אבנר סטפק: "הלקוח לא מתעניין בהשקעות ירוקות או חברתיות על חשבון הפנסיה"
בעלי מיטב דש בפאנל של וועידת הקיימות של כלכליסט: "אני יכול גם למצוא את עצמי בתביעה ייצוגית משום שנמנעתי מהשקעה בחברה מזהמת". סגנית הממונה על שוק ההון: "מפעל מזהם עלול לקבל קנסות"
סטפק נימק את טענתו בכך שתפקידו של מנהל ההשקעות מוגדר היום בהבאת תשואה מקסימלית למשקיעים, ולא בשילוב אינטרס חברתי בהשקעות.
"אם אני אשים אידיאולוגיה אישית בצד, הלקוח לא מתעניין בהשקעות ירוקות או חברתיות. כולם רוצים שיהיה פה טוב אבל לא על חשבון הפנסיה שלי. כמעט תמיד נושאים כמו תרומה לקהילה והשקעות חברתיות הם במקומות נמוכים בסקרים שאנחנו שואלים מה חשוב ללקוחות בקרן הפנסיה. אני יכול גם למצוא את עצמי בתביעה ייצוגית למה נמנעת מהשקעה בחברה מזהמת או סיגריות ודפקת את התשואה בגלל זה".
על כך אמרה בן חיים כי "התפקיד של מנהלי השקעות זה להשיא תשואה לעמיתים. פילנתרופיה את לאו דווקא רוצה שיעשו מכספי הפנסיה שלך. אבל יש שיקולים חברתיים וסביבתיים שהם ניהול סיכונים. עסק שהוא לא חברתי בהגדרה יכול להציב את העסק בעתיד מול סיכונים שעלולים לפגוע בתשואה. מפעל מזהם עלול לקבל קנסות, נזק למוניטין בציבור, וזה יכול להיות חלק מהשיקולים של המוסדיים כבר היום כי זה באמת סיכון. לגבי השקעות חברתיות, יש לנו היום מסלולים כשרים. זה מסלול שמשקיע כספים רק בחברות שמקיימות את מצוות היהדות. מסלולים דומים יכולים להיות בהשקעות חברתיות - מסלול שהמשקיע יודע שחלק מהתשואה יופנה לאפיקים חברתיים. מוסדיים יכולים להרים כבר היום את הכפפה הזאת".
ירון נוידרפר. "אג"ח חברתי - מוצר שבנוי על ההכרה שהיום יש מימון לנושאים חברתיים שמגיע מממשלה או פילנתרופיה" צילום: עמית שעל נוידרפר דיבר על המוצר שהוא מנסה לקדם בישראל, אג"ח חברתית. "אג"ח חברתי זה מוצר שבנוי על ההכרה שהיום יש מימון לנושאים חברתיים שמגיע מממשלה או פילנתרופיה. אנחנו מנסים להכניס לשם הון חדש. אנחנו מגייסים הון, ומשקיעים בגופים ברוב המקרים ללא מטרת רווח שבאים לפתור בעיה חברתית, שבמידה שתיפתר, תיצור חיסכון למערכת הציבורית. במקרה של אג"ח חברתית, חלק מהחיסכון הציבורי יעבור למשקיע. יש היום בעולם מעל 30 אג"חים חברתיים, זה נושא צעיר, הוא החל ב-2010 באנגליה. אג"ח חברתי באוסטרליה שעוסק באומנה כבר החזיר 7.5% תשואה למשקיעים, ביצע תשלום ראשון. אז גם הערך הפיננסי מבוצע כאן. בשנה הקרובה נראה בין 100-200 אגרות חוב חברתיות, וגם בארץ אנחנו נראה אג"חים כאלה".
לדברי אלקלעי, "התפקיד של שוק ההון זה לא לעשות כסף, זה להפגיש בין מיזמים לכסף. אם מישהו מייצר אג"ח חברתי למשל, זו השקעה ראויה. לגבי היכולת של משקיעים מוסדיים להשתתף - יש פה אבולוציה. בהתחלה נכנסים גופים פילנתרופיים ואז נכנס הציבור בהנפקות, ואם מדברים על גופים שמנהלים פנסיה, אני חושבת שאצלנו המנגנון של האג"ח המיועדות שמשלמות 5% על חשבון משלם המיסים, ואז המדינה יכולה להוריד תשואה ל-1%-2%, ולהביא מיזם חברתי שמניב יותר".
