן את מחיר המילקי. החישוב פשוט: נפסיד חודש־חודשיים על מוצר אחד, ונגיד לצרכנים "אצלנו יוקר המחיה זה דבר ראשון, אלה היצרנים שאשמים". לוי, בעצם, המציא נשק לכיבוי מחאה צרכנית.
גולן פרידנפלד
אנדורן
חשבונאות יצירתית במיטבה
צילום: עומר מסינגר מדי שנה שוזר האוצר בהצעת התקציב קטעי חשבונאות יצירתית, אבל השנה מדובר בפנינה שחלקים ניכרים בה הם זריית חול בעיניים. "היקף ההתאמות הנדרש הינו 3.7 מיליארד שקל בצד ההוצאה ו־3.3 מיליארד שקל בצד ההכנסה", נכתב שם. אבל מאותם 7 מיליארד שקל, כמעט 5 מיליארד הם לא יותר מהתחכמויות: כאלה הם, למשל, הצעדים ל"העמקת הגבייה", שכבר אושרו בממשלה ובכנסת ופשוט לא מומשו עד כה; משיכת מאות מיליוני שקלים כדיבידנד מחברות ממשלתיות, שבאוצר יודעים היטב שתאלץ את המדינה להפריט את החברות במחיר מופחת; או הנפקת אג"ח של הרכבת כדי לאפשר קיצוץ בתקציב משרד התחבורה, שברור שתחייב את הגדלת הסובסידיה לחברה הממשלתית. שלא לדבר על העברת מיליארד שקל מקופת קק"ל כדי להציג את התמורה ממכירת קרקעות המדינה כפעולה להקטנת הגירעון. אלא שמכירת קרקעות רק מממנת גירעון, לא מקטינה אותו: בניגוד לגביית מסים, קרקעות אי אפשר למכור לנצח.
אמנון אטד
אופניים חשמליים
הבן החורג של הכביש
צילום: בלובמרג לא חמאס, לא דאעש, לא האבולה ובטח לא זיהום האוויר. הדבר הכי מסוכן לילדים שלכם הם אופניים חשמליים. כך לפחות מספרים לנו התחקירים בעיתונים וחוקי העזר ההולכים ומתרבים. מתחילת 2014 נפגעו 142 אנשים בתאונות של אופניים חשמליים. 142! מדובר ב"תופעה מדאיגה" ש"מעוררת שאלות חדשות". הדאגה במקומה, אבל בתופעה טעו. הדבר שצריך לדאוג ממנו הוא תאונות דרכים, שפוגעות בכ־24 אלף אנשים בשנה. 24 אלף, וכ־300 הרוגים, לפי הסטטיסטיקה. הבעיה אינה אופניים. הבעיה היא מדינה מכורה לדלק וסתומה במכוניות, שמסרבת לקבל כלי תחבורה נקי, חסכוני ויעיל כמו אופניים חשמליים. הבעיה היא שאף אחד לא אומר לצעירים שבישראל, בעיר, עדיף בלי אוטו.
אוריאל דסקל
פוטין
פתח פה גדול מדי
צילום: אי פי איי לצד הפירושקי והביף סטרוגנוף המסורתיים יעלה בקרוב על שולחנות האוכל ברוסיה מאכל חדש: בשר קרוקודיל מהפיליפינים, שייבואו אושר בימים האחרונים. מטרת היבוא של הבשר האקזוטי היא התמודדות עם המחסור הגובר בבשר בקר וחזיר, שנוצר במדינה לאחר שהנשיא פוטין הטיל באוגוסט אמברגו על יבוא מזון מהמערב, בתגובה לסנקציות שהוטלו על רוסיה. אזרחי רוסיה מתחילים להרגיש עכשיו על בשרם, תרתי משמע, את מחיר התוקפנות הצבאית של פוטין — אבל נראה שלעם הרוסי למוד הסבל יש עדיין למה לחכות: לאחרונה פרסם העיתון הממשלתי הרשמי "רוסיסקיה גזטה" מאמר שמשבח את מעלותיהם הקולינריים של עוד סוגי בשר "יוצאי דופן", כגון היפופוטם, קנגורו ויען. פריאטנבוֹ אפטיטה!
