הילדה היא בן שלושים

"מה שלומך?", מאט שואל את אשתו כשהוא נכנס הביתה, "מה תרצי לארוחת ערב?". לפתע משהו קוטע את שיחתם. לסלון פוסע גבר שחוסם את דרכו של מאט. הוא בשנות ה־30 לחייו. בעיניו מבט קפוא. הוא לובש טי שירט כחולה, תליון בצורת לב וסיכה ורודה בשיער. "לא", הפולש אומר בשקט. "אתה לא יכול לדבר איתה עכשיו. כי אני. מדבר איתה. עכשיו".

מאט לוקח אוויר ואומר בשלווה: "אוקיי, זאת אשתי, ואני יכול לדבר איתה מתי שאני רוצה והיא יכולה לדבר איתי מתי שהיא רוצה". "לא", הפולש כמעט לוחש, מדגיש כל מילה. "היא לא אשתך. היא הנסיכה". מהספה שברקע אשתו של מאט מרימה עיניים ואומרת במבט לחוץ, "אני הנסיכה כרגע". בלי למצמץ או להסיר את עיניו ממאט הפולש לוחש: "רואה?". הוא מתיישב ליד האשה, מוציא בובה ואומר: "תראה כמה כיף לנו".

מתוך סדרת היוטיוב Convos with my 2-year-old

הזמן הוא מאי 2013. מאט הוא מתיו קלארק, שחקן טלוויזיה כושל מקנדה. הוא בן 33 ועדיין מקבל תפקידי ניצב כגון "בחור במסיבה" או "איש במכונית". האירוע הוא שחזור מצולם של מקרה שאירע באמת בביתו של קלארק, בהבדל אחד: הפולש המאיים לא היה גבר בוגר אלא קוֹקוֹ, בתו בת השנתיים של קלארק. כמו כל אב הוא התמוגג מהשטויות שהעוללה שלו קשקשה, אבל בשונה מאבות אחרים הוא החליט להפוך אותן למערכון, ולצלם את האירועים כפי שקרו, רק עם שחקן בוגר במקום המוזה הגמדית.

כשהוא העלה את הסרטון ליוטיוב הוא סתם רצה להצחיק את המשפחה. "חשבתי, בוא פשוט נעשה את זה, ואם אף אחד לא יראה את הסרטון אז אין בעיה. הרשת היא המקום המושלם לדברים כאלה, שלא צריך לבקש להם רשות", הוא יספר בהמשך. מה שהוא לא ציפה לו זה שבתוך ארבע שעות חייו ישתנו.

מתיו קלארק. "בימינו הילדים הם הדמות הסמכותית בבית. הם מאיימים עלינו בדרך מוזרה וקשה להתווכח איתם. לכן הקומדיה הזאת עובדת" צילום: עמית שעל

משחקן כושל לאב בשל

חלפה שנה וחצי. היום קלארק הוא גורו של סרטונים ויראליים וסיפור הצלחה של יוטיוב. 45 הסרטונים בערוץ היוטיוב שלו "Convos With My 2-Year-Old" ("שיחות עם בתי בת השנתיים") צברו יותר מ־50 מיליון צפיות - מהן כמעט 11 מיליון לסרטון הראשון. הסרטונים - קלארק כבר סיים שלוש "עונות", כפי שהוא קורא לזה - מבוססים כולם על אותו עיקרון. שיחה אמיתית שקלארק ניהל עם בתו, משוחזרת עם אדם בוגר, חברו ושחקן זעיר בזכות עצמו דיוויד מילצ'רד, ובכך מקבלת ממדים קומיים. מילצ'רד עצמו זכה השנה בפרס השחקן הקומי של Streamy Awards, תחרות שנתית לסרטוני רשת מבית חברת ההפקות של תחרות מיס יוניברס. בדצמבר מילצ'רד יופיע בתפקיד קטן בסרט חדש של הבמאי טים ברטון. ושניהם, קלארק ומילצ'רד, מפרנסים את משפחותיהם מהסרטונים.

