החורים בדיווח האחריות של כיל

עם התקדמות דיווחי האחריות התאגידית בישראל, החברות מתחילות להישפט על פי איכות ותוכני הדיווח שלהן ולא רק זוכות לשבחים על עצם פרסום הדיווח. כיל למשל מתגאה בעובדה שהיא מפרסמת דו"חות אחריות תאגידית כבר מ־2009 ופועלת לפי הקווים המנחים של ארגון GRI (Global Reporting Initiativeׁ(. ואולם, השבוע פרסם אמיר אדר, אנליסט בכיר במיטב דש ברוקראז', השוואה בין דו"ח האחריות התאגידית של כיל ל־2013 (שפורסם באוגוסט האחרון) ובין דו"חות האחריות התאגידית של מקבילותיה בעולם — החברות פוטאש, מוזאיק ואורלקלי. המסקנות לא מחמיאות.

לא מסומנים יעדים ברורים

בפרמטרים מדידים בסיסיים כיל מציגה תוצאות נחותות מאלה של המתחרות שלה: רמת הדיווח של כיל היא B, לעומת A+ באורלקלי ובמוזאיק. כמו כן, כיל אינה חושפת את הדיווח שלה לבקרה חיצונית, בניגוד למוזאיק ואורלקלי.

נקודה נוספת לחובת כיל היא אי־הגדרה של יעדים ברורים לתוכנית האחריות התאגידית של החברה ואי־דיווח על עמידה ביעדים כאלה. למה זה כל כך גרוע? כמו שכל מנהל מתחיל יודע, מה שלא נמדד לא מנוהל, ולחברה אין יכולת לדעת אם תוכנית האחריות התאגידית שלה עובדת ואם הכספים שהיא משקיעה בכך אכן מציגים תוצאות בשטח. כאשר כיל לא מגדירה יעדים, היא גם לא מתווה מערך ברור לשיפור בתחומי ההשפעה שלה על הקהילה והסביבה.

אדר מזכיר כמה נקודות בעייתיות בענף האשלג, מקור פרנסתה העיקרי של כיל, ובראשן העובדה כי מתקיים קרטל בינלאומי על מחירי האשלג. משמעות הקרטל היא שהחברות בתחום גוזרות קופון גדול על חשבון הלקוחות שלהן ולא נותנות להם ליהנות ממחירים נמוכים יותר שנובעים מתחרות בינלאומית חופשית על מוצר קומודיטי (מוצר זהה אצל כל היצרנים).

נתונים הסביבתיים דלילים וחלקיים מכדי להגיע למסקנות בכל הקשור לנתוני הסביבה של כיל כותב אדר כי הנתונים שמפרסמת החברה בדו"ח דלילים כל כך עד שקשה להגיע למסקנה אמיתית. גם בפרמטרים של ה־GRI לדיווח על נושאים אלה כיל לא רשמה תוצאות מרשימות. מתוך 30 סעיפים שונים בתחום מדדי הביצוע הסביבתיים ענתה החברה על 13 בלבד באופן מלא ועל 12 באופן חלקי; על חמישה היא לא ענתה כלל.

מנכ"ל כיל אבנר מימון צילום: עומר מסינגר

עם זאת, מסייג אדר, "נקודת האור, המחזקת את הערכתנו לפעילותה של כיל, היא הדירוג הגבוה שלה מטעם ארגון ה־CDP, העוסק בתחום פליטות גזי החממה ושינויי אקלים, שממחיש כי באמצעות קצת יותר שקיפות מצדה היינו כנראה יכולים להעלות את הדירוג של בנושא".

בנתוני ההשפעה החברתית והשוויון המגדרי שוב לוקה כיל בחוסר שקיפות מספקת. אדר כותב כי "דירקטוריון כיל כולל אשה אחת (דח"צית) בלבד וגם בהנהלה הבכירה יש אשה אחת בלבד. החברה אינה מפרטת את פערי השכר המגדריים ואת שיעור המנהלות בחברה ביחס לשיעור הנשים בה".

שיעור התרומות נמוך מהממוצע העולמי

בנושא התרומות, הנסקר בדו"ח, כותב אדר כי "כיל תרמה בשנת 2013 כ־5.5 מיליון דולר, שהם כ־0.7% מהרווח הנקי שלה (0.5% מהרווח לפני מס), שיעור נמוך לעומת התרומות של בנק הפועלים ובנק לאומי, ואם נכניס גם את ההשוואה הגלובלית, הרי שמדובר בשיעור נמוך מהממוצע. נוסף על כך, החברה אינה מפרטת את התפלגות תקציב התרומות שלה, הן בהיבט של מגזרים (חינוך, בריאות, קהילה וכיוצא בזה) והן בהיבט גיאוגרפי (לבד מישראל כמעט אין פירוט), ואת דרכי הפיקוח על התרומות ובדיקה של יעילותן".

כיל: "החברה מובילה בסטנדרטים ישראליים"

מכיל נמסר בתגובה לדברים: "הדו"ח המוצג קובע כי אכן כיל היא חברה מובילה באחריות תאגידית, בוודאי בסטנדרטים ישראליים. גם ברמה בינלאומית היא נוהגת באחריות והדו"ח אף מציין כדוגמה את שקיפותה בתחום ההתמודדות עם שינוי האקלים, שזיכה אותה לאחרונה בציון A 98 מהארגון המוביל בעולם לדיווח ודירוג תחום זה (CDP), ציון המהווה שיא לחברה ישראלית. במסגרת תהליכי השיפור המתמיד כיל נערכת ליישם את תקן G4 החדש של ארגון ה־GRI ומתכוונת להרחיב את ההתייחסות לפעילותה בתחומי הקיימות מחוץ לישראל החל מדו"ח האחריות התאגידית הבא".