רוב משרדי הממשלה: לאפשר לכיל לכרות בשדה בריר

קבלת היתר לכריית פוספטים בשדה בריר שבדרום הארץ עשויה לגלם לכיל שווי כלכלי שנתי של כ־2.1 מיליארד שקל בשנה ב־30 השנים הקרובות - כך עולה מניתוח מסמך המדיניות של תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה של פוספטים, שתעלה היום לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

עיון במסמך המדיניות מעלה כמה נתונים והנחות ממשלתיות. כך למשל, טבלה מספר 15 של המסמך מחלקת את כל אזורי חציבת הפוספטים לפי סדר עדיפויות כלכלי, גיאולוגי והנדסי. החיתוך נעשה כדי להציג את עתודות הפוספט שנמצאות בישראל וכדי לדרג את המקומות שטוב ויעיל יותר לכרות בהם פוספט ואת אלה שאסור בכלל לגשת אליהם מטעמי איכות סביבה, בריאות הציבור או גישה לשטחי אש. שדה בריר וזהר צפון סומנו כמומלצים לכרייה ושובצו במקומות הראשונים בטבלה, שכן בשדה בריר נמצא היקף פוספטים של 65 מיליון טונות ובזהר צפון 74 מיליון טונות. מדובר במחצבים בשווי של כ־63 מיליארד שקל לפי מחיר הפוספט הגולמי הנוכחי בעולם, אף שבמסמך המדינה תמחרה אותם לפי מחיר הפוספט הגולמי ב־2011, שהיה גבוה יותר והגיע לשווי של 76 מיליארד שקל.

מבחינה כלכלית, אם כן, המדינה מעדיפה לאשר את הכרייה באזורים הללו, הממוקמים ליד העיר ערד, הן בגלל העלות הנמוכה בהשוואה לכרייה בערבה (חיסכון של כמיליארד דולר) והן משום שלטענתה מספר הנפגעים וההרוגים בתאונות בהם יהיה נמוך יותר.

משרד הבריאות בדעת מיעוט

הדיון בנושא במועצה הארצית לתכנון ולבנייה צפוי להיות מתוח במיוחד. בדיקת "כלכליסט" בקרב חברי המועצה וגורמים המעורבים בתהליך האישור מעלה כי לפחות בקרב משרדי הממשלה יש רוב ברור לתמיכה באישור הכרייה לצד חיזוק מפתיע מצד ארגונים ירוקים. אם התמיכה הזאת לא תאוזן בהתנגדות של חברים אחרים, כגון נציגי רשויות מקומיות מרחבי הארץ או נציגי ציבור, יהיה זה יום משמח מאוד לחברת כיל.

כיל זקוקה למרבץ הפוספטים בבקעת ערד כדי להמשיך לכרות באמצעות החברה־הבת רותם אמפרט, על 1,000 עובדיה. לא פעם בשנה האחרונה היא איימה כי אם לא תאושר הכרייה היא תיאלץ לסגור את רותם אמפרט בתוך שש שנים, כאשר ייגמרו הפוספטים במרבץ הנוכחי במישור רותם בנגב - איום שהביא גם את ועד העובדים של כיל לפעול לעידוד אישור הכרייה.

מהצד השני של מפת האינטרסים מצויים רבים מתושבי ערד, המרוחקת 4 ק"מ משדה בריר, והערים הבדואיות ערערה וכסייפה ותושבי הפזורה הבדואית בבקעת ערד שממש סמוכים לו. כל אלה חוששים כי ביום שבו מכונות הכרייה יעלו לשדה בריר ייווצר ענן אבק שיפגע בבריאותם, וזה עשר שנים הם מנהלים מאבק נגד אישור הכרייה.

משרדי הממשלה שיש להם נציגים במועצה מחולקים. המשרדים בעלי הגוון הכלכלי - משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד האנרגיה - תומכים באישור הכרייה. אליהם ככל הנראה יצטרפו משרדי התחבורה והחקלאות. עמדת משרד המשפטים, משרד הבינוי ומשרד הביטחון עדיין לא ידועה, ומשרד הבריאות הוא המתנגד היחיד לכרייה כרגע.