בהרצאה שקלארק נשא באחרונה בכנס "יוצרים ברשת" (שהופק על ידי איגוד המפיקים, יוטיוב ומשרד הכלכלה) במועדון הזאפה ברמת החייל בתל אביב הוא נתן שני כללים להצלחה: הסרטון מוכרח ליצור תחושת הזדהות אצל הצופה, כי זה מה שיגרום לו ללחוץ על כפתור השיתוף, והלחיצה הזאת תהפוך אותך לכוכב; ובנוסף, הוא צריך להיות קצר. אנשים יצפו בו תוך כדי בדיקת אימייל.

"וצריך להתגבר על הפחד, הפחד מכישלון והפחד מהצלחה", הוא מוסיף בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט" שנערך אחרי ההרצאה, ואחרי שקלארק הספיק לשוחח עם סקרנים ולהצטלם עם כמה מעריצים. "תמיד חשבתי שצריך להביא ילדים רק אחרי שכבר יש לך קריירה, כי מרגע כשהם נולדים אתה כבר לא יכול להתקדם וצריך להתרכז בהם. אבל אצלי זה היה ההפך. רק אחרי שנולדו לי ילדים התחלתי לרצות להרוויח ולהצליח".

כלומר מלכתחילה יצרת את הסרטון הראשון כדי להתפרסם ולעשות כסף?

"לא. את הווידיאו הראשון עשינו מתוך דחף יצירתי. אשתי ואני מגיעים מתחום המשחק והאמנות (קלארק ואשתו לילה הריסון גם חברים בלהקה קנדית לא פעילה בשם Honey and the Money), וזה היה עוד רעיון שעבר לנו בראש. בעצם עשינו את מה שהרבה הורים טריים עושים היום, בעידן השיתופי. יצרנו סטטוס שמבוסס על האירוע המצחיק, רק במקום להדביק אותו בפייסבוק תרגמנו אותו לסרט. זה סוג הדברים שאנחנו עושים, אשתי ואני".

את הסרטים הם יצרו עם ציוד חצי מקצועי ועוד חבר, צלם וידיאו בשם דרשן ריקי שאותו שכרו כצלם־במאי. "הרעיון שלנו היה להתייחס למצב שבו כיום הילדים הופכים לדמות הסמכותית בבית. הם מאיימים עלינו בדרך מוזרה, וקשה להתווכח איתם. בהרבה מקרים הם אלה שמנהלים את הבית. אולי בגלל זה הקומדיה הזאת עובדת".

הקסם בקומדיה של "שיחות עם בתי בת השנתיים" (בינתיים קוקו כבר בת שלוש) כנראה מתחיל בקסם שבהשקפת העולם המבולבלת של ילדים קטנים, שמדי יום לומדים המון על העולם. בשנות התשעים הוקדשה לקסם הזה תוכנית טלוויזיה בהנחיית הבדרן ביל קוסבי בשם "Kids Say the Darndest Things". ההמשך הוא האופן שבו מילצ'רד מגלם את קוקו, ברצינות תהומית וקול שקט ולעתים מאיים שפולט שטויות כשמבע העיניים נע, לפי העניין, בין קור מקפיא לארשת של חמלה וחוכמה.

כשקוקו תהיה בת 17

שלושה חודשים אחרי עליית הסרטון הראשון קלארק עזב את העבודות המזדמנות שלו - במלצרות ושיווק במדיה חברתית - והתמסר לצילום הסרטונים. רק אחרי שצילם שמונה סרטונים הוא הצטרף ל"תוכנית השותפים" של יוטיוב, שבה לפני הסרטון מוצגות פרסומות ובעל הסרטון מקבל חלק מההכנסות. "זה לא הרבה כסף, ואנחנו גם משקיעים יותר בהפקה. ההכנסות יכולות להספיק לנו כדי לחיות, אבל הבנו שכדי להרוויח יותר צריך חסויות". בין היתר, החבורה צילמה עבור דיסני כמה סרטונים ששודרו באתר האינטרנט של הפארק - "יש חודשים שאתה מרוויח סכום שמספיק לך לחצי שנה", הוא אומר.

איך זה שעם יותר מחצי מיליון צופים קבועים ו־45 מיליון צפיות התמלוגים מספיקים לך למשכורת של אדם ממוצע?

