חברת החשמל ניתקה מהחשמל, ותפצה את הצרכן ב-88 אלף שקל
דייר ביקש מחברת החשמל לנתק את הזרם ללא ידיעת הבעלים יום לפני שעזב. אלא שהחברה לא הסכימה לחבר מחדש עד לקבלת טופס 4 ולטענת בעל הנכס נגרם לו נזק גדול
דייר ביקש מחברת החשמל לנתק את הזרם ללא ידיעת הבעלים יום לפני שעזב. אלא שהחברה לא הסכימה לחבר מחדש עד לקבלת טופס 4 ולטענת בעל הנכס נגרם לו נזק גדול
חברת החשמל תפצה ב-88 אלף שקל בעל בית במושב שנותק מרשת החשמל ברשלנות והפרה את חובתה כלפיו. "אספקת החשמל עליו מופקדת חברת החשמל מהווה שירות חיוני. ככזה הוא מחייב אותה בחובת אמון ומידה מוגברת של זהירות כלפי כל לקוח", נכתב בפסק הדין.
התובע, אלי קורן, היה הבעלים של בית במושב מגשימים. בתביעה שהגיש בשנת 2008, באמצעות עו"ד רון עוזרי, הוא טען כי על חברת החשמל לפצות אותו עקב אובדן דמי שכירות לאחר שזו ניתקה את ביתו מרשת החשמל לבקשת השוכר, יום אחד לפני שחוזה השכירות הסתיים.
לדבריו, חברת החשמל נעתרה לבקשת השוכר למרות שידעה כי יום לאחר מועד הניתוק תמה תקופת השכירות כך שהשוכר לא היה רשאי להחזיק עוד בבית. עוד לטענתו, חברת החשמל לא הייתה רשאית לנתק את הבית מחשמל ללא קבלת הסכמתו וללא כל הודעה מוקדמת. הניתוק מהרשת, כך נטען, בנסיבוות אלה, נעשה שלא כדין ותוך הפרת החובות המוטלות על החברה לנהוג בזהירות, בנאמנות ובמסירות כלפי צרכני החשמל.
בעל הבית העריך את את הנזקים שנגרמו לו עקב אובדן דמי שכירות בסכום השווה ל-104 אלף שקל ל-13 חודשים וכן הוצאות נלוות המסתכמות, יחד עם דמי השכירות, ב-144 אלף שקל.
המתנה ארוכה לטופס 4
מדובר בבית המצוי בתוכנית ההרחבה של היישוב שחובר לרשת החשמל בחיובר זמני בשנת 1994. בתחילה התגורר בו בעל הבית עם משפחתו ולאחר מכן אוכלס על ידי שוכרים. לאחר שאחד השוכרים עזב את הבית באוגוסט 2006 וניתק את החשמל ביקש בעל הבית מחברת החשמל לחברו מחדש. נציג החברה הודיע לו כי הבית לא יחובר שוב לרשת החמשל עד לקבלת טופס 4, זאת למרות שיתר הבתים בתוכנית ההרחבה ביישוב היו מחוברים בחיבור זמני ללא הטופס. רק לאחר הליך ממושך שנוהל מול רשויות התכנון והבנייה נתקבל הטופס ביולי 2007 והבית חובר לחשמל רק שלושה חודשים לאחר מכן.
חברת החשמל, באמצעות עו"ד יוסף רנרט, טענה להגנתה כי פעלה בהתאם להוראות חוק משק החשמל ואמות המידה שהותקנו מכוחו ולפיהם היא רשאית לפעול על פי הוראות הצרכן הרשום ואין לה כל חובה לבדוק זיקה קניינית לנכס.
חברת החשמל הכחישה גם את הנזקים שנגרמו לבעל הבית. לטענתה, מאחר והוא ממילא ביקש למכור את הבית, הרי שלא נגרם לו כל נזק.
שופט בית משפט השלום בתל אביב, אילן דפדי, דחה את טענות חברת החשמל וקבע כי אין בחוק ובאמות המידה הוראה הקובעת שעל חברת החשמל להימנע מלפעול בהתאם לשכל הישר ולהפעיל שיקול דעת זהיר וכי היה עליה לפעול כך.
בפסק הדין מותח השופט ביקורת על התנהלות החברה ועל הנהלים הנהוגים בה. "מהעדויות עולה תמונה עגומה ביותר בדבר הנהלים הנהוגים אצל הנתבעת בכל הקשור לקבלת הוראות ניתוק מצרכנים ויישומן. התברר כי חברת החשמל אינה עורכת בדיקה יסודית של זהות הגורם המבקש את ניתוקו מרשת החשמל. מספיקה שיחה של שוכר עם מוקד החברה מבלי לברר כלל אם הניתוק נעשה על דעתו של בעל הבית גם בנסיבות בהן הניתוק הוא בלתי הפיך או שיש קושי בביצוע חיבור מחדש. יש לציין כי פרטיו של בעל הבית היו ברשות החברה ולכן היה עליה לפנות אליו. במיוחד הדברים אמורים כאשר החברה ידעה שנותן ההוראה היה השוכר אשר סיים את השכירות בסמוך למתן ההוראה", לשון פסק הדין.
לדברי השופט, ברור כי אספקת החשמל עליו מופקדת חברת החשמל מהווה שירות חיוני וככזה הוא מחייב אותה בחובת אמון ומידה מוגברת של זהירות כלפי כל לקוח. "שוכנעתי", כתב השופט דפדי, "כי החברה, בהיותה מונופול המספק שירות חיוני כאמור, פעלה ברשלנות והפרה את חובתה לנהוג בזהירות כלפי התובע שנזקק לשירותיה".
עוד נכתב בפסק הדין: "לא יעלה על הדעת כי נכס אשר חובר לרשת החשמל משך 12 שנה באותו אופן בו היו מחוברים הבתים הנוספים בישוב, ינותק מבלי לקבל את הסכמת בעל הבית לכך. משנתגלתה הטעות היה על חברת החשמל למהר לתקנה, לאלתר וללא תנאי. בקבלת טענותיה יש משום הענקת פטור לה מלנהוג באחריות ובזהירות כלפי לקוחותיה. זהו מצב שהדעת אינה סובלת".
השופט קבע כי חברת החשמל תפצה את בעל בית המגורים ב-70 אלף שקל וב-18 אלף שקל נוספים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.