שליש מההקצבות של ועדת העיזבונות עברו למשרד הביטחון

מתוך 79.1 מיליון שקל שחילקה ב־2014 ועדת העיזבונות במשרד המשפטים קיבלו פרויקטים הקשורים למערכת הביטחון יותר משליש (36%) - 28.3 מיליון שקל. כך עולה מניתוח שערך "כלכליסט" לרשימה שפרסמה הוועדה בתחילת החודש. חלק מההקצבות הביטחוניות יועד לסיוע למשפחות שכולות ולנכי צה"ל וחלק לפיתוח אמצעי לחימה. מתוך שאר ההקצבות קיבלו מוסדות או פרויקטים בתחום הדת 16.4 מיליון שקל, שהם 21% מסך ההקצבות ושליש מההקצבות שאינן ביטחוניות.

ועדת העיזבונות, שממנה שר המשפטים, אחראית לחלוקת הכסף שאנשים מורישים למדינה מבלי לייעד אותו למטרה או גוף מסוימים. יו"ר הוועדה היא השופטת (בדימוס) תחיה שפירא, וחברים בה תשעה אנשים. כל גוף או מוסד שלא למטרות רווח, לרבות רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, רשאי להגיש לוועדה בקשה להקצבה, והיא אמורה לחלק את הכסף על פי קריטריונים שוויוניים באמצעות משרדי הממשלה.

תוספת לתקציב גבוה

בדיקת "כלכליסט" מגלה שפרויקטים הקשורים למשרד הביטחון מקבלים את הנתח הגדול ביותר מההקצבות של ועדת העיזבונות. השנה עשוי תקציב המשרד להגיע ל־70 מיליארד שקל.

בין השאר אישרה הוועדה ליחידות במשרד הביטחון הקצבות המיועדות למימון פעילות ביטחונית. 5 מיליון שקל הוזרמו ליחידה להתיישבות לשם הקמת רשת מרכיבי ביטחון ביישובים באזורי קו העימות. 800 אלף שקל הועברו למינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) לטובת פיתוח אמצעים להתמודדות עם איום המנהרות. 700 אלף שקל הוזרמו לפיתוח טכנולוגיות לשיפור מטוסים ללא טייס, ו־800 אלף שקל - ל"פיתוח מערכת זיהוי, מעקב ובקרה אחר פעילות חיילים בשטח".

חלק גדול מההקצבות הביטחוניות הוקצו לרווחה. 10 מיליון שקל הועברו לקרן לב"י, בין השאר להשלמת בגרויות ללוחמים ולסדנאות לחינוך ערכי־אתגרי לחיילים. אגף השיקום במשרד הביטחון, שתקציבו השנתי 3.4 מיליארד שקל, קיבל 8.4 מיליון שקל עבור פרויקטים לרווחת נכי צה"ל כמו סיוע בטיפולי שיניים, עזרה במימון תואר שני ולימודי רפואה משלימה, רכישת מחשבים ומערכות עזר, הנגשת דירות וסיוע לילדיהם.

אגף ההנצחה, המסייע למשפחות שכולות וברשותו תקציב שנתי של 1.6 מיליארד שקל, קיבל מהוועדה 2.4 מיליון שקל לשם סיוע ליתומי צה"ל בלימודים ובהכשרה מקצועית ולאלמנות צה"ל במימון שכר לימוד וכן לשם מענקים לרכישת ספר תורה.

שכר לימוד ומזגנים

בהמשך לתמונה שעלתה מבדיקות "כלכליסט" בעבר גם ב־2014 נהנו מוסדות דת מחלק גדול מהקצבות הוועדה - 21% מההקצבות ו־32% מההקצבות שאינן ביטחוניות. עם זאת, מדובר בירידה לעומת שנים קודמות, שבהן הגיע נתח מוסדות הדת לכשליש מכלל ההקצבות.

המוסד הדתי שקיבל את הסכום הגבוה ביותר השנה היה ישיבת בית אורות בהר הזיתים בירושלים (דרך משרד ראש הממשלה) - 400 אלף שקל ל"שיקום מרכז מורשת הר הזיתים וחיזוק המבנה הקיים"; עמותת גומת חן - גיור, מורשת, תרבות, חינוך ונוער קיבלה 200 אלף שקל (דרך משרד החינוך) עבור "סדנאות טיפוליות ל־48 תלמידות הפנימייה שהן נערות במצוקה"; וקופת הצדקה המרכזית קיבלה 140 אלף שקל (דרך משרד הרווחה) ל"רכישת ערכות בסיסיות למוצרי תינוקות בעבור כ־800 משפחות נזקקות באזור נתניה".

הבדיקה מעידה שמרבית גופי הדת מקבלים את הכספים דרך משרדי החינוך (53% מהתמיכות שחילק המשרד היו למוסדות דת), הרווחה (29%), הכלכלה (60%), ראש הממשלה (86%) וכמובן המשרד לשירותי דת, ש־100% מהתמיכות דרכו עברו למוסדות דת, יהודיים בלבד.

פעמים רבות הכסף משמש למימון שכר לימוד לתלמידים במוסדות דת או לרכישת ציוד בהם. בית חב"ד בנחלת יצחק בתל אביב קיבל מוועדת העיזבונות 46 אלף שקל לשיפוץ מבנה השירותים. סכומי כסף גדולים הועברו באופן רוחבי דרך משרד הרווחה לטובת סיוע ליתומים (1.5 מיליון שקל) והשתתפות במפעל קמחא דפסחא (2.9 מיליון שקל), ללא פירוט מדויק לייעוד הכסף.

710 בקשות אושרו

ועדת העיזבונות מחלקת בכל שנה את התרומות למדינה שלא יועדו לגוף או מטרה מסוימים. ב־2014 הוגשו לה 1,651 בקשות, 30% מהן נפסלו בשל אי־עמידה בתנאי סף (למשל, מוסדות בעלי גירעון של 50% או עודף תקציבי גבוה מ־30%). כ־40% מהבקשות שעמדו בתנאים נדחו, ובגין היתר, 710 בקשות, הועבר הכסף. מנתוני הוועדה עולה כי עבור 2015 הוגשו 1,876 בקשות (עלייה של 14%), כ־74% מהן אושרו (טרם פורסמה הרשימה). כסף שלא ניתן בידי הוועדה מושקע כדי לשמור על ערכו ומועמד לחלוקה כעבור שנה.

shaul.amsterdamski@calcalist.co.il