שרת הבריאות יעל גרמן הודיעה כי היא מתנגדת לפיילוט, לאחר שקיבלה דו"ח של המומחה האמריקאי פרופ' ג'ונתן סאמט, שלפיו המשמעות של ענן האבק שייווצר מהכרייה היא תוספת של 6.6 מתים בשנה כנגד 10,000 איש - או במושגים של העיר ערד נפטר אחד נוסף בכל 9 שנים. בנוגע לפזורה הבדואית כותב סאמט כי הוא מניח שהיא תועבר, שכן במקרה שלה ההשלכות הבריאותיות יהיו חמורות יותר.

מלבד משרד הבריאות ההתנגדות הברורה היחידה במועצה היא של התאחדות הסטודנטים, אך נציגה ככל הנראה לא יגיע היום לדיון ונכון לאמש לא אושר במועצה מינויו של ממלא מקום עבורו.

מי שכבר הפתיע הוא המשרד להגנת הסביבה, שעד כה יישר קו עם משרד הבריאות, אך היום נוטה לתמוך בכרייה. זאת מחשש שאחרת ירצו לכרות בשמורת הטבע הר נשפה שבנגב המרכזי. מדובר באחת משמורות הטבע הייחודיות שיש לנגב להציע, הזוכה לכינוי "ארץ בראשית". במסמך המדיניות מכנים את עתודות הפוספטים באזור הזה כ"אל געת", כדי שהשימוש בהם ייוותר לשיקול הדעת של הדורות הבאים. ואולם, ארגוני הסביבה והגופים הירוקים חוששים כי אם הכרייה בשדה בריר לא תאושר, הם יסתכנו בפריצתו של מאבק להצלתה של השמורה.

מישור שדה בריר צילום: חיים הורנשטיין

פיילוט רק למראית עין

אם המועצה תאשר את התוכנית, היא תועבר למוסדות התכנון במשרדי הממשלה כחלק מתוכנית המתאר הארצית לכרייה וחפירה (תמ"א 14), ותחזור לאישור המועצה.

תוכנית המתאר המפורטת יכולה לדוגמה להחליט כי הכרייה תיעשה בשלב הראשון כפיילוט כדי לאמוד את הנזקים הבריאותיים לתושבים, אך בדו"ח של פרופ' סאמט נכתב כי לא ניתן יהיה להסיק מפיילוט שכזה על הסכנות הבריאותיות לתושבי ערד והפזורה הבדואית, ולכן אין לקיימו. בכל מקרה, גם אם יהיה פיילוט, אחרי אישור המועצה כבר יהיה יותר קשה ומסובך לעצור את אישור הכרייה עצמה.

האינטרסים במסמך המדיניות של משרדי הממשלה: ייעוץ חשאי מבכיר בכיל

מסמך המדיניות שיוצג היום למועצה הארצית לכריית פוספטים נכתב על ידי אנשי תכנון מטעם משרדי הממשלה וגופים כמו החברה להגנת הטבע. אלא שמתברר כי במשך שלוש השנים שבהן פעל הצוות היה בו משקיף נסתר, ששמו לא מופיע במפורש ברשימת הקרדיטים. במסמך מסתפקים בתיאור "נציג התאחדות התעשיינים". בירור מול ההתאחדות העלה כי הנציג הוא אורי יסעור, סמנכ"ל ברותם אמפרט. יסעור השתתף בדיונים כמומחה בתחום הכרייה, ולקח חלק פעיל ביצירת המסמך שממליץ על אישור הכרייה בשדה בריר, לשביעות רצונה של כיל.

מכיל נמסר כי "המדינה ממנה את חברי הוועדה ומזמינה את המשקיפים. טבעי שבנושאים הנוגעים לתעשייה, התאחדות התעשיינים תיקח חלק בדיונים ונציגה יהיה מומחה בתחום".