שוקי אורן: להסיר את החיסיון מקצא"א, הביטחון לא ייפגע

החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר, שוקי אורן, שהיה אחראי מתוקף תפקידו על חברת קו צינור אילת אשקלון, קצא״א, כתב בסוף השבוע בעמוד הפייסבוק שלו כי ״האם האסון האקולוגי יביא סוף סוף להסרת החיסיון? כל מה שאכתוב עלולה להיות בו פגיעה ב'ביטחון המדינה' ולכן אומר קצר וברור כמי שהיה בתוך קצא״א – הגיע הזמן להסיר את החיסיון שאין לו קצה של הצדקה. בלי ספק יש מי שעלולים להיפגע מהסרת החיסיון. ביטחון המדינה הוא לא אחד מהם".

אנשי המשרד להגנת הסביבה מעריכים כי שיקום הנזק שנגרם מדליפת הנפט הגולמי מהצינור של קצא"א בשמורת עברונה שבדרום הארץ ייארך מספר חודשים. להערכת גורמי מקצוע, עד כה פונו 6,000 טון קרקע מזוהמת משמורת עברונה ומחוצה לה אל אתר הפסולת נימרה. העבודות נמשכות בשטח ובהנחיית המשרד להגנת הסביבה, הגופים נערכים לקראת אפשרות של שיטפון שעלול להתרחש השבוע עם הגשמים הצפויים מחרתיים.

בימים הקרובים אמורה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה להתחיל את החקירה מי אחראי למחדל וכיצד הוא קרה. בדיקות ראשוניות מעלות שהצינור ממנו זלג הדלק סבל מכשל באחד הריתוכים. מדובר בצינור חדש יחסית, כזה שלא אמור לסבול מבעיות נזילות או בלאי יוצא דופן. הצינור החדש הוקם כדי להחליף צינור ישן שעובר לאורך הערבה ובתוואי בו אמור להיפתח שדה התעופה הבינלאומי החדש על שם אילן רמון. במשרד להגנת הסביבה מגדירים את הדליפה כאחד מאסונות הטבע הבולטים שנרשמו בישראל בשנים האחרונות.

חיסיון בצו ממשלתי מ־1968

קצא״א היא חברה שרחוקה מאוד מתשומת הלב הציבורית ביום יום. יתרה מכך, כל ניסיון לפרסם דבר מה אודות החברה כרוך באישור הצנזורה הצבאית. הסיבה לכך היא צו ממשלתי משנת 1968 שהטיל מעטה סודיות על פעילות החברה, והסמיך את הצנזורה לאשר או לדחות כל ידיעה על החברה. למה בכלל להטיל איפול כל כך כבד על חברה שפעילותה היא צינור? בגלל מה שזורם בצינור הזה – נפט – ובגלל המקור של הנפט הזה בתחילת הדרך – איראן.

קצא"א הוקמה במקור כחברה משותפת למדינת ישראל ולרפובליקה של איראן, בזמן שזו עוד היתה בת ברית של ישראל. הרעיון היה להזרים נפט מאיראן דרך ישראל לכיוון אירופה, מה שיועיל לישראל והן לאיראן. בשביל לטשטש את עקבותיה של החברה, היא נרשמה כשותפות בשוויץ, שם היא רשומה עד היום. אחרי שמשטר השאה האיראני הופל, השלטון החדש ניתק את היחסים עם ישראל. ב־1985 האיראנים תבעו את חלקם בשותפות עם הישראלים, בטענה כי ישראל חייבת להם יותר מ־2 מיליארד דולר, בערכים של היום. בגלל שהחברה המשותפת רשומה בשוייץ, התביעה האיראנית (כמו גם התביעה הנגדית הישראלית שהוגשה) עברה לבוררות בשוויץ.

דליפת הנפט בשמורת עברונה. פונו כבר 6,000 טונות קרקע מזוהמת צילום: אי פי איי

שכבת מגן לבכירים

הבוררות הזו מתקיימת מאז ועד היום, וכיום היא הסיבה המרכזית להמשך הטלת החיסיון הביטחוני על פעילות החברה, ועל כל סכום מזומנים שיכול להיות שנמצא בקופתה, או לא. מדוע? משום שהאיראנים עלולים להשתמש בכל מידע שיתפרסם על החברה בישראל לטובתם בבוררות. לכן, כל שאלה אודות החברה שמפנים כלי התקשורת בישראל למשרדי הממשלה ולגופים הרשמיים נתקלת בסירוב מוחלט.

עם השנים הפך החיסיון על קצא"א לשכבת מגן שמסתירה את שכר בכירי החברה, את הנורמות הניהוליות שלה, וכן את המינויים הפוליטיים שנעשו בה.

אחד המינויים הטריים האלה הוא מינויו של מזכיר החברה דוד שרן, שמונה לתפקיד זמן קצר לפני התפרקות הממשלה הקודמת, לאחר ששימש כראש המטה של שר האוצר יובל שטייניץ, שהיה אחראי על החברה מתוקף תפקידו. שרן עזב לאחרונה את קצא״א ומונה לתפקיד בכיר בלשכת ראש הממשלה. כל פניות "כלכליסט" בשנים האחרונות למשרד האוצר לברר מה היה השכר של שרן בקצא״א כמו גם מה בדיוק היה תפקידו בחברה ומה הנימוקים שהובילו למינויו עלו בתוהו, בדיוק מאותו הנימוק - חיסיון ביטחוני.

הבורר שמייצג את מדינת ישראל בתיק הבוררות בעניין קצא״א מול האיראנים בשוויץ הוא עורך הדין דורי קלגסבלד, מבכירי עורכי הדין בישראל. קלגסבלד משמש בתפקיד מאז 2002, לאחר שהחליף בתפקיד את הבורר הקודם חיים צדוק שמת. פניות "כלכליסט" לרשויות המדינה בדרישה לדעת מהו שכר הטרחה ששילם משלם המסים לעו"ד קלגסבלד עבור הייצוג בבוררות עלו בתוהו, בדיוק מאותו הנימוק - חיסיון ביטחוני.

הזיכיון של קצא״א, שניתן לה על ידי המדינה, אמור לפוג בשנת 2017.