נרי ג'ונסון
4Chan
האויב החדש
כריסטופר פול צילום: בלומברג לרוב הגולשים השם 4Chan אומר מעט. לגיקים הוא אומר הרבה. 4Chan, שהקים כריסטופר פול, היא מערכת פורומים ותיקה שמשמרת את רוח האינטרנט האנרכיסטית של פעם, ושחבריה אחראים לתופעות נודעות כגון LOLCats, וגם ידועים בחיבתם לפלרטט עם גבולות החוק והטעם הטוב. הם עשו זאת כשפרסמו לראשונה את תמונות העירום של ג'ניפר לורנס, ושוב בסוף השבוע, כשפרסמו רבבות תמונות וסרטונים פורנוגרפיים של משתמשי האפליקציה סנאפצ'ט, ובהם קטינים. בכך הקהילה הממזרית לימדה אותנו שיעור על אשליית האנונימיות, אבל גם הציבה אתגר בפני רשויות החוק בעולם. ב־4Chan פולשים לפרטיות, וחורצים לשון למערכת החוק המסורבלת, שגם מתקשה לתפוס את העבריינים וגם לא פועלת נגד אלה ש"רק מספקים את הפלטפורמה".
דור צח
אלטשולר
התוצאות מדברות?
צילום: עמית שעל סוף השנה מתקרב ואיתו המבצעים לסוכנים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, ושוב הדובדבן שמובטח לסוכנים שיעבירו לקוחות הוא חופשות מפתות בחו"ל. נכון, רק לפני כמה שבועות הוציאה המפקחת על שוק ההון דורית סלינגר טיוטה שאוסרת על מבצעים כגון אלו, אבל השוק ממשיך כאילו כלום. קחו את בית ההשקעות אלטשולר־שחם שהוציא לאחרונה סרטון קצבי ומפתה עתיר צילומי חופים, נופים ומסיבות ומבטיח למעבירים המצטיינים "נפגשים בשדה התעופה". בעולם שבו תוצאות בתי השקעות היו מדברות בעד עצמן אפשר היה לצפות שאלטשולר־שחם, שדווקא נהנה מביצועים טובים בהשוואה למתחרים, לא יזדקק לאמצעי שיווק שכאלו על מנת למשוך לקוחות. אבל כשאפילו מובילי הטבלה נזקקים לדיל בנוסח "תן לקוחות, קח אגאדוּ", ברור שאין שום קשר בין הביצועים ובין המוצרים הפיננסיים שדוחפים לנו.
אתי אפללו
הממשלה
משילות זה פופטיץ
צילום: אימג'בנק, Gettyimages ארבעה שרים בלבד וראש הממשלה נשארו בחדר כדי לאשר את תקציב 2015. כל השאר השאירו פתקים, כולם, למעט עמיר פרץ, עם המילה "בעד", והסתלקו. שמונה־תשע שעות של דיונים על ההחלטה הכלכלית הכי חשובה שצריכה לקבל ממשלה הן כנראה יותר מדי עבור שרי הממשלה ה־33. על הרקע הזה, כמה מרגיז להיזכר בביקורת שהשמיעו חלק מאותם השרים, שהם גם חברי קבינט, על כך שלא שותפו מספיק בהחלטות הצבאיות של מבצע צוק איתן. כשלשרי ממשלת ישראל כבר יש הזדמנות חד שנתית לקבוע איך ייראו החיים של כולנו בשנה הנכנסת, הם פשוט מעדיפים ללכת לישון מוקדם או סתם לא לבטל נסיעה לחו"ל, למרות שתאריך אישור התקציב היה ידוע לפחות עשרה ימים קודם לכן.
נעמה סיקולר
