פרשנות
מחירי המזון: יד ימין מחמירה, יד שמאל מקלה
יצרני המזון לא מתרגשים, הם כבר מורגלים שגילה משקיע יותר מאמץ בהתווית הכללים מאשר באכיפתם
דרישת הנתונים ששלח פרופ' דיוויד גילה לאיגוד המזון היא ללא ספק מהלך חריג, שיש בו לעורר סערה וחשש בקרב יצרני המזון הגדולים. אלא שהמכתב התקבל באדישות ועורר בעיקר תחושה שהממונה על ההגבלים מבקש בסך הכל לשלוח איתות אזהרה. זאת, למרות שעל פניו ייתכן ובפגישה שקיים האיגוד החודש, הופרו כללים שפרסם הממונה לאחרונה.
השלווה היחסית של יצרני המזון שנחשפו לדרישתו של גילה אינה מקרית. תמונת המצב שנוצרה בענף היא שהיצרנים מעריכים מניסיון העבר שהממונה משקיע מאמץ רב יותר בהתווית כללי המשחק מאשר באכיפתם. כך, כבר לפני חצי שנה פרסם גילה מסמך מדיניות סופי לפיו הרשות תוכל להטיל קנסות מינהליים על מונופולים שיגבו מחיר מופרז מצרכנים - פער של מעל 20% בין מחיר המוצר לעלות ייצורו.
אלא שמאז ועד היום לא הטילה הרשות קנס על אף אחת מחברות המזון המייצרת מוצרים שהוכרזו כמונופול. ברשימה זו ניתן למצוא את קוקה קולה, קפה טורקי ואפילו מעדן המילקי שעלה לכותרות בשבועות האחרונים. הרשות לא קנסה אף חברה למרות שניתן להעריך כי ישנם לא מעט מוצרים כאלה, שרווחיות החברה ממכירתם עולה על 20%.
התנהלות נוספת שיכולה להסביר מדוע בחברות המזון לא מתרגשים מהודעת הממונה ניתן למצוא בחוק המזון. אחרי שקבע כי סידור מדפים ברשתות השיווק על ידי הספקים מהווה פגיעה בתחרות, ואחרי שהדבר נאסר במסגרת חוק המזון, פרסם גילה פטור שעיקר את האיסור בחוק מתוכן והשיב את המצב לקדמותו.