"המפרסמים עדיין לא מבינים את הפוטנציאל ביוטיוב, ואת זה שהדור הצעיר כבר לא רואה טלוויזיה אלא צורך את התוכן שלו מהרשת. אבל גם בעתיד, כשפרסום באינטרנט יקבל את הכבוד הראוי לו, יהיה בו הרבה פחות כסף ליוצרים. אנשים כמוני לא צריכים תקציבים של סרטים גדולים. יש לנו צוות קטן ואנחנו מספרים סיפור בצורה קטנה".

קוקו, התסריטאית בפועל, היא גם כוכבת אורחת בעל כורחה. כמעט כל סרטון נפתח איתה או מסתיים איתה, כדי להזכיר לצופים במה באמת מדובר. כשאני שואל את קלארק אם הוא לא חושש מהסיפורים הרבים כל כך על ילדים כוכבים שניזוקו מאור הזרקורים המוקדם, הוא אומר שלא. "אנחנו לא כוכבים. אני לא מוזמן לפתיחות ואירועים חשובים. בשבילי זה משהו שאנחנו עושים יחד, כמשפחה, נהנים בלי לנצל אף אחד, וחולקים את זה עם העולם. יש בארצות הברית ריאליטי על ילדות שמתמודדות בתחרויות יופי, זה מאוד נצלני. אצלנו זה שונה. אם קוקו תפסיק ליהנות נוכל פשוט להפסיק. היום היא נהנית, ובעתיד היא תדע שזה מה שמימן לה את האוניברסיטה".

אתה נהנה מהתהילה?

"זה נהדר, זה מחמיא לי, זה גורם לי להרגיש טוב שאנשים אוהבים את מה שאני עושה. אבל אין לי אשליות. אנדי וורהול אמר שלכל אחד מחכות 15 דקות התהילה שלו. באינטרנט זה כל כך בולט, עם כל הכוכבים שצצים בן לילה. אני חושב שכיוון שאני מבוגר יותר אין לי תסביך כזה. יש לי משפחה ואני יודע מה חשוב בחיים. אני נרגש כשאנשים נהנים ממה שאני עושה, ואני יכול להשתגע מתגובה של מישהו שאומר שמה אני עושה זה חרא. אבל בסופו של דבר לא כולם מזהים אותי בסופרמרקט, רק חלק. אנשים לא רוצים להצטלם איתי, רק לפעמים לומר שהם נהנים מהתוכנית. יש תמיד סיפורים טובים. איש אחד אמר לי שכאשר הבן שלו סירב לנעול נעליים הוא בדיוק נזכר בסרטון שבו אני נאבק עם קוקו שלא מסכימה ללבוש מכנסיים אדומים, כי יש עליהם תג. במקום לכעוס מהתסכול הוא פשוט צחק. דרך אגב, אפילו בגן של הילדה שלי לא כולם צופים בסדרה. האינטרנט הוא לא כמו טלוויזיה".

אז אתה מרוצה מזה או שזה מפריע לך?

"ברור שזה מפריע לי! מה, הם חיים בבועה? מה קרה לכם? תצפו, תירשמו לערוץ ותעשו שיתוף. זה מה שחשוב לי באמת".

עוד סדרות ויראליות ביוטיוב

1. החינוכי: שאל עבד

שפחה שחורה מהמאה ה־18 משיבה לשאלות הזויות, שהופנו באמת לשחקנית אייזי דאנגי כשעבדה כמדריכת מבקרים במוזיאון היסטורי.

http://bit.ly/AskSlave

2. הקולנועי: קדימונים כנים

טריילרים סוחפים שלא מנסים למכור כרטיסים לסרט, אלא אומרים עליו את האמת המרה. לסדרה יש יותר מ־3 מיליון מנויים ביוטיוב.

http://bit.ly/Honest-Trailers

3. הישראלי: משיח

השחקן אודי כגן לא הצליח למכור את הסיטקום שלו לערוץ 2, ומפיק אותו בעצמו ברשת. כל פרק זוכה לעשרות אלפי צפיות.

http://bit.ly/Masaiah