ועדת השרים אישרה את הצעת חוק עוקף בג"ץ

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק של ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), שמסמיכה את הכנסת "להתגבר" ברוב של 61 חברי כנסת על פסיקת בג"ץ שפוסלת חוק של הכנסת שסותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בעבר כאשר נדונו הצעות דומות, דובר על רוב של 65 או 70 חברי כנסת ל"התגברות" על בג"ץ. המשמעות של 61 חברי כנסת היא פשוטה: הקואליציה, אפילו בהרכב המינמאלי ביותר, תוכל לגבור על בית המשפט העליון. היא אפילו לא תזדקק להסכמה רחבה יותר של חברי כנסת וביניהם חברי אופוזיציה. כלומר, לא הכנסת מתגברת לפי שקד על בית המשפט אלא הממשלה והקואליציה.

ח"כ איילת שקד, יוזמת החוק צילום: יאיר שגיא

ההצעה עברה ברוב של שמונה שרים מול שלושה: ציפי לבני ושרי יש עתיד יעל גרמן ויעקב פרי. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין התנגד להצעת החוק. בחוות דעת של עו"ד איל זנדברג, מנהל תחום משפט ציבורי במחלקת החקיקה שבמשרד המשפטים נכתב בין היתר: "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להתנגד נחרצות להצעת החוק. זאת בעיקר מן הטעם שההסדר המוצע מתיר לכנסת לפגוע בזכויות הפרט ללא מגבלה מהותית ואף הליכית, זולת הדרישה החלשה לתמיכה של 61 חברי הכנסת".

קבלת החוק עדיין רחוקה, למרות הצעד הראשון שנעשה היום. שרת המשפטים לבני תגיש קרוב לוודאי ערר על ההחלטה והקרב יימשך בוועדת חוקה. אם לא על עצם "פסקת ההתגברות" עצמה, אז לפחות על הרוב הנחוץ להכשרת חוק אשר נפסל בבג"ץ.

הדיון על עצם הלגיטימיות של ההתגברות מתקיים מזה שנים רבות: מצד אחד, סמכותה של הכנסת לחוקק באשר היא משקפת את הרוב ואת הריבונות. מצד שני, סמכותו של בית המשפט העליון להגן על זכויות האדם גם בניגוד לעמדת הרוב בכנסת, שנוטה לעתים להפעיל סמכות חקיקה דורסנית כלפי מיעוטים וחלשים.

סמכות בג"ץ לבטל נוצרה בפסק דין "בנק המזרחי" בנובמבר 1995 שניסח את הפרשנות ל"פסקת ההגבלה" בחוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. בג"ץ קבע שבחוקים אלה נטמנה הסמכות לפסול חוקים אשר סותרים את חוקי היסוד בהיותם שלא לתכלית ראויה ונטולי מידתיות – כלומר, הפגיעה בזכות האדם גדולה מהתכלית שמבקש החוק הפוגע להשיג.

. מאז ועד היום בוטלו 12 חוקים של הכנסת. ההצעה הנוכחית זכתה לתמיכת השרים בעקבות פסילתו בפעם השניה של החוק למניעת הסתננות. זאת לאחר שבפעם השניה קבעה הכנסת 12 חודשי משמורת למסתננים, לאחר שבג"ץ פסל את החוק שקבע שלוש שנים למשמורת. החוק שנפסל, נתמך בידי צמרת משרד המשפטים ופסילתו עוררה את זעמו של גדעון סער, שבעברו היה עוזרה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל, ומאז נחשב לאחד ממגיני בית המשפט העליון, למרות הסביבה הפוליטית העוינת למוסד שבה היה חבר. לפני סער, איבד הליכוד תומכים נוספים של העליון כמו השרים דן מרידור ובני בגין, כך שהדרך לקבלת הצעת שקד נסללה בליכוד ובבית היהודי אל מול לבני ויש עתיד. אם החוק החדש יתקבל, תוכל הכנסת לחוקק מחדש את החוק שנפסל ותוקפו יהיה לארבע שנים.